האם מותר ביו"ט להשתמש בסבון רחצה למרות יצירת הקצף, היש לחשוש לאיסור מוליד?

. רחיצה במים חמים מדוד שמש בשבת וביום טוב:

• דעות חלוקות בנוגע לרחיצה של כל הגוף בשבת: השואל מעלה את הוויכוח שהתעורר בנוגע לרחיצה במים חמים מדוד שמש בשבת. הדובר מציין כי לדעת עלבה דרמורי (כנראה כינוי לפוסק מסוים) מותר לרחוץ את כל הגוף במים כאלה גם בשבת וגם ביום טוב.
• דעת הרב יוסף: לעומת זאת, הרב יוסף אוסר רחיצה של כל הגוף במים שהתחממו בדוד שמש בשבת, זאת בגלל "גזירת מרחצאות". עם זאת, הוא מתיר רחיצה איברית (פנים, ידיים, רגליים). ביום טוב, הרב יוסף מתיר רחיצה של כל הגוף במים מדוד שמש.
• סיכום לגבי רחיצה: ביום טוב אין בעיה הלכתית לרחוץ את כל הגוף במים שהוחמו בדוד שמש לדעת הכל.

2. שימוש בסבון בשבת וביום טוב:

• מחלוקת בנוגע לשימוש בסבון קשיח: התעורר ויכוח נוסף האם מותר להשתמש בסבון בשבת וביום טוב. על פי "החנו השני" (כנראה כינוי לגישה הלכתית מסוימת), אסור להשתמש בסבון קשיח בשל חשש משני דברים:
• "ממחק": חשש שמא פעולת השימוש בסבון תחשב כמחיקה.
• "מוליד": חשש שהקצף הנוצר מהסבון נחשב ליצירת דבר חדש ("מוליד"), מאחר ונוצר קצב במקום בו היה קודם חומר מוצק.
• דעת רבנו (הרמב"ם) ומרן (השו"ע): לדעת רבנו ומרן, מותר להתרחץ בסבון בשבת וביום טוב.
• הם אינם רואים ביצירת הקצף איסור "מוליד".
• לגבי סבון ימי, אין כלל בעיה של "ממחק".
• דעת הרמ"א: הרמ"א חולק וסובר שאסור לייצר קצף מסבון בשבת בגלל איסור "מוליד".
• סיכום לגבי שימוש בסבון: לדעת רבנו ומרן, מותר להשתמש בסבון בשבת וביום טוב, בין אם הוא קשיח ובין אם לא.

3. איסור "מוליד" בשבת וביום טוב:

• הקושיא על דעת הרמב"ם והשו"ע: השואל מעלה קושיא כיצד ייתכן שלדעת הרמב"ם והשו"ע אין איסור "מוליד" ביום טוב ובשבת, הרי ביום טוב נאמר במפורש שאסור להצית אש משום שהוא "מוליד אש".
• התשובה להקושיא: הדובר מסביר שנכון שלגבי המצאת אש חכמים גזרו ביום טוב איסור "מוליד", אך לגבי יצירת דברים אחרים, אין איסור כזה ביום טוב.
• דוגמת האפר ביום טוב: מותר ביום טוב להסיק את התנור בגזרי עץ, אף על פי שהם הופכים לאפר ("מוליד" אפר). עם זאת, אסור להשתמש באפר אם הוא כבר הצטנן ואינו חם מספיק כדי לבשל בו ביצה. הסיבה לכך היא דין מיוחד ביום טוב שה"נולד" (הדבר החדש שנוצר) אסור מדיני מוקצה. בשבת, "נולד" אינו אסור מדיני מוקצה.
• הבדל בין שבת ליום טוב בנוגע ל"נולד": בשבת, חכמים לא גזרו על "נולד" כדי לחזקה, בעוד שביום טוב, שהוא קל יותר, הם אסרו את ה"נולד" מדין מוקצה כדי לחזק את דיניו.
• מסקנה לגבי "מוליד" ביום טוב: ביום טוב אין איסור "מוליד" מלבד המצאת אש, אך יש איסור "נולד" מדין מוקצה.

4. איסור "מוליד" חום בשבת:

• דברי הרמב"ם בהלכות שבת (דיני התמנה): הדובר מביא מדברי הרמב"ם בהלכות שבת, שם הוא אומר שאסור להניח כלי קר על גבי כלי חם בשבת משום ש"מוליד בו חום בשבת". לכאורה, זה סותר את הטענה שאין איסור "מוליד" בשבת.
• הסבר לדברי הרמב"ם: מורי העיר (כנראה הרב צדקה חוצין) מסביר שאין ללמוד מדברי הרמב"ם שיש דין "נולד" בשבת באופן כללי. האיסור שהרמב"ם מדבר עליו הוא דווקא בהקשר של "התמנה" (כיסוי דבר חם כדי לשמור על חומו).
• חימום דבר קר כנגד האש: מותר להעמיד דבר קר כנגד האש (לא מעל האש) בשבת, אף על פי שחום האש יגיע ויחמם אותו. אין בכך איסור "מוליד" חום שלא על ידי הבערה.
• מסקנה לגבי "מוליד" בשבת: האיסור "מוליד" שמוזכר בדברי הרמב"ם מתייחס רק למקרה של "התמנה", אך אין איסור "מוליד" כללי בשבת כשאין מדובר בהבערה.

5. סיכום כללי בנוגע לרחיצה ושימוש בסבון:

• לאור האמור, מותר לרחוץ במים מדוד שמש ואף להשתמש בסבון בשבת וביום טוב לדעת רבנו ומרן, מכיוון שאין איסור "מוליד" במקרים אלה.

6. סוגיית הפעלת חשמל בשבת וביום טוב (נושא נפרד):

• הדובר מציין כי סוגיית הפעלת חשמל בשבת וביום טוב היא נושא בפני עצמו שצריך דיון נפרד.
• יש פוסקים שאוסרים הפעלת חשמל משום איסור "מוליד זרם".
• הדובר מסביר שאם הזרם גורם להבערה, האיסור הוא מדין הבערה, ואם הוא גורם לחימום, האיסור הוא מדין חימום. אך אם מדובר רק בזרם ללא חימום או הבערה, לדעתו אין בכך איסור "מוליד".
• דעת החזון איש: הדובר מזכיר שלדעת החזון איש, סגירת מעגלים חשמליים נחשבת ל"בונה" ואסורה.
• דוגמא ל"מוליד זרם": הדובר מביא דוגמא של חיבור שני חוטי חשמל גלויים, שגורם להתחשמלות אדם הנוגע בקצה השני של החוט הנוסף. לדעתו, אף על פי שאין כאן בנייה ממש, ייתכן שזה אסור לפי עקרון סגירת מעגלים של החזון איש (אם כי לא כולם מסכימים עם יסוד זה).
• השוואה לאפר ביום טוב וכסף בשבת: הדובר משווה זאת ליצירת אפר ביום טוב (מותר, אך ה"נולד" אסור ממוקצה) וליצירת קצף (כסף) בשבת וביום טוב (מותר, אין איסור "מוליד").
• הדגשה: הנושא של הפעלת חשמל הוא מורכב ודורש דיון מעמיק בנפרד.

ציטוטים רלוונטיים:

• "עלבה דרמורי מותר אפילו בשבת לרחוץ את כל לגוף ממים של דוד שמש גם בשבת בוודאי גם ביום טוב."
• "הרב יוסף שעוסר בשבת לרחוץ את כל הגוף במים שהתחממו בדוד שמש כמובן הוא מתיר לרחוץ רחיצה איברית פנים ידיים רגליים רק לא את כל הגוף בגלל גזירת מחצאות לדעתו אבל מתיר ביום טוב לרחוץ את כל הגוף במים של דוד שמש ביום טוב."
• "על פי החנו השני אסור להסתבן מה נשך אם מדובר בסבון קשיח הם חוששים גם משום ממחק מה שאין זה לשיטתנו והם חוששים גם משום מוליד דהיינו ש ה הסתבנות יוצרת מצב שבו יש קצב, נוצר קצב ובקצב הזה זה דבר שלא היה, כי עד עכשיו היה קשיח ועכשיו נוצר קצב. ולדעתם זה נקרא מוליד."
• "אבל על ליבה דרבנו מותר להתרחץ בסבון ביום שבת א' זה לא גדר ממחק ב' יצירת הקצף איננה אסורה משום מוליד עלבה דרבנו וכן הליבה דמרן..."
• "נכון להמציא אש חכמים גזרו ביום טוב, אבל לילד שאר דברים לא עסרו ביום טוב."
• "בשבת נולד לא אסור מדיני מוקצה. כי שבת היא חמורה וחז"ל לא נאלצו לגזור על נולד בטור מוקצה כדי לחזק אותה. אבל יום טוב שהוא קל יותר נאלצו חז"ל לאסור את הנולד בתור מוקצא. כדי לחזק את ה את דיני יום טוב."
• "...אין מניחין כלי שיש בו דבר צונן על גבי כלי חם בשבת שהרי מוליד בו חום בשבת..."
• "אבל אין עצם חימום דבר קר כנגד המדורה אסור או כמו שיתבא לקמן פרק 22 הלכה ד' ו או כמו שכתבתי לאל ר פרק ג ומעשה דו גבר כמדר רב רבי זרא וכולי כלומר הנה אם אדם מעמיד מה שהוא צונן כנגד המדורה לא מעל המדורה אלא כנגד המדורה בצד תוצאה מכך חום המדורה חודר הוא מגיע לדבר רצוננו מחמם אותו... אין הבערה אין כלום אבל יש הולדת יילוד יילוד של חום מה איך קוראים מהדבר החם לדבר הצונן ולמרות הכל מותר כי אין גדר של איסור מוליד חום בדבר צולן שלא על ידי הבערה אין בזה איסור..."
• "יוצא איפה באמת מותר לרחוץ א בסבון אף על פי שיוצא כסף כי אין גבר של איסור מוליד ביום שבת ואפילו אמרנו שאפילו ביום טוב אין איסור מוליד חוץ מ של הרע רק יש איסור שנולד מדין מקצה ביום טוב מה שאין כן שבת יוכל האדם ביום טוב ובשבת להתקלח במים מדות שמש ואפילו עם סבון בין אם הוא קשיח הסבון בין אם איננו קשיח ואין לו שום חשש..."
• "...אם הזרם הזה גורם להבערה אנו דנים מדין הבערה גורם לחימום אנו דונים מגדר חימום אבל אם זה רק זרם שאין בו לא חימום ולא הבערה. אנחנו מדין מוליד זרם אין אנו אוסרים."
• "למרות שלפי החזון איש יש גדר של בונה. זה כבר עניין שצריך לדון בו היטב היטב. כי להכניס תקע בשקע אזי זה אסור קודם כל שאתה גורם לכך שהוא יתבטל מהחינו. הוא היה ראוי טלטול עכשיו אם תוציא אותו אסור לך להוציא אותו כבר יהיה אסור בטלטול אז זה דין שצריך לברא אותו בפני עצמו אבל לא צויר שיש לי חוט חשמל גלוי ואני לוקח חוט חשמל שהוא גלוי בקצ בקצהו שם לידו ואין בסוף לא נורא ואין גוף חימום והתוצאה מכך שהאדם יגע בקצה השני של החוט הנוסף הוא תחשמל כלומר ילדתי זרם חשמל ביום שבת מה מהחוט הזה לחוט הזה שלא על דרך של בנייה ממש אלא על בסיס העיקרון של החזון איש שסגירת מעגלים היא גורמת היא גדר של בניין ואני לא יודע אם זה גד של סגירת מעגלים שאלה התכוון החזון איש אבל נניח שכן אבל לא כולם מסכימים לו ביסוד הזה אנחנו נאמר שילוד זרם חשמל שאין בו לא הבערה ולא חימום, אין בו גדר של איסור מוליד, הרי הוא קיצור אפר ביום טוב שמותר, רק הנולד אסור מדיין מקצה. הרי הוא קייצור כסף שמותר בשבת ומותר ביום טוב ואין בו שום איסור. אבל כאמור זה נושא ראוי בפני עצמו שצריך לדון בו בפני עצמו."

רבי חני אומר (סוף הקטע, נראה שמדובר בפתיחה לנושא הבא או לסיום).

המסמך מציג תמונה מורכבת של דיונים הלכתיים הנוגעים למעשים יומיומיים בשבת וביום טוב, תוך התמקדות במחלוקות בין פוסקים שונים ובהבנת עומקם של איסורים כמו "מוליד" ו"מוקצה". סוגיית החשמל מוצגת כנושא מודרני בעל השלכות הלכתיות משמעותיות הדורש דיון מעמיק