שאל השואל ואמר אתמול בחג השבועות רצה מישהו להתקלח במקלחת שהמים חמים מדוד שמש ופרץ ויכוח אם מותר לרחוץ את כל הגוף או לא ובכן עלבה דרמורי מותר אפילו בשבת לרחוץ את כל לגוף ממים של דוד שמש גם בשבת בוודאי גם ביום טוב אלא שהרב יוסף שעוסר בשבת לרחוץ את כל הגוף במים שהתחממו בדוד שמש כמובן הוא מתיר לרחוץ רחיצה איברית פנים ידיים רגליים רק לא את כל הגוף בגלל גזירת מחצאות לדעתו אבל מתיר ביום טוב לרחוץ את כל הגוף במים של דוד שמש ביום טוב. כך יוצא איפה שביום טוב לא הייתה שום בעיה שהאדם יתרחס כל גופו במים שהוחמו בדוד שמש. אלא שהתגלגלו גם כן לוכוח אם מותר גם להסתבן או אסור להסתבן. וגם כאן התשובה היא ברורה. על פי החנו השני אסור להסתבן מה נשך אם מדובר בסבון קשיח הם חוששים גם משום ממחק מה שאין זה לשיטתנו והם חוששים גם משום מוליד דהיינו ש ה הסתבנות יוצרת מצב שבו יש קצב, נוצר קצב ובקצב הזה זה דבר שלא היה, כי עד עכשיו היה קשיח ועכשיו נוצר קצב. ולדעתם זה נקרא מוליד. אבל על ליבה דרבנו מותר להתרחץ בסבון ביום שבת א' זה לא גדר ממחק ב' יצירת הקצף איננה אסורה משום מוליד עלבה דרבנו וכן הליבה דמרן כלומר גם אם היינו לוקחים סבון שהוא יחסית מימי ואין בעיה של ממחק הרי לפי מרן אין חשש ביום שבת להבדיל מנרמה משום ייצור הקצב ואם כן איפה עלבה ברבנו ועלי ליבה במרן מותר להסתבן ביום שבת או ביום טוב מה שאין כן הליבה דהרמה עכשיו עלינו לדעת שלכאור יכול השואל לשאול ולומר כיצד אתה אומר שלפי הרמבם בשולחן ערוך אין גדר של איסור מוליד ביום טוב ובשבת הנה ביום טוב נאמר במפורש בהלכה שאסור להצפר או אסור להצית אש כי הוא מיילד אש, ממציא אש. ואיך אתה אומר שאין איסור מוליד ביום טוב? והתשובה. נכון להמציא אש חכמים גזרו ביום טוב, אבל לילד שאר דברים לא עסרו ביום טוב. הנה נראה ביחס לאפר מותר ביום טוב. להסיק את התנור בגזרי עץ בגזרי עץ אלו הופכים להיות לאפר והבערה בהסקת ה הגזרה עץ היא מותרת מאש מצוהיה מותר אז יוצא איפה להפוך את הגזרי עץ מגזרי עץ לאפר אין שום איסור להשתמש באפר ביום טוב אסור אם הוא כבר הצטנן ב כבר איננו חם כדי לבשל בו ביצה. מדוע? כי זהו דין מיוחד ביום טוב שהנולד הוא אסור בדיני מוקצה. בשבת נולד לא אסור מדיני מוקצה. כי שבת היא חמורה וחז"ל לא נאלצו לגזור על נולד בטור מוקצה כדי לחזק אותה. אבל יום טוב שהוא קל יותר נאלצו חז"ל לאסור את הנולד בתור מוקצא. כדי לחזק את ה את דיני יום טוב. משום כך, הנה זו דוגמה מאוד מאוד חזקה. לייצר אפר ביום טוב מותר. כלומר על זה שהוא משיק את הגזרי עץ זה הופך להיות לאפר. ובזה אין איסור. אין גדר של איסור מוליד. אבל לאסור את הנולד. כן עוסרים את הנולד מדין מוקצב יום טוב. ובשבת בשבת הרי אסור עיר אש אבל אנחנו מדברים על הנולד על האפר במידה ואכן האש בוערת מערב שבת ועכשיו יש אפר ורוצים להשתמש באפר לצרכים מסוימים כדי לא להחליק מקום שנשפח משהו רירי וכי יוצא בזה בשבת אין איסור מוקצא מדין נולד והוא מותר הנולד כך יוצא איפה שאין ביום טוב איסור מוליד חוץ מהמצאת אש ויש איסור נולד מדין מוקצא ובשבת אין איסור נולד מתורת מוקצא כי השבת חמורה אבל לכאורה מה שאמרנו שמותר להסתבן ואין חוששים משום מוליד קצף לכאורה זה יכול להסתר מדברי רבנו בפרק רביעי סוף פרק רביעי מהלכות שבת שם רבנו עוסק בדיני התמנה וכתב את הדברים הבאים אה של אלא אני אקרא את ההלכה מניחין מחם על גבי מחם בשבת וקדרה על גבי קדרה ודרה על גבי מחם ומחם על גבי קדרה ותחיהם בבצק לא בשביל שיחמו אלא בשביל שעמדו על חומם שלא אסרו אלא להתמין בשבת אבל להניח כלי חם על גבי כלי חם כדי שיהיו עומדים בחמיימותן מותר אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר צונן על גבי כלי חם בשבת שהרי מוליד בו חום בשבת ואם מניחו מבערב מותר ואינו כתומן בדבר מוסיף לכאורה הולדת החום מהכלי החם אל הכלי שיש בו דבר צונן אסור משום מוליד ולכאורה יש גדר של מוליד כמו שהרמא אומר שאסור לייצר מסבון קצף. אבל כבר מורי העיר בבית צדק בסוף אותו פרק ד' הערה יגוא אומר ואין ללמוד מכאן שיש דין נולד בשבת שסוגי המוחצה יתבערו בפרק כה ושמה מבאר וכן פרק כאל ז וממה שהביא רבנו דין זה כאן כלומר בפרק רביעי העוסק בדיניה התמנה ולא בפרק השבותיים משמע דדווקא במתמים או כמו שכתב או כמו שכתוב בסמוך ותח פיהם כמו שכתב בסמוך ותח פיהם בתית שזה סוג מסוג ההתמנאה אבל אין עצם חימום דבר קר כנגד המדורה אסור או כמו שיתבא לקמן פרק 22 הלכה ד' ו או כמו שכתבתי לאל ר פרק ג ומעשה דו גבר כמדר רב רבי זרא וכולי כלומר הנה אם אדם מעמיד מה שהוא צונן כנגד המדורה לא מעל המדורה אלא כנגד המדורה בצד תוצאה מכך חום המדורה חודר הוא מגיע לדבר רצוננו מחמם אותו. אין הבערה אין כלום אבל יש הולדת יילוד יילוד של חום מה איך קוראים מהדבר החם לדבר הצונן ולמרות הכל מותר כי אין גדר של איסור מוליד חום בדבר צולן שלא על ידי הבערה אין בזה איסור וכל מה שאמר רבנו בפרק ד' בסוף פרק ד' זה ורק באופן כזה שהותח פניהם וזה גדר של התמנה אז דיברו על מוליד אבל כשאין גדר של מולי אין גדר של התמנה אין גדר של מוליד יוצא איפה באמת מותר לרחוץ א בסבון אף על פי שיוצא כסף כי אין גבר של איסור מוליד ביום שבת ואפילו אמרנו שאפילו ביום טוב אין איסור מוליד חוץ מ של הרע רק יש איסור שנולד מדין מקצה ביום טוב מה שאין כן שבת יוכל האדם ביום טוב ובשבת להתקלח במים מדות שמש ואפילו עם סבון בין אם הוא קשיח הסבון בין אם איננו קשיח ואין לו שום חשש דרך אגב יאמר אבל זה נושא שצריך להיות נידון בפני עצמו דענו רבים מאוד מאוד בגבר של איסור הפעלת חשמל בשבת וביום טוב וחלק מהפוסקים דיברו על איסור מוליד מוליד זרם ואנחנו צריכים לומר שאם הזרם הזה גורם להבערה אנו דנים מדין הבערה גורם לחימום אנו דונים מגדר חימום אבל אם זה רק זרם שאין בו לא חימום ולא הבערה. אנחנו מדין מוליד זרם אין אנו אוסרים. למרות שלפי החזון איש יש גדר של בונה. זה כבר עניין שצריך לדון בו היטב היטב. כי להכניס תקע בשקע אזי זה אסור קודם כל שאתה גורם לכך שהוא יתבטל מהחינו. הוא היה ראוי טלטול עכשיו אם תוציא אותו אסור לך להוציא אותו כבר יהיה אסור בטלטול אז זה דין שצריך לברא אותו בפני עצמו אבל לא צויר שיש לי חוט חשמל גלוי ואני לוקח חוט חשמל שהוא גלוי בקצ בקצהו שם לידו ואין בסוף לא נורא ואין גוף חימום והתוצאה מכך שהאדם יגע בקצה השני של החוט הנוסף הוא תחשמל כלומר ילדתי זרם חשמל ביום שבת מה מהחוט הזה לחוט הזה שלא על דרך של בנייה ממש אלא על בסיס העיקרון של החזון איש שסגירת מעגלים היא גורמת היא גדר של בניין ואני לא יודע אם זה גד של סגירת מעגלים שאלה התכוון החזון איש אבל נניח שכן אבל לא כולם מסכימים לו ביסוד הזה אנחנו נאמר שילוד זרם חשמל שאין בו לא הבערה ולא חימום, אין בו גדר של איסור מוליד, הרי הוא קיצור אפר ביום טוב שמותר, רק הנולד אסור מדיין מקצה. הרי הוא קייצור כסף שמותר בשבת ומותר ביום טוב ואין בו שום איסור. אבל כאמור זה נושא ראוי בפני עצמו שצריך לדון בו בפני עצמו. רבי חני אומר