היש הבדל לשיטת רבינו הרמב"ם בין עליית קטן למנין שבעה לבין עלייתו למנין שלושה?
מדוע חרגו ה"שאמי" מפסיקתו של בעל "שתילי זיתים" בנדון?
האם רצוי להעדיף משיקולי חינוך למצוות את העלאתו של הקטן אפילו למנין שלושה?
הקלטת עוסקת בשאלה הלכתית עתיקת יומין: האם קטן (שאינו בר מצווה אך יודע למי מברכים ולקרוא) יכול לעלות לתורה במניין של שלושה קוראים, ואף בעליה שנייה במניין של שבעה קוראים, במיוחד כאשר ישנם לויים גדולים? הדובר מנתח את הדעות השונות בנושא, תוך התמקדות בפסיקות של רבנו (הרמב"ם), מרן (השולחן ערוך), ופוסקים נוספים, ומציג את המנהגים השונים של קהילות בלדי ושמי.
נושא מרכזי: מעמד קטן לעלייה לתורה במניינים שונים, ובפרט במניין של שלושה, ובנוגע לעליית לוי קטן במיוחד.
עיקרי הדברים והרעיונות:
- דעת רבנו (הרמב"ם):
- בחיבורו "משנה תורה" (הלכות תפילה, פרק י"ב, הלכה ט"ז) מפרט רבנו את מספר העולים לתורה בימים שונים (שבעה בשבת, שלושה בשני וחמישי וכו').
- בהלכה הסמוכה (י"ז) כותב רבנו: "קטן יודע לקרות ויודע למי מברכים עולה ממניין הקוראין".
- הדובר מדגיש כי לפי הבנה זו, רבנו מתיר לקטן לעלות לכל סוגי המניינים (שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה) ללא הבדל. "משמע שרבנו כשהוא אומר קטן היודע לקרות ויודע על מי מברכים חולה ממני הקוראים לכל סוגי הקוראים השונים. שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, אין הבדל."
- הדובר מציין כי בפירוש המשנה במסכת מגילה, רבנו לכאורה מגביל זאת לשבעה עולים בלבד. אולם, הוא מסביר על סמך "מורי" (רבו), כי רבנו חזר בו ותיקן בכתב ידו שקטן קורא בתורה באופן כללי, וכי ההגבלה "אחר השלישי" היא דעת גאון אחר שרבנו ביקש לדחות. "אמר אחד הגאונים האחרונים שזה אחר השלישי. כלומר רבנו בהתחלה כתב סתם כמו אותו אחד גאונים שרק מרביעי ואלך אחר כך מחק ותיקן וכתב קורא בתורה זה לא הבדל שלושה ארבעה חמישה ששבעה שבחיבור אלא ציין אמר אחד הגאונים האחרונים שזה אחד השלישי בציון זה אומר מורי נ ב זה כדי לדחוט את השיטה היחידאית הזו."
- דעת מרן השולחן ערוך:
- באורח חיים, סימן רפ"ב (הלכות שבת), סעיף ג', נפסק: "הכל עולים למניין שבעה אפילו אישה וקטן שיודע למי מברכים".
- יש שפירשו מכך שמרן מתיר עליית קטן רק במניין של שבעה.
- אולם, הגאון הרב מודר יוסף חביבה (דעת חלק ב, סימן ט"ו) מבאר שמרן בא לחדש שאף על פי קדושת השבת וחובת הקריאה המרובה, קטן עולה למניין שבעה, וקל וחומר שיכול לעלות במניין של שלושה שהחובה בו קלה יותר. "אלא הוא בא לומר לנו אף שקדושת השבת וחובת הקריאה הרבה יותר חזקה [...] למרות הכל קטן עולה בתוכם ואילו בזמן שקוראים שלושה שאז החובה היא לגמרי יותר חלשה [...] אז ודאי ודאי שעולה למניין שלושה אז יוצא איפה שגם מרן הוא בן אלה שפסק שקטן עולה גם בתוך מניין שלושה."
- גם מורי דוד משרקי סובר כדעת רבנו ומרן בעניין זה.
- דעות ופוסקים נוספים:
- "שתילי זיתים" ו"מריץ" (בשו"ת פעולה צדיק חלק ב, סימן צ"ז) סוברים אף הם שקטן עולה הן לשלושה והן לשבעה ללא הבדל. "יוצא איפה שבאמת אנחנו רואים שגם רבנו וגם מרן וגם שתילי זתים ומריץ בשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב סימן צז גם כן כותב שקטן עולה בין לשלושה בין לשבעה ללא הבדל."
- מנהג קהילות שמי:
- למרות כל הפוסקים הנ"ל, מנהג קהילות שמי הוא שלא להעלות קטן למניין של שלושה, ואפילו בשבת (במניין של שבעה) רק מעלייה רביעית ואילך. "ולמרות כל אלה השמי לא נהגו לעלות קטן למניין שלושה ואפילו ביום שבת כשיש שבעה רק מרביעי."
- הדובר מציין כי מנהג זה גובר על דעת "שתילי זיתים" שבדרך כלל קהילות שמי נוהגות כמותו.
- דיון בנוגע ללוי קטן:
- השאלה המרכזית היא האם יש הבדל בין ישראל קטן ללוי קטן בעניין עלייה לתורה, במיוחד כשיש לויים גדולים.
- הדובר טוען שאין מקום להבדיל. כשם שקטן ישראל יכול לעלות למניין של שלושה גם כשיש גדולים, כך גם לוי קטן יכול לעלות גם כשיש לויים גדולים. "קטן עולה למן שלושה גם יש גדולים לא גם כי בעד הגדולים אין מניין ואין ואין קריאה בתורה אלא ללמדנו שכשאומרים קטן עולה למניין גם כשיש גדולים אותו דבר לוי כלומר אף שיש כאלה שאמרו לוי לא יקום לוי קטן לא יקום כשיש גדולים אבל לכאורה אין סיבה לזה."
- ההשוואה נעשית לדיון לגבי כהן קטן העולה ראשון לתורה. הטעם שלא להעלות כהן קטן ראשון הוא משום "כבוד ציבור", שראוי שגדול בתורה יעלה ראשון. אולם, דין זה שייך רק לעלייה הראשונה (כהן), אך לא לעליות השנייה והשלישית (לוי וישראל). "הרי כל כוח הכבוד של הכהן הוא בגלל בקידשתו דהיינו בגלל שהוא עובד עבודת קורבנות וכהן קטן איננו עובד ו אם כן אפה אין מקום לחבות אותו בעניין זה."
- לפיכך, אין סיבה לדחות לוי קטן מעלייה לתורה רק בגלל שיש לויים גדולים, במיוחד בימינו שיש חשיבות לחינוך הקטנים לקריאה בתורה. "אין שום טעם שנוכל בגללו לדחות אותו אלא אדרבה יכול לקום במיוחד בימינו שלנו שאנחנו רוצים לחנך את הקטנים לקריאה בתורה וכהלכה אז בני התר זה לעלות לוי בשני שידע למרות שהוא קדען ידע שככה זה והוא צריך להתכונן וללמוד שאז ודאי ודאי בימינו יש גדר של זרוז וחינוך לדברים כאלה."
- פסיקה למעשה:
- לשואל (שהוא בלדי), התשובה היא שבהחלט יכול לוי קטן לעלות לתורה, אפילו בעלייה שנייה ובנוכחות לויים גדולים. "משום כך התשובה לשואל היא שאם הוא בלדי כלומר עם ציבור המתפלים בית הכנסת שלו עם בלדי בוודאי וודאי שהלוי הקטן הזה יכול לקום ואפילו אם יש לויים אחרים."
- קהילות שמי, לעומת זאת, נוהגות לפי מנהג אבותיהן שלא להעלות קטנים בשלושה הראשונים.
- יחד עם זאת, הדובר מציין שאם קהילות שמי רוצות לשנות את מנהגן לצורך חינוך וזירוז הילדים, הן רשאיות לעשות כן, במיוחד לאור הטעם החשוב שבדבר. "אבל אם ירצו לשנות את מנהג אבותיהם בעניין זה במיוחד מטעמים של חינוך וזרוז הילדים אדרבה רבה הנה נצא ונראה הרב יוסף בחבדת חלק ב סימן טו נשאל ביחס לחתן בר מצווה שעדיין לא הגיע לבר מצווה [...] מזה למדנו שכשיש טעם חשוב בדבר אפשר בהחלט לשנות את המנהג של הללו שנהגו שקטנים לא יעלו בשלושה ומשום כך אני אומר אם יש מתפללים של שמי שהם רוצים להגיע למסקנה שכדי לחנך את הילדים אפשר לעלות קטנים גם בשלושה ראשונים הם רשאים לעשות כן."
לסיכום: הדובר מציג ניתוח מקיף של הסוגיה, המצביע על כך שהן מבחינה הלכתית (לדעת רבנו, מרן ופוסקים נוספים) והן מבחינת שיקולי חינוך, אין מניעה עקרונית לעליית קטן (כולל לוי קטן) לתורה גם במניין של שלושה ואף בעלייה שנייה במניין של שבעה, גם בנוכחות גדולים. עם זאת, הוא מכיר במנהגים השונים של קהילות ישראל, ובפרט מנהג קהילות שמי. הוא מסיק שלקהילות בלדי אין מניעה להעלות לוי קטן, וכי גם קהילות שמי יכולות לשקול לשנות את מנהגן לצורך חינוך הילדים