שאל השואל ואמר האם לוי קטן יכול לעלות לתורה שני גם כשיש לביים גדולים בשבת שיש שבעה עולים והתשובה שלפי הבלדי אכן יכול הלוי הקטן לעלות בשני ואפילו יש לויים גדולים לא רק כשיש שבעה עולים אלא גם כשקוראים שלושה כמו בשני וחמישי וכן הוא הפסק של רבנו שתכף נראה אותו וכן הוא הפסק של מרן כפי שבארותו הגאון הרב מודר יוסף חביבה דעת חלק ב סימן טו וכן הוא הפסק של שתילי זתין ולמרות כל אלה השמי לא נהגו לעלות קטן למניין שלושה ואפילו ביום שבת כשיש שבעה רק מרביעי כלומר שמנהגשמי במקרה זה הוא לא טועם את שתילי זתים שבדרך כלל הם נוהגים כמותו אשר לשיטת רבנו רבנו בחיבורו להבדיל מפירוש המשנה כתב דברים ברורים לגמרי בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה טז כתב רבנו כמה הם הקוראין בשבת בשחרית קוראין שבעה וביום הכיפורים שישה ובימים טובים חמישה אין פה חתין ממניין זה אבל מוסיפים עליהם ברש חודשים וחולו של המועד קוראים ארבעה בשבת ויום הכיפורים במנחה ושני וחמישי ש כל שבוע ובחנוכה ופורים בשחרית ובמ תעניות בשחרית ומנחה קוראים שלושה אין פוחטים במניין זה ואין מוסיפין עליו וההלכה יז הסמוכה לט זן כותב רבנו אישה לא תקרא בציבור מפני כבוד ציבור קטנה יודע לקרות ויודע למי מברכים עולה ממניין הקוראין משמע שרבנו כשהוא אומר קטן היודע לקרות ויודע על מי מברכים חולה ממני הקוראים לכל סוגי הקוראים השונים. שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, אין הבדל. אלא בכל מניין ומניין יכול הוא לעלות ממניין הקוראים. וכולם כך הבינו את דבריו, חוץ מהכנסת הגדולה שניסה קצת לשונות, אבל אלה הם דבריו בחיבור, להבדיל פירוש המשנה. במסכת מגילה ששם רבנו אומר שדווקא לשבעה אבל לא לשלושה ואמורי מאיר שזו מהדורה קמה ששמה היה כתוב קטן קורא בתורה אחר השלישי וזאת כמו שיטת גאונים שקיימת שיטה כזו אבל מורי אומר ומחכו כלומר רבנו הגיע גם את פירוש המשנה ומחכו ותיקן מכתב ידו קטן קורא בתורה. כלומר ואז הוא הוסיף, אמר אחד הגאונים האחרונים שזה אחר השלישי. כלומר רבנו בהתחלה כתב סתם כמו אותו אחד גאונים שרק מרביעי ואלך אחר כך מחק ותיקן וכתב קורא בתורה זה לא הבדל שלושה ארבעה חמישה ששבעה שבחיבור אלא ציין אמר אחד הגאונים האחרונים שזה אחד השלישי בציון זה אומר מורי נ ב זה כדי לדחוט את השיטה היחידאית הזו. אז כך שדברי רבנו ברורים שאכן באמת מדובר בכך שקטן יכול לעלות לכל המנייני הקוראים לפי קדושת הימים. או כן, מרן השולחן ערוך, מרן השולחן ערוך באור החיים סימן רפ"ב זה על הנכות שבת כתב בסעיף ג' הכל עולים למניין שבעה אפילו אישה וקטן שיודע למי מברכים אבל אמרו חכמים אישה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור היו כאלה שאמרו העובדה שכתוב כאן קטן עולה למניין שבעה משמע לכאורה שמרן סובר שלא למניין שלושה רק למניין שבעה אבל הרב יוסף אומר מה פתאום אלא הוא בא לומר לנו אף שקדושת השבת וחובת הקריאה הרבה יותר חזקה וככה אמר מורי דוד משרקי למרות הכל קטן עולה בתוכם ואילו בזמן שקוראים שלושה שאז החובה היא לגמרי יותר חלשה או למן דאמר זה מדרבנן זה מדאורייתא אז ודאי ודאי שעולה למניין שלושה אז יוצא איפה שגם מרן הוא בן אלה שפסק שקטן עולה גם בתוך מניין שלושה ומורי א דוד משקי כתב שיש אומרים שבשלושה לא אבל אז הוא הביא את הרמבם ובעצם גילה דעתו שהוא הולך כמו רבנו בעניין זה שקטן עולה לכל מניין הקרועים שלושה שבעה הכל ללא הבדל יוצא איפה שבאמת אנחנו רואים שגם רבנו וגם מרן וגם שתילי זתים ומריץ בשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב סימן צז גם כן כותב שקטן עולה בין לשלושה בין לשבעה ללא הבדל אדרבה הוא תוקף את שיטת מורי דוד משגי שכאילו קריאת התורה בשבת היא דאורייתא אבל בין כך ובין כך שניהם שווים לדין. מה שחשוב הוא ביחס לדגש של עניין לוי, האם בגלל שהוא לוי יש מקום לומר שלא או לא? המשנה ברורה בסעיף קטן יב על סימן רפב אז הוא כותב כך: "ואף אם אין שם כהן אלא קטן, קורין אותו. בדעת המגן אברהם עם שאין אנו מחוייבים לקראותו מצוות עשה בקדשתו לא נאמר על כהן קטן דקתיב כי את לחם אלוהיך הוא מקריב וקטן לו בר עבודה הוא וכן נוהגים בימינו שכשאין בית הכנסת כהן שהוא בן 13 שנה קוראים ישראל במקום כהן ואפילו יש שם כהן קטן ויותר מזה נוהגים כהיום שאין קוראים קטן בכלל לשום עליה חינו אשכנזים שכבר שינו מנדין ועברו למנהג כזה אבל בין כך ובין כך אינן רואות שיש מחלוקת לגבי כהן קטן האם יעלה או לא יעלה כי יש אומרים ש יעלה כמו קטן שעולה מלמניין ויש אומרים לא הרי כל כוח הכבוד של הכהן הוא בגלל בקידשתו דהיינו בגלל שהוא עובד עבודת קורבנות וכהן קטן איננו עובד ו אם כן אפה אין מקום לחבות אותו בעניין זה ואז לפי המגן אברהם יש להגדים ישראל במקומו ורבי מורי אף הוא סובר כן ב איך קוראים בפרק יב הלכה יא א סוף אות נב כתב מורי שוכך הוא מנהגנו שכתן כן שש כוון שבע ללורה מברך וקורא ומוציא את הרבים דחוותן בין שלושה בין שבעה ולא רק קטן אחד אלא אפילו כמה קטנים חוץ מראשון מפני כבוד הציבור דיינו שעולה כהן עם הארץ אבל דווקא גדול בשנים שנתמלא זקנו או שהגיע לשנים שראוי שיתמלא זקנו זאת אומרת מורי אומר זה לא כבוד ציבור שכהן יפתח ראשון שהרי כשאמרו כהן יפתח ראשון זה היה נמל שאין תלמיד חכמים אבל כשיש תלמיד חכמים הוא קודם לכהן אלא מה שכבר נהגו על פי הגאונים שבכל מקרה כהן קודם לפני תלמיד חכמים כי כך בארו משום דרכי שלום זוהי שליטתם של הגאונים והרבנו תקף את המנהג הזה אבל כך נהגו אז אומר מורי דיינו במשק כבר נהגו. אבל כשמדובר בכהן קטן זה לא כבוד ציבור אלא צריך לעלות את החכם, צריך להעלות את מי שראוי. זה כבוד ציבור. כי הרי ראשון זה גדר של כיבוד לאור הדברים האלה. הנ מילה בכהן קטן. אבל לוי קטן אין כאן מקום להדינות. לוי קטן כמו ישראל קטן עולה ממניין שלושה, לא רק ממניין שבעה ויכול גם אם יש לביים גדולים כמו שאנחנו אומרים קטן עולה למן שלושה גם יש גדולים לא גם כי בעד הגדולים אין מניין ואין ואין קריאה בתורה אלא ללמדנו שכשאומרים קטן עולה למניין גם כשיש גדולים אותו דבר לוי כלומר אף שיש כאלה שאמרו לוי לא יקום לוי קטן לא יקום כשיש גדולים אבל לכאורה אין סיבה לזה כי מה שתנה הלבים ישראל בעניין זה הכהן כשדנו בו כהן קטן זה בגלל שבאמת לפתוח ראשון זה גדר של כבוד מלך תלמיד חכמים וכדאי שלא לפתוח ראשון אז לכן השאלה האם יש לנו כהן קטן האם זה כבוד ציבור שהוא יפתח אבל שני שלישי זה לא נקרא כיבוד השני ושלישי כשאמרו חכמים אמרו את זה משום דרכי שלום אבל הראשון זה לא משום דרך חי שלום הראשון זה גדרי כיבודים לכן לפי רבנו אם יש חכם וכהן הוא עם הארץ אז מקדימים את החכם בגלל שזה עניין של הכבוד כבוד ציבור ולכן אין שום סיבה שנקדים את הכהן את הלוי את ה שנאמר שאם הלוי הוא קטן ויש לויים גדולים שנאמר שלא יוכל לקום אין שום סיבה אין שום טעם שנוכל בגללו לדחות אותו אלא אדרבה יכול לקום במיוחד בימינו שלנו שאנחנו רוצים לחנך את הקטנים לקריאה בתורה וכהלכה אז בני התר זה לעלות לוי בשני שידע למרות שהוא קדען ידע שככה זה והוא צריך להתכונן וללמוד שאז ודאי ודאי בימינו יש גדר של זרוז וחינוך לדברים כאלה ומשום כך התשובה לשואל היא שאם הוא בלדי כלומר עם ציבור המתפלים בית הכנסת שלו עם בלדי בוודאי ודאי שהלוי הקטן הזה יכול לקום ואפילו אם יש לויים אחרים אלא שאפילו אם שמי ובוודאי שאם הם רוצים כמו השמי ינהגו כי זה מנהג אבותיהם שלוי לא יקום או כהן או לוי או ישראל קטנים לא יקום בשלושה כי זה מנהג אבותיהם אבל אם ירצו לשנות את מנהג אבותיהם בעניין זה במיוחד מטעמים של חינוך וזרוז הילדים אדרבה רבה הנה נצא ונראה הרב יוסף בחבדת חלק ב סימן טו נשאל ביחס לחתן בר מצווה שעדיין לא הגיע לבר מצווה וכידוע הרבה פעמים אנחנו היום מפנים ברמצווה שממשפחות לא דתיות מפנים אותם לשני וחמישי ולא לשבת כי לשבת כשהם באים בית כנסת הדברים קרוחים בחילול שבת הקרובים באים עם מכוניות, בעבונותינו מרבים גם עם וידאו ומצלמים כי כל כך הם רחוקים מתורה ומצוות, הם לא עושים בדווקא, הם לא בכלל לא יודעים שזה אסור והם רוצים לתעד ולכן זה קרוך בחילול שבת משום כך מפנים אותם בדרך כלל ומפתאים אותם שעשו בשני וחמישי ליד הכותל ואז יש להם את העניין הזה של הכותל זה אטרקציה אומר לכם שני וחמישי יכולים לצלם בוידאו, יכולים להגיע ברכבים, אין שום בעיה אבל אז מתעוררת הבעיה לא אחת, לא מסתדר לבני המשפחה לקיים בר מצווה רק מיום שהגיע לגיל מצוות, אלא רק לפני כן או קצת לאחר מכן. ואנחנו מתירים להם. ואז שאל את השאלה יעלה לתורה או לא יעלה לתורה, הרי הוא בבחינת עדיין קטן. יעלה למניין שלושה או לא רבו יוסף הוכיח א' שזה פסק של מרן שנית למרות כל האומרים וכל זה בדרך כלל הוא חושש למנהגים ודעות שונות כאן הוא אומר שאם רוצים אם רוצים לנהוג ולסמוך על המקלים ינהגו כי יש טעם חשוב בדבר מזה למדנו שכשיש טעם חשוב בדבר אפשר בהחלט לשנות את המנהג של הללו שנהגו שקטנים לא יעלו בשלושה ומשום כך אני אומר אם יש מתפללים של שמי שהם רוצים להגיע למסקנה שכדי לחנך את הילדים אפשר לעלות קטנים גם בשלושה ראשונים הם רשאים לעשות כן רבי חניה ברגע שמס