בצל שטוגן בסיר בשרי, האם מותר לאכול הבצל עם מאכלי חלב?

נושא מרכזי: דיני "נותן טעם בר נותן טעם" (נט"ב) וההבדלים בין מנהג האשכנזים והספרדים בנוגע לשימוש בכלי בשר נקי עם מאכלי חלב, וכן דיני שימוש בסכין בשרי לחיתוך מאכלים שונים.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. בישול או טיגון בצל בסיר בשרי נקי:

• לפי דעת רבנו ומרן השולחן ערוך (מנהג הספרדים), אם הסיר הבשרי נקי לחלוטין, מותר לבשל או לטגן בו בצל ולאכול את הבצל עם מאכל חלבי.
• ההסבר לכך הוא עקרון "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא": "כלומר מה בלוע בסיר הבשרי רק טעם בשר לא בשר כי הסיר מבחי ציונתו הוא נקי לחלוטין בלוע בו רק טעם בשר ועכשיו הבצל שתוגן בו מקבל בר נותן טעם והוא את זה עדיין הכל מותר ואת זה הוא מעביר מאחר החלבי".
• הטעם האסור הוא טעם בשר ממש עם חלב ("טעם המשי של גדי עם חלב ולא בן של בן של בבשר נותן טעם").
• לעומת זאת, לפי מנהג האשכנזים, הדבר אסור אלא אם כן הכלי אינו בן יומו.

1. חיתוך בצל בסכין בשרי:

• בלבול נפוץ: יש להבחין בין סכין שחתכו בו בשר לפני הכשרתו (סכין "דמי") לסכין בשרי אמיתי.
• סכין "דמי" (שחתכו בו בשר לא כשר): סכין כזה אסור לשימוש עם מאכלים אחרים, גם לא פרווה, מכיוון ש"עליו יש שומני דם והתורה אסרה לאכול דם".
• אם חתכו בצל בסכין כזה, "שומנים של דם עוברים מהסכין אל הבצל [...] ואז האדם אוכל דבר המותר שיש עליו שומנים שומני דם אסורים וזה אסור".
• במקרה של לחם או פירות שנחתכו בסכין כזה בטעות, יש לגרד את מקום החתך והשאר מותר. אך בדברים חריפים כמו בצל, ייתכן שהשומנים נספגו ואסור לאכול אותם גם לאחר גרידה.
• סכין בשרי אמיתי (שחתכו בו בשר כשר לאחר צלייה): בסכין כזה יש "שומני בשר. לא שומני דם. שומני בשר מותרים באכילה, רק אסור לאכול אותם עם חלב".
• אם חותכים לחם בסכין בשרי, "אסור לאכול את אותו לחם עם חלב. מותר לאכול את הלחם הזה לבד, אבל אסור לאכול את אותו לחם עם חלב כי הלחם קיבל משומני הבשר שיש על גבי הסכין ועכשיו הוא אוכל אותם חלב וזה אסור. אלא אם כן יגרוד את הלחם".
• אם חותכים בצל בסכין בשרי, "כל הבצל אסור כי הוא נספג בשומנה בשר ואסור לאכול את הבצל הזה עם חלב, את הבצל הזה לאכול לבד מותר או עם בשר מותר, אבל עם חלב אסור. כיוון שזה לא נמצא בתוכו טעם בר נותן טעם, אלא שהוא מנה בשר ממש".

1. סכין בשרי נקי לחלוטין:

• אם בטוחים שהסכין הבשרי נקי לחלוטין משומני בשר ("ממש ניקו אותו היטב היטב, באופן כזה שאין על שום שום מני בשר"), וחתכו בו בצל או לחם, "מותר לאכול את אלה עם חלב כיוון שאנו טוענים כך אומר מורי בהלכות מאכלות אסורות פרק תשעי הלכה כד הערה ל עמוד רמ טוען שלפי רבנו אין חשש שדוחקדסקין מפליק טעם מן הסיר או מן השקין אלא כל החשש [...] הוא בגלל שומנים שדבקים בו".
• דוגמה לכך היא סכינים שניקו אותם היטב עבור פסח.

מסקנות עיקריות:

• קיימים הבדלים משמעותיים בין מנהג הספרדים והאשכנזים בנוגע לשימוש בכלי בשר נקי עם מאכלי חלב, הנובעים מהבנת עקרון "נותן טעם בר נותן טעם".
• השימוש בסכין "דמי" (שחתכו בו בשר לא כשר) מהווה בעיה חמורה יותר בשל איסור אכילת דם.
• שימוש בסכין בשרי (שחתכו בו בשר כשר) לחיתוך מאכלים פרווה עלול לאסור את אכילתם עם חלב, בשל העברת שומני בשר.
• ניקוי יסודי של סכין בשרי יכול להתיר שימוש בו עם מאכלי חלב, לפי חלק מהדעות, אם מוודאים שאין עליו שאריות שומן.

חשוב לציין כי מדובר בתמצית של דברים שנאמרו בקטע שמע, וייתכן שישנם פרטים נוספים או דעות אחרות בנושא. לצורך פסיקה הלכתית מעשית, יש להתייעץ עם רב מוסמך.