במצב ששעון שבת הפסיק החשמל, האם מותר בשבת לחבר התקע של המזגן לשקע ע"מ שיפעל כשיחודש זרם החשמל?

השאלה המרכזית: האם מותר לאדם, כאשר הוא רואה שחם מאוד והמערכת החשמלית בביתו כבויה עקב שעון שבת, לקחת מאוורר ולחבר את התקע לשקע כדי שכאשר החשמל יחזור לפעול מעצמו (על ידי השעון), המאוורר יתחיל לעבוד?

התשובה החד משמעית: לא. אסור לעשות זאת.

נימוקי האיסור המרכזיים:

1. דין "בונה" (בניין): הדובר מסביר כי חיבור תקע לשקע או הברגת נורה לבית הנורה בזמן שאין זרם חשמלי נחשב ל"בניין". אף על פי שאין פעולה של יצירת זרם חשמלי ברגע החיבור, השקעים ובתי הנורה הם חלק בלתי נפרד מהמבנה (הבית). חיבור דבר נייד (התקע או הנורה) אל חלק קבוע מהמבנה נחשב לפעולת "בניין", האסורה בשבת.

• ציטוט: "ברגע שהוא שם את התקע או את הנורה החשמלית בבית הנורה הוא מחבר אותה לבניין. ויש בזה גדר של בנייה."
• השוואה למתגים: הדובר מציין כי אמנם התירו אחרונים להרים ולהוריד מתגים חשמליים בזמן שהזרם מופסק, אך זאת משום שהמתג עצמו קבוע בקיר ומהווה חלק אינטגרלי ממנו. אין בפעולת המתג חיבור של דבר נייד למבנה.

1. דין "מבטל כלי מהיכנו": הדובר מסביר כי פעולת הכנסת תקע לשקע בזמן שהזרם מופסק גורמת לכך שלא יהיה מותר לטלטל את התקע או את המכשיר המחובר אליו לאחר מכן. מרגע החיבור, התקע והמכשיר הופכים להיות מחוברים למבנה, ואם ירצה לנתקם, יהיה בכך דין של "תלישת דבר מהמחובר למבנה" (בדומה לדלת או חלון שנעקרו ממקומם בבית), דבר האסור בטלטול (מוקצה). בכך, האדם "ביטל את הכלי מהיכנו" – הפך כלי שהיה מותר בטלטול לכלי שאסור בטלטול.

• דוגמת הביצה והכלי: הדובר משתמש בדוגמה של כלי שמניחים ליד תרנגולת כדי שתטיל בו ביצה בשבת. הביצה שנולדה בשבת אסורה בטלטול, וגם הכלי נאסר בטלטול מחמתה. באופן דומה, חיבור התקע הופך את המכשיר ל"מוקצה" לצורך טלטול עצמאי.
• ציטוט: "אותו דבר גם כאן נורה ששמתי אותה בתוך בית הנורה כשהזרם מופסק עכשיו כשאני ארצה להוריד את הנורה כבר יהיה אסור לי לטלטל אותה למה כדין דלת או כדין חלון של בית לא של ארגז לא של ארון אלא של בית אם הדלת נעקרה מצירה או החלון נעקרה עקר מצירו יש להם דין של מוקצה שאסור בטלטול."

1. דחיית הראיה מהזזת מכשיר בטווח הכבל: הדובר מתייחס לטענה אפשרית שאם מותר להזיז מאוורר או נורה חשמלית המחוברים לשקע בטווח אורך הכבל, מדוע אסור לחברם מלכתחילה? הוא דוחה טענה זו ומסביר כי הטלטול בטווח הכבל אינו נחשב לטלטול עצמאי של המכשיר ממקום למקום, אלא רק תנועה סביב נקודת החיבור. הוא משווה זאת לרכב קל סגור שאינו מותר בהזזה ממקום למקום למרות שהוא קל. אם הכבל היה נתלש מהקיר, היה אסור להזיז את המאוורר כולו, בדומה לדלת שנעקרה.
2. התייחסות ל"שמירת שבת כהלכתה": הדובר מציין שבספר "שמירת שבת כהלכתה" (פרק י"ג, סעיף כ"ח) מובא שמותר להוציא תקע משקע או לפעול במתג בשעה שהזרם מופסק כדי שהאור לא ידלק עם חיבורו מחדש, ואף להתקין תקע בשעת צורך גדול, אך זאת יש לעשות "כלאחר יד" (באופן שאינו דרך הרגיל, כגון במרפק).

• הסתייגות הדובר: למרות זאת, הדובר חולק על גישה זו ומחמיר. הוא טוען שהוצאת תקע כמוה כעקירת דלת או חלון, ואף הכנסת תקע, גם "כלאחר יד", יש בה גדר של "בניין" ו"ביטול כלי מהיכנו". לכן, לדעתו, יש מקום להחמיר ולא להתיר פעולות אלו גם בצורה של "כלאחר יד".

לסיכום: הדובר אוסר באופן מוחלט לחבר תקע של מאוורר (או כל מכשיר חשמלי אחר) לשקע ביום שבת כאשר זרם החשמל מופסק על ידי שעון שבת, וזאת מחמת איסור "בונה" ואיסור "מבטל כלי מהיכנו". הוא אף מחמיר ביחס לדעות המקילות בפעולות אלו בצורה של "כלאחר יד" ומדגיש את הצורך להחמיר בנושא זה