כתב רבינו בפרק ב' מהלכות שבת:

שלום למו"ר שליט"א,
איך ליישב דברי רבנו בפיהמ"ש תרומות ו ג שכתב שהמסייע לדבר עברה לא עבר משום לפני עור לא תתן מכשול אלא משום אל תשת ידך עם רשע ואילו בסה"מ לאוין רצט וכן בסוף הלכות רוצח ובעוד מקומות כתב רבנו שהמסייע לדבר עברה ואפילו חיזק ידי עוברי עברה ואפלו בדיבור בלבד עבר משום לפני עור לא תתן מכשול וכן לא מצינו בשום מקום שכתב רבנו איסור של אל תשת ידך עם רשע מלבד האיסור שיעיד עובר עברה?

האם יש צורך בכשרות למיץ גת שעושים עם לימונים.
הלימונים נקנו ארוזים ברשת אטומה מאושר עד. לא צריך מעשרות.
הגת הוא יבוא חבשי באישור משרד הבריאות והחקלאות.
 

התוספות ד״ה ״וכהן״ מסכת סוטה דף י״ט עמוד א, שלפי הירושלמי משמע שאין יצר הרע מצויה לשעה ולכן יכול הכהן להחזיק את ידי האשה, ומכאן לכאורה משמע שניתן ללחוץ יד לאשה. מה דעת הרב?

כבוד הרב,

נחלקו הראשונים באם יש מושג של וסת החודש, והרמב"ן הוכיח שזה דבר בלתי אפשרי מסברא. הרשב"א טען עליו שככה מצינו בירושלמי שקידוש החודש יכול לגרום שינווים בטבע, לענין חזרת בתולים של קטנה בת שלש בשנה מעוברת.
הרמב"ם השמיט ענין וסת החודש וביאר הרב קאפח שס"ל לרמב"ם כמו הרמב"ן שאין מושג של וסת החודש ואינו אלא מעשה ניסים.
שאילתי, האיך הרמב"ם למד הסוגיא הנ"ל בירושלמי? בודאי שאין זה מדרכו לומר שב"ד קובעין הטבע ע"י מעשה ניסים, אבל ככה משתמע מירושלמי.
תודה רבה!

לק"י
שלום לכבוד הרב הי"ו
מניין שאין לו בית כנסת ומתפלל בכיתה בשבתות ומועדים לוקח את הספר בשישי לחדר שנמצא בתוך הכיתה ובו יש ארון עבור הספר לכל השבת ובמוצ"ש מחזיר את הספר.
מדברי רבנו הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הל' יא, "היה מהלך ממקום למקום וספר תורה עמו.." נראה מרבנו שאין איסור ללכת עם ספר תורה יחידי.
בהלכות תפילה פרק יב' הל' כד "מקום שמוציאים ספר תורה אחר שקוראין בו ומולכים אותו לבית אחר להצניעו אין הציבור רשאין לצאת עד שיצא ספר התורה וילוו אותו והן אחריו.."

לגבי גוי שנמצא באמצע הליך גיור . 
אומר שיש לו תפילין והוא רוצה לבוא לבית הכנסת להתפלל .
האם מותר לו. ?