בשר שהוכשר בכלי שאינו מיועד לשימוש בפסח או זחוק שעובד במיקסר המשתמשים בו בכל ימות השנה, האם מותר באכילה בפסח?

שאל השואל ואמר שברוך השם הוא זכה באשת חיל מאמצא וברוך השם כבר מפורים הופכת לו את כל הבית על קערותיו, על סירותיו, על קירותיו, על כליו, מכשירה, מנקה, מצחצחת. הכל ברוך השם בסדר. ולא עוד אלא אפילו כבר קונה את מצרכי הפסח ומכינה אותם, כי ברוך השם בעדן היום למקפיאים יש הכל ומאחר והכשירה את המקרר ואת המקפיא אז כבר הזדרזה להכשיר את הבשר ועשתה גם את הזחוג הכל ושמה בהקפאה דעתקה מרוב זריזותה מרוב זריזותה היא פשוט שכחה והכשירה את הבשר בכלים של כל ימות השנה וכן את הזחוג עשתה במיקסר של כל ימות השנה אמנם נקיים הם מאוד מאוד כי מדובר באישה מאוד מאוד נקייה אבל לא הוכשרו הכלים האלה לא כשרו ויש להם מיקסר מיוחד לפסח ויש לה כלים של מליחה בהכשרת הבשר מיוחדים לפסח אבל מרוב זריזותה אז השגתה ועשתה את הבשר הקשר לפסח עשתה אותו בכלים דהיינו של כל ימות השנה ואת הזחוג עשתה גם כן במקסר של כל מות השנה קדעת מה לעשות האם הזוג הזה וה והבשר הזה כבר לא ראויים לפסח. האם תצטרך להקפיא אותם במקפי עד לאחר פסח או שמה יכולים הם להשתמש בהם? והתשובה יכולים הם להשתמש בהם גם לכבוד פסח. עכשיו הנמוקים לכך ובכן קודם כל רבנו אמר קבע הלכה חשובה למדאי והיא זו פרק שמיני פרק חמישי מהלכות חמץ ומצע הלכה שמינית כתב רבנו תבשיל שנתבשל ונמצאו בו שעורים או חיקים אם נתבקעו הרי כל התבשיל אסור שהרי נתערב בו חמץ ואם לא נתבקעו מוציאין אותן ושורפין אותן ואוכלין שאר התבשיל שאין את הדגן שנבלל או נתבשל ולא נתבקע חמץ גמור של תורה ואינו אלא מדברי סופרים כלומר אם למשל א אדם בא ובשל בשר בשר עוף ופתאום וזה היה בפסח עצמו פתאום הוא רואה שעורה זרעון של שעורה תקוע בבשר כלומר אפילו שעבר תהליך של שטיפה והכשרה הוא היה עמוק עמוק מאמצאנו תקוע בפנים ועכשיו בעת התבשיל או אפילו אחרי שכבר מתבשל הוא רואה שם זרעון של שעורה תגוע בבשר עכשיו הוא הולך בבהירות למורי אומר לו מה לעשות המורי שול את ה את הזרעון של הסעורה. כידוע השעורים הם רכות ומחמיצות מהר. והמורי שולף את הזרעון של הסעורה אומר אה ברוך השם לא נתבקע עוד לא הספיק להתבקח כי אם מתבקע זה ודאי חמץ ואז ה הזרעון דינו בשרפעור חמץ והיך קוראים התבשיל אסור מדין תערוב את חמץ כי תערוב את חמץ חץ בפסח אפילו במשהו אפילו בחלק מיליוני ויש גם טעם טעם של חמץ אז כל התבשיל אסור אלא שכבר ציינו שבעדן שלנו שאומרים אסור אסור לאכול אותו בפסח אבל הוא יכול להכניס אותו למקפי עד לאחר פסח ותערובת חמץ עד אחרי אחרי פסח מותרת ואבל מה אם המורי שלף את הזרעון הזה ורואה שלא נתבקע אז אמר אה בורך השם אין כאן חמץ ודאי זה רק חמץ ספק ולכן הזרעון לג'הנה ג'היהנום לשרוף ביעור חמץ הם אפילו מספק ומה עם התבשיל יוכלו ענוו אם יסבעו אפשר לאכול את התבשיל הזה אז ובכן נאמר ככה תבשיל שנתבשל ונמצאו בו שעורים או חיטים אם נתבקעו הרי כל התבשיל אסור שהרי נתערבו ואם לא נתבקעו מאחר וזה רק ספק החמיץ מוציאן אותן את הזרעונים האלה ושורפין אותן אבל את התבשיל אוכלים בפסח ואוכלים שער התבשיל למה כי הרי מדובר כאן בספק חמץ ומדובר כאן באיסור חמץ במשהו איסור חמץ במשהו זה מדרבנן יש טר דרבנן ויש כאן ספק לכן התבשיל מותר שאין הדגן שנבלל אובשל ולא נתווכח חמץ גמור של התורה ואינו אלא מדברי סופרים עכשיו ניגש אל הכלים כלי הכלים שבהם מולחים את הבשר א מכשירים את הבשר כל השנה לא בהכרח שהיה שם חמץ זה נמצא במטבח שנמצא שם חמץ אבל מי שם חמץ בתוך זה לא שם חמץ אלא חשש אולי מדובר כאן ספק אולי היה חמץ במקום ואם כן הועיל במדבר רק בספק אם היה בכלל חמץ אז אין מקום לאסור בדיעבד מה גם שאנחנו צריכים לדעת שהמליחה היא מה שנאמר מליח קרותח זה לא שהוא מבושל אלא נכון הוא גורם לכך שהדם יפלא הוא גורם לכך שיבלע בסיר אבל הוא לא גורם להפ לטת להפלטת הטעם מן הדפנות הוא גורם להפלטת דם מן הבשר או לא להפלטת טעם מן הדפנות ואם כן גם אילו גם אילו נניח היה בלוע איזשהו טעם של חמץ בסירים האלה עדיין אי אפשר אבל לומר שהמליח קרותח הזה הוציא הופליט את ה את הטעם של החמץ ספק טעם חמץ ספק טעם חמץ מן הדפנות ולכן לאור ההלכה הזו אין ספק שמותר להשתמש בבשר. וכן אותו דבר גם בזחוג המיקסר הוא יותר בעייתי מאשר הכלי מליחה. כי כלי מליחה באמת מי שם בהם קמח? מי שם בהם חמץ? הם מיועדים אך ורק להכשרת הבשר. רק הועיל ו מצויין במטבח שמה ושמה ושמה. אבל המיקסר לכאורה אם איננו מיועד רק לתחיל הזחוג אלא נניח זה משמש כערבל לערבוב הבצקים וכאלה דברים אז שם מדובר בדבר שהוא בוודאי בוודאי שימושו בחמץ נכון מדובר בנקי כלי נקי אבל שמה בלוח הוא בדפנותיו לחמץ מחמת דוחקה דסכינה בגלל הדוחק של המערבל ואולי לכאורה אם השתמשו בו בחמץ אז דינו כמו בית שעור שחימוצו קשה שהרי רבנו אומר שהרי רבנו אומר בפרק חמישי מהלכות חמץ ומצא הלכה כאי חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן מותר להשתמש בהן מצה בצונן חוץ מכלי שמניחין בו השאור וכלי שמניחין בו חרוסף מפני שחמוצן קשה וכן ערבות שלשים בהן החמץ ומניחין אותו שם עד שחמית הרי הן כבע אור ואין משתמשים בהם בפסח כלומר כל אלה בלועים בטעם חמץ כי חמוצם קשה השאור חמוצו קשה החרוסת חימוצה קשה ולכן אין להשתמש בו אפילו בצונם לא רק א איך קוראים לא רק בחם שוודאי ודאי אלא בפסח אסור להשתמש בכלים האלה אפילו בצונן הרחקה יתירה מה כבר צונן יכול לעשות אבל כאן יש מקום להעיר א מה שאמר רבנו כאן בית חרוסת אומר מורי בערה לטו וברור דחרוסת בכל השנה יש בה תערובת קמח כן לא מדובר כאן בחרוסת בלי קמח כאן מדובר בחרוסת שיש בה תערבת קמח נמצאנו למדים שבאמת מקום שמשהים בו את השעור או את החרוסת לכאור הדברים חריפים לכור הדברים חרבים אז הם אולי בלועים יותר מאשר איך קוראים בחמץ ולכן אסור להשתמש בהם אפילו בצונן לא רק בחם אבל עוד רגע כת על מנת שנצטרך לסגור את העניין של הזחוג שהכינה גם כן אות אשת חיל זריזה אם כן א יש לנו לדון בדבר החריפות בהלכה בשולחן ערוך פרק ט מהלכות מאכלות אסורות הלכה כד סכין רמבם מאכלות אסורות פרק ט הלכה כד סכין שחתך בה בשר צלי וחזר וחתך בה צנון וכיוצא בו מדברים חריפים אסור לאוכלן וקותח אבל אם חתך בה קישוט או הבטיח גורד מקום החתך ואוכל השאר בחלב אומר מורי, שים לב שרבנו מדבר על סכין שחתך בה בשר צלי, לא לחינם נאמר בשר צלי, שהוא שומני, שהוא שומני ואז וחזר וחתך בהצנון וכיוצא בו מדברים חריפים אסור לאוכלן בקותח אומר מורי אם אני לוקח סכין בשרי שלא חתכנו בשר צלי אלא חותכים סתם בשר או כאלה דברים אבל לא דווקא בשר צליי והוא נקי הוא נקי הסכין הזה וחתכנו בו צנון אז הוא אומר אין דבר כזה שדוחקה דסקינה והחריפות מבליע או מפליט אין דבר כזה בערה ל שם כותב מורי ואומר ונראה ורבנו סבור דלעולם דוחקה וחריפותה אינם מבליעים ואינם מפליטים כלים ולפי כך הוסיף בסרצלי שדרך להיות עליו הרבה שומן ועין כלומר הדוחקה והחריפות יכולים לשאו שומן בעין אבל לא להפליט טעם הבלוע הבלוע בכלי זה לא ולכן כשיש שומן אז אנחנו אומרים אם יש דוחקה וחריפות תיזהר אל תאכל את הצנון הזה עם חלב כי לבטח הוא ספג שומן בשר שהיה על גבי הסכין אבל אם הוא לא היה צנון אלא הבטיח קישוט רק גורד קצת מעליו מעל הטיח או הקישוט ואוכלו עם חלב כיוון שאיך קוראים מדובר כאן בשומן אבל כשלא מדובר בשומן אין חשש שהחריפות מפליטה מפליטה ולכן אנחנו באים ואומרים נכון מאוד שאסור להשתמש בכלי חרוסת או ביתח אפילו בצונן אבל מה יהיה אם הוא שתמש בצונן ברור שזה מותר מה לא פלט לא בלע לא שום דבר אלא מה הריצונן צונן לא יכולת להפליט ולבלוע להפליט מהכלי ולבלועכי הכל צונן מה יהיה אם משתמש בחמין נכון אם משתמש בחמין הן החנמה זה מדובר בפסח הן החנמה החמין מפליט את הטעם ש של החמץ שיש בדפנות של אותם כלי חרס, מדובר בכלי חרס מפליט וה ונבלע באוכל ואז זה אסור, זה נאסר אפילו שזה נותן טעם לפגם לנו אוסרים אפילו נותן טעם לפגם זה עדיין מובן אבל במה מדובר כאן מדובר כאן לא בחמין אלא בחריף בזחוג והרי מור קבע שחריפות ודוחקד סקינאה אינם מפלי תים דעם הם רק סופגים שומנים ולכן אם קמלה לאותה אשת חיים וימצא שהמיקסר היה נקי על קרבו ועל קרעיו הן ברמת הכלי כלי הכיבול הן ברמת הציר שהיה נקי הטב ומצחצח ואין בו שום שומנים ושום כלום אז היי בדיעבד הזחוג הזה כשר גם לפסח כי מדובר בכמויות גדולות שהכינה וכולי זה כשר לפסח כי אין הדוחקת סכינה בן החריפות מפליטים אלא כאמור רק סופגים שומנים אז בדיעבד מותר רבי חני