מי ששיניו התותבות ניתקו ממקומן בשבת, כיצד יקיים סעודות השבת?

תזכיר תמציתי: דיון בהדבקת שיניים תותבות בשבת

מסמך זה מסכם את הנושא המרכזי והרעיונות החשובים העולים מהטקסט המצורף, העוסק בשאלת מותר או אסור להדביק שיניים תותבות ביום שבת. הדיון מתמקד בהבחנה בין הדבקה זמנית להדבקת קבע, ובהשלכות ההלכתיות הנובעות מהבחנה זו.

נושא מרכזי: ההיתר או האיסור להדביק שיניים תותבות ביום שבת תלוי באופי ההדבקה - האם היא מיועדת להיות קבועה או זמנית.

רעיונות ונקודות מרכזיות:

1. הבחנה בין הדבקת קבע להדבקה זמנית: הטקסט פותח בשאלה האם מותר להדביק שיניים תותבות שנתקו בשבת, ומדגיש שהתשובה תלויה בסוג השיניים וההדבקה.

• הדבקת קבע: אם מדובר ב"שיניים תותבות אשר מדביקים אותם הדבקה של קבע וכל הדבקה היא הדבקה של קבע אז הדבר פשוט שאסור להדביק אותם ביום שבת הדבקה של קבע כי זה תול דה של בונה, תולדה של תופר ואסור."
• הדבקה זמנית: לעומת זאת, אם השיניים הן "נסוג של שיניים תותבות שאין שאין מדביקים אותם הדבקה של קבע, אלא הדבקה זמנית. הרי שהדבר מותר להוציא אותם. ולחזור ולהדביקם. כי כיוון שאין מתכוונים להדביק אותם הדבקה של קבע, לכן הדברים אלה מותרים."

1. השוואה למלאכות שבת (תופר ובונה): ההדבקה של קבע נאסרת משום שהיא נחשבת לתולדה של מלאכות תופר ובונה, שהן אסורות בשבת. הציטוט מ"רבנו בהלכות שבת פרק עשירי הלכה יב יא" מחזק זאת: "המדבק ניירות או עורות בכולם של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדת תופר וחייב".
2. הבהרת המושג "כולם של סופרים": מובא פירוש של "מורי" (המורה/הרב) לדברי רבנו, לפיו האיסור חל כאשר ההדבקה נעשית בדרך ובחומר המקובלים אצל כורכי ספרים (דבק נוזלי המתייבש). לעומת זאת, הדבקה בדבק צמיג שאינו מתייבש, כמו דבק תחבושות או פלסטר, אינה נחשבת לתולדת תופר.

• "נראה ברור שכוונתו שאין המדבק חייו עד שידבק במש דרך ומנהג כורחי הספרים לדבק בו הנרות ולקרוך בו הספרים כלומר דבק נוזל המתייבש בנרות לגמרי כנהוג בך המקובל ולפי כך הוסי בך יוצא בו אבל סוג הדבקה בדבק צמיג שאינו מתייבש ומתקשה עד שנעס עם שני חלקים לאחד דין בידינו כגון דבק התחבושות פלסטר אינו בגדר תופר כלל..."

1. דוגמת החיתולים החד פעמיים ("טיטולים"): הטקסט מביא דוגמה מהמציאות המודרנית של חיתולים חד פעמיים המודבקים בדבק צמיג, וקובע שמותר להשתמש בהם בשבת ולפרקם, כיוון שאין בהם תולדת תופר.
2. דעת רבנו אברהם בן הרמב"ם: מוזכר שרבנו אברהם בן הרמב"ם החמיר בעניין הדבקה זמנית של נייר או צמר גפן לסימון בספר בשבת, בניגוד לדעת אביו (הרמב"ם) ולמנהג הזקנים בתימן שהיו נוהגים כך.

• "והשיב הדבקת סמר גפן בגיליון הספר בשבת כפי שאתם אמרתם אסור למרבה הפתעה בניגוד לשיטת רבנו הוא אסר לפי שהוא ממיני הדבקה ואף על פי שאינו מדובק כתב יש בו שיחות באיסור שבת כמובן כאמור דברים אלו לא עולים בקנה אחד עם דברי רבנו על פי הפירוש של מורי..."

1. הגדרת "עראי" (זמני): מורי מבאר ש"כל שזה מעבר לשבת מחזיק מעמד מעבר לשבת מעבר ליומו אז זה קבע אבל אם זה רק ליומו אז זה נקרא ארי." כלומר, אם ההדבקה נועדה להחזיק מעמד רק במהלך השבת, היא נחשבת זמנית ומותרת.
2. הדבקה מועטת של שיניים תותבות ישנות: ביחס לשיניים תותבות ישנות שהיו מודבקות באופן זמני כדי שלא ייפלו, מותר להדביקן בשבת הדבקה זמנית מועטה, כיוון שהכוונה היא לאפשר את השימוש בהן באותו יום בלבד, ובדרך כלל מוציאים אותן בלילה.
3. דעת "שמירת שבת כהלכתה": מובאת דעה מ"שמירת שבת כהלכתה" האוסרת שימוש באבקה המהדקת שיניים תותבות לפה בשבת, משום איסור לישה (האבקה מתערבת ברוק). עם זאת, מצוין שאם מדובר בדבק מוכן שאין בו לישה, וההדבקה היא זמנית מאוד, ייתכן שהדבר יהיה מותר.

• "המרכיב שיניים תותבות אסור ליתן בהן אבקה המהדקת אותן אל אחך ובערת צט הוא אומר ומשום איסור לישה שהאבקה מתערבת ברוק ונדבקת לכך..."

1. סיכום לגבי שיניים תותבות קבועות: הטקסט חוזר ומדגיש שהדבקה של שיניים תותבות קבועות (כמו שתלים וכתרים) בשבת אסורה מדין תופר ובונה.

לסיכום: ההלכה המתוארת בטקסט מתירה הדבקה זמנית של שיניים תותבות ביום שבת, כל עוד ההדבקה אינה מיועדת להיות קבועה ונעשית בחומר שאינו נחשב כ"כולם של סופרים" במובן של מלאכת תופר. לעומת זאת, הדבקת קבע אסורה משום שהיא נחשבת למלאכה אסורה בשבת. כמו כן, יש להיזהר משימוש בחומרים הדורשים לישה.