האם מותר בשבת או ביו"ט להניח כלי שיקלוט טיפות המים הנוזלים מן המזגנים? האם מים אלו מותרים בטלטול?

נושא מרכזי: ההיתר להניח כלי מתחת למזגן נוזל בשבת וביום טוב, והדין של המים הנוטפים והשימוש בהם בהקשר של "מוקצה" ו"נולד".

שאלת הפתיחה הכפולה:

1. האם מותר בשבת או ביום טוב להניח כלי מתחת לטיפות מים הנוזלות מהמזגן כדי למנוע הרטבת חפצים אחרים? החשש הוא מפני "ביטול כלי מהיכנו".

• הסבר למושג "ביטול כלי מהיכנו": אסור ליצור מצב שכלי שהיה מוכן לשימושים שונים, ייעשה בעקבות פעולה הלכתית לבלתי שמיש לאותו ייעוד או לטלטול (הדוגמה של תרנגולת מטילה ביצה לתוך כלי).

1. האם מותר להשתמש במים הנוטפים מהמזגן, אם הם נחשבים "מוקצה" או "נולד"?

תשובת המרצה העיקרית:

• לדעת רבנו (כפי שמבין המרצה), מותר לשים כלי קיבול לקבל את המים ומותר להשתמש בהם. אין עליהם דין של "מוקצה" כלל ועיקר.

דיון בהשקפות אחרות ובסוגיית "נולד":

• יש פוסקים רבים שדעתם שונה והם מתלבטים בנושא, לא רק לגבי טיפות מים ממזגנים, אלא גם לגבי גשמים ושלגים היורדים בשבת ויום טוב.
• הבסיס לאיסור: חכמים גזרו על דברים מסוימים שיהיו אסורים בטלטול בשבת ויום טוב – "מוקצה".
• הגדרה כללית של "מוקצה": דבר שהוסח מדעתנו מערב שבת או מערב יום טוב, אסור לטלטלו בשבת או ביום טוב.
• "נולד": דבר שלא היה לפני שבת ונהיה בשבת. השאלה היא האם מותר לטלטל "נולד" בשבת או ביום טוב.
• לכאורה, אם דבר נולד בשבת, הוא לא היה במחשבתנו לפני כן, ולכן יש בו צד של "מוקצה".
• מחלוקת מרן (המתיר "נולד" בשבת) והרמ"א (האוסר "נולד" בשבת). הרמ"א מצדד בהיגיון שאם דבר לא היה ונהיה, הוא "נולד" ואסור.
• הרמ"א וההולכים בדרכו מחמירים מאוד בדין "נולד" (דוגמת בועות סבון).
• דין "נולד" ביום טוב:
• יום טוב קל יותר משבת מבחינה הלכתית (הותרה מלאכת אוכל נפש).
• בשל כך, החמירו יותר במוקצה ובנולד ביום טוב כדי לתת תזכורת לאיסורים (שלא יגלשו לקולות יתרות).
• דוגמה: עצים שהיו מוכנים לעסקה מערב יום טוב מותר להסיק בהם ביום טוב לצורך אוכל נפש, אך האפר שנוצר הוא "נולד" ואסור בטלטול (אלא אם הוא עדיין חם לצורך בישול).
• בשבת אין איסור לטלטל אפר שנוצר בה (אם הייתה אש מערב שבת).

החלת דין "נולד" על מי המזגן:

• לכאורה, מי המזגן הם "נולד".
• הסבר פיזיקלי להיווצרות המים: גז קר במזגן בא במגע עם טמפרטורה חמה יחסית, דבר שיוצר עיבוי. העיבוי הופך לטיפות מים הנוזלות מהמזגן.
• לפי האשכנזים המחמירים ב"נולד", לכאורה הדבר אסור בשבת וקל וחומר ביום טוב.
• לדעת המרצה (ההולך בשיטת רבנו), אין איסור "נולד" בשבת, ולכן מותר. ביום טוב לכאורה אסור לפי דין "נולד" המחמיר יותר.

דעת המאירי והרמב"ם (בשתיקתו):

• המאירי (עירובין מו ע"א, ביצה לט ע"א) מתיר שימוש במים (כגון מי גשמים) בשבת וביום טוב וקובע שאין להם דין "נולד".
• הראיה של המאירי: דיון בגמרא (עירובין מ ע"ב ודף א') לגבי מים בבארות ובבורות, האם מותר לקחתם בשבת או ביום טוב מבחינת דיני תחומין (רגלי הנוטל או הפקר). הדיון שם אינו עוסק במוקצה אלא בדיני תחומין.
• הגמרא שואלת על מהות המים שבעננים היורדים כגשם – האם הם באים מחוץ לתחום? או שאין דין תחומין למעלה?
• הגמרא דנה באפשרות שהמים בעננים "בלועים" ו"מתהווים", ואם כן לכאורה הם "נולד" ואסורים.
• אך הרמב"ם והרי"ף והרא"ש לא הביאו דין זה להלכה.
• המאירי מסביר שהמים בענן אינם נחשבים כ"בלועים" אלא כ"נדים" (נעים), ולכן אין להם דין "נולד".
• המסקנה של המרצה: יש לקבל את התוצאה ההלכתית של המאירי שאין דין "נולד" לגשמים ולכן הם מותרים.

הסבר מדוע אין דיון מפורש בגמרא על היתר ואיסור קבלת גשמים:

• בתקופת הגמרא, לרוב האנשים היו בורות וחצרות לאגירת מים, ולכן לא היה צורך לדון בשאלה האם מותר להשתמש בגשמים היורדים בשבת או ביום טוב, כי הם כבר היו מאוגרים.
• יש פעמים שהמשא ומתן התלמודי הוא עיוני בלבד, מראה את יכולת החכמים לדון במציאות פיזיקלית אך לא מגיע למסקנה הלכתית מחייבת.

דעת המרצה הסופית וההלכה למעשה:

• דעת רבנו והרמב"ם (בשתיקתו) היא להתיר. אפילו ביום טוב.
• האיסור "נולד" ביום טוב חל על דברים שהיו קיימים בצורה אחרת ונשתנו (עצים שהפכו לאפר), שהיו במודעות האדם לפני כן, אך השימוש בהם נמנע בגלל סיבה מסוימת.
• אך דברים שבכלל לא היו בתודעה האנושית ונהיו, כמו גשמים או טיפות מים ממזגן (גז שהפך למים), חכמים לא גזרו עליהם איסור "נולד".
• ההלכה למעשה: מותר לקבל את מי המזגן (אין בזה "ביטול כלי מהיכנו") הן בשבת והן ביום טוב, ומותר להשתמש במים אם רוצים.
• המרצה מודע לכך שיש פוסקים אוסרים ומחמירים, בעיקר אשכנזים המחמירים ב"נולד" גם בשבת, ובגלל המבוכה בהגדרת עניין ה"נולד".

ציטוטים רלוונטיים:

• "אסור לבטל כלי מהיכנו. כלומר אסור ליצור מצב שכלי אשר מוכן החנו מוכן לשמושים שונים לפתח בגלל עניינים הלכתיים תלום לכך שלא נוכל להשתמש בו למשהו מוכן למשהו מיועד..."
• "נראה לנו דעתנו שלפי רבנו מותר לשים כלי קיבול כדי לקבל את המים ומותר להשתמש באותה מים ואין עליהם דין של מוקצא כלל ועיקר."
• "...יש פוסקים רבים אשר הם יש להם דעות אחרות וגם הם בעצמם נבוכים מאוד כי מערכת היחסויות היא איננה רק לטיפות מים כאלה של מזגנים, אלא גם למגשמים עצמם שיורדים בשבת או ביום טוב וכן לשלגים אשר יורדים בשבת וביום טוב."
• "דבר שהוקצה שהוסך מדעתנו החנו דעתנו ממנו מערב שבת או מערב יום טוב אסורים אנו לטלטלו ביום טוב או בשבת זה ברמה הכללית העקרונית..."
• "האם מותר הנולד ביום שבת או אסור הנולד ביום שבת? האם יש לו גדר של טלטול?"
• "מרן אומר שאין איסור נולד ביום שבת ואילו הרמה אוסר את הנולד ביום שבת..."
• "ביום טוב הוא יותר קל מבחינה הלכתית מאשר שבת ובגלל שהוא יותר קל מבחינה הלכתית מאשר יום שבת החמירו עליו במוקצא ובנולד יותר משבת כדי לתת תזכורת לבני אדם שהכולות שהתירה התורה ביום שבת אוכל נפש אוכל נפש אוכל נפש אז אה יכול להיות שבגלל שבגלל העניין הזה בני אדם יגלשו יזלגו לקולות יתרות ומשום כך כדי שלא יגרשו ולא יזלגו לקולות יתרות אשרות הנולד ביום טוב למשל עצים אשר היו מוכנים מערב יום טוב לעסקה ומותר להשיק אותם והסנו אותם ביום טוב בשביל אוכל נפש טרי אבל עכשיו יש אפר האפר הוא נולד אסור להשתמש עכשיו באפר אלא אם כן הוא עדיין חם שאז אתה יכול לבשל ביצה בחומו של אותו אפר אבל אם כבר האפר קר הוא נחשב כונולד שדבר שלא היה וממילא אסור לטלטל אותו דבר זה ביום שבת הוא איננו אסור אין לנו הסכה ביום שבת אבל לא מצויר שהיה לנו אש מערב שבת ונגמרה אש ביום שבת לא בשלנו לא עפינו. זה עדיין ביום שבת. ועכשיו יש לנו אפר שנוצר ביום שבת. אין לנו איסור לטלטל את האפר ביום שבת. אבל ביום טוב יש לנו איסור. כי החמירו ביום טוב בנולד יותר מאשר בשבת. בגלל שיום טוב ברמה העקרונית הוא יותר קל."
• "המגע הזה בין קור יתר ובין חום יתר יחסית אם צורך דידקטי נחדד את הדברים יוצר עיבוי עידוי אנחנו יכולים לראות זאת הרבה פעמים כשאנחנו לוקחים בקבוק מים קרים מן הפריזר ואנחנו מוצאים אותו החוצה נוצר עוי עידוי בטפנות של הבקבוק בגלל הניגוד של הטמפרטורה הזו שהיא בין קור יתר ובין חום יתר עכשיו כיוון שמזגן ממשיך לפעול ומערכת העיבוי והעיבוי הזו נמשכת אחר כך עד עט ה העידוי הזה הופך לטיפות מים וזה נוזל נוטף מן המזגן כלפי מטה לכאורה הדבר הזה יש לו גדר שנולד אז לאחנו אשכנזים לכאורה הדבר הזה אסור ביום שבת בכל שכן ביום טוב לנו ביום שבת מותר כי אין לנו אוסרים נורד ביום טוב לכאורה אסור..."
• "כן המאירי על עירובים דף מו עמוד א' ועל ביצה לט עמוד א' מתיר את השימוש במשמים ביום שבת ולכן ביום טוב וקובע שאין להם דין נולד לא בשבת ולא ביום טוב..."
• "...הגמרא שם שרבבת ואומרת אם נאמר שהמציאות הפיזיקלית של המים בעננים הםכ אילו בלועים ומתבים כל שכן דהבולה הוא נולד ועשירה ככה הגמרא שם אומרת אבל מזה אנחנו לומדים שהמים אם נגדיר אותם המים שבעננים שהם לא היו ונהיו יש להם דין שנולד ואסורים אבל מעניין מאוד הרמבם הריף לא הביא את זה להלכה הראש לא הביא את זה להלכה הרמבם לא הביא את זה להלכה מדוע מדוע הרמב"ם לא הביא את זה להלכה?"
• "המאירי בא ואומר לא הם לא נחשבים כבלועים בענן אלא נדים ולכן אין להם דין שנולד אז אנחנו מקבלים את התוצאה ההלכתית שלו שאין להם דין שנולד למהגשמים הללו ומותרים אבל אנחנו לא היינו מסתכנים בקביעה המדעית הזו אם המים בעננים נחשבים כבלים או כעגורים והם נעים ונדיים כי אדרבה הדעה נותנת שהם מתהווים על בסיס של טמפרטורות שונות שמגיעות למשקעים מסוימים ואם כן אז היינו צריכים ליסור מגשמים היכן מצאנו שצ שעשרו מגשמים הרי ביום טוב בחג סוכות הרבה פעמים יש גשם למה לא דנו ביחס למי גשם הללו בגמרות אם מותרים הם דנו ביחס לצאת מן הסוכה אם אנו כנזופים דנו אם מקשמים הללו נופלים למקפה אם היא מסריחה ואז אפשר לתת לא דנו ביחס להיתר ואיסור קבלת נקשמים אלו כל אדם כמעט באותם זמנים זו הייתה תרבות וזו הייתה מדיניות היה לו בורות וחצרות מעגרות מים כדי שלא יחסר מים מהלך השנה היו צריך לדון גשמים שנופלים בשבת או ביום טוב בימים טובים מותר להשתמש בהם או אסור להשתמש בהם אין שום דיון כזה בגמרא כלומר, יש פעמים שהמשע ומתן התלמודי הוא מסע תלמודי עיוני, חידודי, מראה את היכולת של חכמים להתחכות אחרי מציאות עובדות פיזיקליות מסוימות ולנסות לומר אולי בכך תהיין השלכות הלכתיות, אבל לא שן תוצאות או מסקנות, אלא הפרחת רעיונות יפים, חשובים, אבל אין מסכנות כי זה לא הגיע להבשלה. כדי שבאמת יגיעו למסקנות. משום כך לענו דעתנו המאירים מתיר וכך צריך להיות הרמב"ם וכל אלה בשתיקתם זה גדר של התר ואפילו ביום טוב. מדוע? כי מה שעסרו ביום טוב זה דברים שעדיין יש להם בסיס והם קיימים."
• "...בדברים שבכלל לא היו בתודעה האנושית בכלל ונהיו כמו הגשמים כי כמה אנחנו רואים שהעננים עוברים אחלינו ואנחנו מתחנים להבינו שבשמיים שיתעבו ויהפכו להיות לגשמים אצלנו והם הולכים מוריקים את הגשמים האלה במקומות אחרים ואנחנו איננו רות וחלות כי עדיין לא נוצר המצב והנסיבות שאכן יתעבו ויהיו לטיפות מים שנושרות בחללנו במקומנו שלנו ולכן קם כל דבר שהוא בכלל בכלל לא היה ולא נהיה וכל שכן הגז הזה שוודאי וודאי מה לנו ולטיפות מים מה לנו ולטיפות מים ופתאום זה הפך לטיפות מים כל שכן שבדבר כזה חכמים לא גזרו על הוויה כזו שהייתה נעלמת לחלוטין ופתאום היא מתהבה זו נראית דעתו של רבנו ולהלכה למעשה ולכן אנו מתירים לקלות את המים האלה אין בזה איך קוראים ביטול כלי מאחנו גם בשבת וגם ביום טוב ולהשתמש במים האלה אם אדם ירצה להשתמש בהם אבל אנו בוודאי מודעים לכך שישפוסקים שעוסרים ומחמירים לא מבעיה הפוסקים אשכנזים שאפילו בשבת הם מחמירים בנולד אלא גם כאן אבל לא רק בגלל זה אלא בגלל המבוכה שסרה בהגדרת העניין של נולד רבי חני בן