האם יוצאים ידי חובת מצוות ארבע כוסות ביין שאיננו מבושל?

שאל השואל ואמר האם אפשר לצאת ידי חובה ב ידי חובת ארבעה כוסות יין בליל הסדר ביין בלתי מבושל אבל עם סוכר כי המשתתפים בליל הסדר אצלו אומר לא אוהבים יין שאיננו מתוק והתשובה נראה שלפי רבנו כל ארבעת הכוסות ראויים להיות כמו ין קידוש אסור עם יין עם סוכר. לא מבעיה יין מבושל שבוודאי ובודאי לפי רבנו אין עליו ברכת הגפן. אלא אפילו יין עם סוכר בלתי מבושל שע אז ברכתו ברכת הגפן אבל מאחר ואיננו ראוי לקידוש איננו ראוי גם כן לארבעה כוסות וכאן המקום להעיר שבעצם אנחנו מברכים על כל כ** וכוס בורא פרי הגפן כך האחנו השנזים וכך גם אנחנו יהודי תימן שפוסקים כמו רבנו להבדיל מאחינו הספרדים שפוסקים כמו מרן שמברכים על כ** ראשון ועל כ** שני לא מברכים ועל כ** שלישי ששותים אותו לאחר ברכת המזון מברכים ועל כ** רביעי לא מברכים ובסו מברכים ברכה אחרונה אבל אצלנו הברכות הם על כל כ** וכוס ואם כן ה לפי שיטתנו לכאורה כל כ** וכוס הוא מצווה בפני עצמה ובאמת מורי אומר שהחיוב לברך על כל כ** וכוס הוא לא רק בגל בגלל שכאילו הוא נמלך, אלא בגלל שרצו חכמים לשוות לכל כ** וכוס מעמד של מצווה, תוקף של מצווה. ולכן חיו ברכת הגפן על כל כ** וכוס. והנה ה*** הראשון זה דבר פשוט שמאחר ואומרים עליו את הקידוש הוא חייב להיות בלתי מבושל וגם בלי סוכר כמו יין הראוי לנסח על גבי המזבח. אבל מה עם יתר שלשות הכוסות? האם גם הם צריכים להיות ראויים להתנסך על גבי המזבח ואז גם יין מתוק יפסל? אז כאמור, נראים הדברים שגם הם יש להם מעמד של כמו כ** הקידוש. כי כיוון שחכמי ישראל חייבו לשתות כל כ** וכוס ולומר על כל כ** וכוס חלק מן האגדה. אז יוצא איפה שבעצם כל כ** וכוס יש לו כאילו מעמד של קידוש. כי על כל כ** וכוס יש אמירות מסוימות ולכן נראים הדברים שיש לו מעמד של קידוש. ומשום כך לא רק שהוא לא צריך להיות מבושל אלא גם בלי סוכר. ובאמת יש מקצת ראיה לכך ממה שנאמר בירושלמי פסחים פרק עשירי הלכה ראשונה ושם שאלו א מה הוא לצאת ביין של שביעית כאן רב אוש יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטון ממדתני בר כפרה הקונדיטון כיוון חדה אמרה יוצאין בקונדיטון מהו לצאת בהן מזוגין וכן הלאה וכן הלאה אומר רבנו אומר מורי שהשאלות האלה הן מתייחסות רק לגבי כוסות של חירות אבל לא לגבי כוסות של מצווה. כלומר, הרי נאמר בהלכה שיש הבחנה בין כוסות של חירות ובין כוסות של מצווה. בהלכה נאמר, כל כ** ארבעה כוסות אלו, כך נאמר פרק שביעי, חמץ מצה לחשעית, צריך למזוג אותן. כדי שתהיה ערבה. הכל לפי היין ולפי דעת השוטה. ולא יפחוט בארבעתן מרביעית יין חי. שתה ארבעה כוסות אלו מיין שאינו מזוג. יצא ידי ארבע כוסות ולא יצא ידי חירות. כלומר אם הוא לקח יין בלתי מזוג ושתה, יצא ידי חובת ארבעת כוסות של מצווה ולא יצא ידי חירות. שתה ארבעה כוסות מזוגים בבת אחת. ידי חירות יצא ולא יצא ידי ארבעה כוסות. כלומר אנו כאן מבחינים בין כ** של חירות. מה שודי תימן אולי מתבטאים יתבנן, יהנה, מפטן, כלומר מרווח, נהנה אז אם הוא למשל שותה ארבעה כוסות אחד אחרי השני כמובן בזוגים אז ידי חירות יצא למה לא שתה יהנה אם יש לו בית כיבול ויכול למה לא אבל ידי ארבעה כוסות לא יצא כי הוא צריך כ** על כל חלק וחלק מהאגדה ואם כן אנחנו רואים שהכוסות האלה יש להם מעמד כמו של קידוש הנה אם הוא לקח יין בלתי מזוג ידי ארבעה כוסות יין ה מצווה יצא אבל ידי חירות לא יצא כי כיוון שזה לא מזוג ישרעו זה יכה אותו ואז מה אלו חכם תקנתם יבוא ויקיים את המצווה הוא מסרוע והראש שלו מחול אז ידי חירות לא יצא אבל ידי ארבעה כוסות יצא אז אומר מורי כל השאלות האלה לגבי קונדיטון וכאלה דברים שזה כמו אין מבושל הם רק לגבי כוסות של חירות כך אומר מורי לא לגבי כוסות של מצווה. כל כוסות של מצווה זה דבר פשוט שלא יוצאים מדי חובה. משמע לכאורה שארבעה כוסות של מצווה יש להם מעמד של כוסות קידוש. אמנם אפשר להגיד ביחס לעניין הזה של קונדיטון שזה מבושל ומבושל אין יין. אבל נראים הדברים שגם ביחס ליתר השאלות שבאו שם בתלמוד הירושלמי והואיל וכן כאמור אז נראים הדברים לא רק שהוא צריך להיות לא מבושל אלא גם בלי סוכר כי ארבעה כוסות הללו הם כוסות של מצווה ונתנו להם שוויון לא חילקו ביניהם וצריכים להיות ראויים לנסח על גבי המזבח כך נראים הדברים וכאן המקום להעיר ביחס ליין מפוסתר הפסתור איננו הרטחה של 100 מעלות אלא 80 מעלות עד 85 מעלות. ולכן היו כאלה שבאו ואמרו שעדיין זה לא גדר של יין מבושל ואפשר לצאת בו ידי חובה. מורי עצמו לפי מתב זכרוני הוא היה מורה הובא שלכתחילה אנו פוסלים אותו כין מבושל. ורק בשעת הדוחק כשאין משהו אחר אז הוא אומר כדאים הם פ מסוימים שאומרים שדרגת הבישול היא ב-100 מעלות כדי לבוא ולומר שעדיין לא נקרא יין מבושל. לכן אין לקחת יין מפוסתר. בעיית הבעיות היא ביחס למיץ למיץ ענבים. כי לגבי היין אנחנו ברוך השם יכולים להשיג ינות שאין להם שהם אינם מבושלים. והם מוצלחים וקשרים למהדרים יהנות תיבשים אבל הבעיה היא לגבי מיצים מיץ ענבים הרי הם לא עמידים הם לא יכולים להחזיק מעמד בלי פסטור בלי פסטור ולכן א מי שלא יכול לשתות יין כי כבד עליו היין אזי אפשר לקחת צימוקים לעשות משרת צימוקים ולצאת ידי חובה במשרת צימוקים זה הדבר הכי טוב אבל גם מיצים שנקראים 100% טבעי 100% טבעי יכולים לקחת אותם בהכשר יורדעה על אפרט או יש עוד כמה כאלה שכתוב עליהם 100% טבעי אפשר להשתמש בהם לאלה שקשה להם לצאת להשתמש ביין רגיל רבי חניה ברג שמ متع