יהודי תושב חו"ל, האם חייב לבוא במיוחד לישראל בימי ניסן ע"מ לברך ברכת האילנות?

שאל השואל שהוא בן חוץ לארץ ושאל הוא אומר הוא נוהג כל פסח להגיע לארץ והפעם מחמת תרדות הזמן הוא לא יכול להגיע לארץ ובימיהם וב בזמן הזה במקומם אין אילנות מלבלבים אצלהם תקופת הלבלוב של האילנות היא בזמן הפוכים מאיתנו והשאלה אם עליו להתאמץ להגיע לארץ כדי גם לברך ברכת האילנות או לא תשובה אשרי מי יתן שיחזור לארץ ויעלה לארץ הכל מעלים לארץ הקודש אבל כיוון שכעת הוא נידון כענוס אז בוודאי ודאי אין עליו חובה מיוחדת לבוא לארץ הקודש בשביל לברך ברכת האילנות. גם במקומו שלו, היכן שהוא נמצא, הוא יברך בזמן הלבלוב הנוהג בארצו ופעם אחת בשנה, לכל השנה. ואין צורך דווקא בימי ניסן. ואן עלינו להבחין בין תורת הנגלה ובין תורת ה סתר ההוראה הזו שאינו חייב לרדוף אחרי ברכת האילנות דווקא בימי ניסן היא לפי תורת הנגלה ואילו לפי תורת הנסתר יש עניין מיוחד שזה יהיה דווקא בימי ניסן ודווקא ברבים כי יש עניין לתקן את הנשמות המגולגלות בצמ ובדומם ובאמצעות הברכה הזו והנלווה לברכה זו. לפי תורת הנגלה בגמרא נאמר רק דבר קצר מאוד שמן בנפק בימי ניסן וראה בהם אילנות מלבלבים מברך את הברכה את ברכת האילנות לא יותר זהו הדבר היחיד אשר נמצא בגמרא. ובעקבות זה רבנו פסק בפרק עשירי מהלכות ברכות הלכה יג. היוצא לשדות ולגינות בימי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך אשלו חיסר בעולמות כלום וברויות טובות תנאות כדי לתנאות בהן בני אדם זוהי הברכה כולה אין יותר וכאמור המקור לזה גמרא ברכות לג עמוד ב אמר רב יהודה הימנ דנפק ביום ניסן הימנ דנפק יצא במקרה יצא הימנ דנפק ביומי ניסן ואחרי זה אילנות דקם אלבלה אומר ברוך שלא חסר בעולמו כלום ולבלוב הם העלים הרקים היוצאים וראשי הענפים אבל כל פנים רק על דרך ההזדמנות לא רדיפה לא לרדוף אחרי זה דווקא אין בזה רע לרדוף אחרי זה אבל אין חובה לרדוף אחרי זה ובאמת גם השולחן ערוך מביא את הברכה הזו בברכת הראייה לא במניסן ב איך קוראים בס ר הוא כותב באור החיים היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר ברוך שלא חסר בעולמו וכולה וכולה ובאמת מעיר המשנה ברורה שם סעיף קטן א' אורחד מדתנקת שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות והוא הדין בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך. כלומר לדעת משנה ברורה דו דווקא במנסן. אם אותו אדם נמצא במדינה בארץ שלפי האקלים שלה הלבלוב הוא בזמן אחר בזמן שיש לבלוב יברך פעם אחת בשנה ולא יותר. אלא מה? מה שנאמר יומניסן אורחד מלתנקת לפי הטבע של ארץ ישראל. אבל גם זה דיקו מתוך המשנה ברורה שאין חובה לרדוף אלא אם זדמן שהרי מרן כמו רבנו הביא את הברכה הזו לא בהלכות ניסן אלא בברכות הראייה כמו שברכות הראייה אין עלינו חובה ללכת לים כדי לברך על את הברכה על הים הגדול וכן שאר ברכות הראייה אין עלינו חובה ללכת לחפש קושים בשביל לברך ברוך משנה הבריות אלא על דרך ההזדמנות. אם מזדמן לך אתה מברך, אם לא מזדמן לך אתה לא מברך. וכן באמת אמר מורי שככה היה בתימן. לא עשו מזה משהו מיוחד אלא על דרך ההזדמנות. אם הזדמן להם וראו ברכו. לא הזדמן להם לא ברו. כל זה במודגש. מדוע? משום שכאמור המקובלים דרך אחרתם. שזה דווקא בימי ניסן ויש מצווה גדולה שזה יהיה מחוץ לעיר ולא בעיר ששמה נשמות משוטות והועיל והכוונה היא כאן לתקן את הנשמות המגולגלות בצמחים ובעולם הדומם אז יש מצווה לחזר אחר העניין הזה וככל שזה יהיה ברוב עם הדרת מלך אזי זה יותר אפקטיבי בתיקון הנשמות ולכן הוסיפו לא רק מלבד הברכה הוסיפו לומר והנועם בשיר המעלות בשוב השם את שבת ציון שמחתי באומרים לי והוסיפו מלך רחמן רחם עלינו ועוד כהנה וכהנה כל זה תיקון לצורך הנשמות המגולגלות כמובה בברכי יוסף בכף החיים ועוד ועוד אבל כאמור הפוסקים גדולי פוסקים הם מבחינים בין הגישה של תורת הנגלה ובין הגישה של תורת הנסתר ואומרים מצד הדין אין חיוב אבל מצד תורת הנגלה מי שרוצה לנהוג חסידות למה לא שינהג כן וכך באמת הרב רבי יוסף מתנסח ואומר טוב לברך ברכת האילנות הנתועים בגינות פרדסים שמחוץ לעיר וישיימו בהמירת קדיש וטוב שאחר יברך בכל רם והשאר יאמרו אחריו בלחש. זאת אומרת על דרך ההמלצה. לפני כן הוא הביא את עיקר הדין אבל לאחר מכן אמר על דרך ההמלצה והוא מביא הוא מסיים מביא בשם מועד לכל חי מסיים שיש בזה אלוי גדול לנשמות שנתגלגלו בדומם והצומח ומביא את המקור בזוהר הקדוש. בעניין זה ללמדנו שבאמת ה יש ולפעמים קיים הבדל בין הגישה התלמודית ובין הגישה הקבלית שהגישה התלמודית יש והיא רואה את הדברים בצורה מאוד מאוד פשתית הודעה לשם יתברך על עצם התופעה הזו של הלבלוב שאנחנו צריכים היא מזכירה לנו שיש בורא לבריאה שיש משגיח לבריאה שאנחנו מודים לו על זה שברא אותנו בחסד שמקיים אותנו בחסד זה התכלית לא מעבר לזה אבל כאמור יש במקום בלים בנו מעל זה בניינים גדולים מאוד הרבה מעבר למה שנגלה בתורת הנגלה ותיקנו את מה שתיקנו ולכן אותו שואל אשר נטרד ואינו יכול להגיע לארץ הקודש שזה יתרון צד עצמו לעלות לארץ הקודש אנוס רחמנא פטרה ואינו צריך בשום פעמים ואופן לאנוס את עצמו להגיע לכאן בשביל ברכת האילנות מה גם שוודאי וודאי במקומו שלו בזמן שיש לבלו יברך פעם אחת בשנה ויוצא ידי חובה. רבי חני שצ