האם יוצאים ידי חובת מצוות ארבע כוסות ביין שאיננו מבושל?

נושא מרכזי: כשרות היין לארבע כוסות

השאלה המרכזית שנידונה היא האם ניתן לצאת ידי חובת ארבע כוסות ביין שאינו מבושל אך מכיל סוכר, זאת לאור העובדה שהמשתתפים בליל הסדר מעדיפים יין מתוק.

עיקרי הדברים והדעות המובאות:

• דעת "רבנו" (הרמב"ם): הדובר מציג את הדעה שלפיה כל ארבע הכוסות צריכות להיות כיין הראוי לקידוש, ויין עם סוכר אסור לקידוש. מכאן נובע שגם לשיטת "רבנו" יין עם סוכר, אפילו אם אינו מבושל ובברכתו "בורא פרי הגפן", אינו ראוי לארבע כוסות משום שאינו ראוי לקידוש.
• ציטוט רלוונטי: "נראה שלפי רבנו כל ארבעת הכוסות ראויים להיות כמו ין קידוש אסור עם יין עם סוכר."
• השוואה בין יין מבושל ליין עם סוכר: הדובר מדגיש כי יין מבושל בוודאי ובוודאי אינו ראוי לפי "רבנו", ואף אין לברך עליו ברכת הגפן. לגבי יין עם סוכר שאינו מבושל, ברכתו היא "בורא פרי הגפן", אך מכיוון שאינו ראוי לקידוש, הוא אינו ראוי גם לארבע כוסות.
• ברכת הגפן על כל כוס: הדובר מציין את מנהג השנזים ויהודי תימן, הפוסקים כ"רבנו", לברך "בורא פרי הגפן" על כל כוס וכוס. זאת בניגוד למנהג הספרדים ("מרן") שמברכים רק על הכוס הראשונה והשלישית (ולא על השנייה והרביעית).
• ציטוט רלוונטי: "כך האחנו השנזים וכך גם אנחנו יהודי תימן שפוסקים כמו רבנו להבדיל מאחינו הספרדים שפוסקים כמו מרן שמברכים על כ** ראשון ועל כ** שני לא מברכים ועל כ** שלישי ששותים אותו לאחר ברכת המזון מברכים ועל כ** רביעי לא מברכים..."
• הסבר למנהג הברכה על כל כוס: מורי הדובר מסביר שהחיוב לברך על כל כוס נובע מכך שחכמים רצו להעניק לכל כוס מעמד ותוקף של מצווה בפני עצמה.
• מעמד הכוסות ככוסות קידוש: הדובר מגיע למסקנה שלפי שיטתם, כל כוס וכוס מארבע הכוסות נושאת מעמד הדומה לזה של כוס הקידוש, ולכן עליה להיות יין בלתי מבושל וללא סוכר, כיין הראוי לניסוך על גבי המזבח.
• ציטוט רלוונטי: "אז יוצא איפה שבעצם כל כ** וכוס יש לו כאילו מעמד של קידוש. כי על כל כ** וכוס יש אמירות מסוימות ולכן נראים הדברים שיש לו מעמד של קידוש. ומשום כך לא רק שהוא לא צריך להיות מבושל אלא גם בלי סוכר."
• הבחנה בין "כוסות של חירות" ל"כוסות של מצווה": הדובר מביא דיון מהירושלמי בנוגע לשימוש ביין של שביעית, קונדיטון (יין מתובל) ויין מעורב. מורי הדובר מסביר שהשאלות הללו מתייחסות רק ל"כוסות של חירות" ולא ל"כוסות של מצווה" (שהן ארבע הכוסות).
• ציטוט רלוונטי: "אומר רבנו אומר מורי שהשאלות האלה הן מתייחסות רק לגבי כוסות של חירות אבל לא לגבי כוסות של מצווה."
• הסבר להבחנה: מצוטטת ברייתא שמבחינה בין שתיית ארבע כוסות יין לא מזוג (יצא ידי ארבע כוסות מצווה אך לא ידי חירות) לשתיית ארבע כוסות מזוגים בבת אחת (יצא ידי חירות אך לא ידי ארבע כוסות מצווה). מכאן עולה שלכל כוס יש משמעות נפרדת בהקשר של סיפור יציאת מצרים (הגדה).
• יין מפוסטר: הדובר מתייחס ליין מפוסטר (חימום ל-80-85 מעלות, לא הרתחה של 100 מעלות) ומציין שהיו דעות המתירות שימוש בו. עם זאת, מורי הדובר נטה לפסול אותו לכתחילה כיין מבושל, ובשעת הדחק סמך על דעות שמגדירות בישול רק ב-100 מעלות. לכן, ההמלצה היא להימנע מיין מפוסטר.
• ציטוט רלוונטי: "מורי עצמו לפי מתב זכרוני הוא היה מורה הובא שלכתחילה אנו פוסלים אותו כין מבושל. ורק בשעת הדוחק כשאין משהו אחר אז הוא אומר כדאים הם פ מסוימים שאומרים שדרגת הבישול היא ב-100 מעלות כדי לבוא ולומר שעדיין לא נקרא יין מבושל. לכן אין לקחת יין מפוסתר."
• מיץ ענבים: הדובר מתייחס לבעיה של מיץ ענבים שאינו עמיד ללא פסטור. הוא מציע פתרון למי שקשה לו לשתות יין: שימוש בתמצית צימוקים (משרת צימוקים), שהוא הדבר הטוב ביותר. לחילופין, ניתן להשתמש במיץ ענבים טבעי ב-100% עם הכשר מתאים.
• ציטוט רלוונטי: "אבל גם מיצים שנקראים 100% טבעי 100% טבעי יכולים לקחת אותם בהכשר יורדעה על אפרט או יש עוד כמה כאלה שכתוב עליהם 100% טבעי אפשר להשתמש בהם לאלה שקשה להם לצאת להשתמש ביין רגיל..."

מסקנות עיקריות:

• לשיטת "רבנו" ומנהג יהודי תימן, ארבע כוסות בליל הסדר צריכות להיות מיין בלתי מבושל וללא תוספת סוכר, בדומה ליין הראוי לקידוש.
• כל אחת מארבע הכוסות נחשבת כמצווה בפני עצמה, ולכן יש לברך על כל אחת ברכת "בורא פרי הגפן" (לשיטתם).
• קיימת הבחנה בין "כוסות של חירות" ל"כוסות של מצווה", כאשר ההלכות הנוגעות לטיב היין מחמירות יותר לגבי "כוסות של מצווה" (ארבע הכוסות).
• יש להימנע משימוש ביין מפוסטר לכתחילה.
• למי שקשה לו לשתות יין, מומלץ להשתמש במשרת צימוקים. לחילופין, ניתן להשתמש במיץ ענבים טבעי עם הכשר מתאים.

השיחה מעבירה תמונה ברורה של חשיבות הדיוק בהלכות ארבע כוסות בליל הסדר, תוך התייחסות למקורות תלמודיים ולדעות פוסקים מרכזיים