רבנו באיסורי ביאה לא הביא ירושלמי זה להלכה, שאין יצר הרע מצוי לשעה. כי לא מחלקים בעניינים אלו. ואדרבה, סחור סחור , אמרינן לנזירא. לכרמא לאתיזול. ודין מיוחד הוא לדיינים ולכהנים שעסוקים במצוותן, שהרי קורעים את בגדי הסוטה מכנגד פניה, ולא חששו לשיטת ר' יהודה שאמרו אם לבה היה נאה, לא היה מגלהו, משנה, סוטה, א-ה.
עם כל זה, אם האישה הושיטה ידה, יש לתת לה יד, במקצת, כי גדול כבוד הבריות.
ואשרי מי שלכתחילה מתנהל באופן שלא יגיע למכשול.