האם יש הבדל בדין קריאת המגילה לפני ההבדלה או לאחר ההבדלה?
כיצד מומלץ להיערך בימינו לקריאת המגילה במוצ"ש בבית הכנסת ע"מ להימנע מחילול השבת?
האם המגילה נחשבת למוקצה בשבת וא"כ לא ניתן לטלטלה בשבת?
תגיות
24/02/10 י' אדר התש"ע
הרב דן במקרה מיוחד של פורים החל במוצאי שבת, ומציג מחלוקות היסטוריות בין מנהגים שונים בנוגע לסדר קיום הבדלה וקריאת המגילה. הרב מציע תיקון הלכתי עקב מנהגים עכשוויים של תחפושות פורים, ומורה להבדיל בבית לפני ההליכה לבית הכנסת כדי למנוע חילול שבת והיסחפות לאכילה לפני הבדלה, למרות שהדבר מקדים הבדלה לתפילת ערבית. כמו כן, הוא מסביר את ההבדלים בין מנהגי האשכנזים והספרדים בנוגע לברכת "בורא מאורי האש".
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים:
- סדר אמירת הבדלה וקריאת המגילה במוצאי שבת:
- הדובר פותח בשאלה כיצד לנהוג כאשר פורים חל במוצאי שבת, מתי יש לומר הבדלה ומתי לקרוא את המגילה.
- הוא מציין שהיו שני מנהגים קדומים בנושא: מנהג אחד לומר הבדלה לפני קריאת המגילה בבית הכנסת, ומנהג שני לומר הבדלה אחרי קריאת המגילה.
- הוא מביא מקורות מהראשונים ("דרכי משה על התור אור החיים", "הכל בו", "אבודרהם", "מהרי"ל") המעידים על קיומם של שני המנהגים.
- הוא מציין את מנהג נרבונה לקרוא את המגילה לפני הבדלה, ואת המנהג שלהם (של הדובר והקהל שלו) כמותו.
- הוא מסביר את הטעם למנהג לדחות את ההבדלה ככל האפשר במוצאי שבת ("אפוקיומה מאחרינן"), כדי להראות את הצער על סיום השבת.
- מחלוקת בין האשכנזים והספרדים בנוגע לברכת "בורא מאורי האש":
- הדובר מזכיר מחלוקת בין האשכנזים והספרדים בנוגע לזמן אמירת ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת שחל בו פורים.
- האשכנזים נוהגים לברך "בורא מאורי האש" לפני קריאת המגילה, מכיוון שהם טוענים שאדם נהנה מהאור לפני שמברך עליו.
- הספרדים נוהגים לברך "בורא מאורי האש" אחרי קריאת המגילה, יחד עם כל ההבדלה.
- הדובר מציג את טענת הספרדים שברכת "בורא מאורי האש" היא שבח לבורא עולם ואין לברך אלא אם כן נהנה מהאור, אך אין זה אומר שאסור ליהנות מהאור לפני הברכה.
- התמודדות עם מנהג התחפושות המשתנה:
- הדובר מציין שינוי משמעותי במנהג הציבור, כאשר כיום ילדים ואף מבוגרים מתחפשים ומגיעים לבית הכנסת כשהם מחופשים, דבר שלא היה נהוג בתימן.
- הוא רואה במצב זה בעיה ומציע "עצה חשובה ותיקון גדול" כדי למנוע חילול שבת כתוצאה מההכנות לתחפושות.
- הוא מורה לציבור שלא לבוא מיד במוצאי שבת לבית הכנסת, אלא להמתין. אם יאמרו להם לבוא מיד, הם עלולים להתחיל בהכנות עוד לפני צאת השבת.
- הוא מדגיש שבעבר, לאחר סעודה שלישית, אנשים היו הולכים לבית הכנסת ללא הכנות מיוחדות.
- הלכות הבאת המגילה בשבת ועיון בה:
- הדובר מתייחס לשאלה האם יש בעיה בהבאת המגילה מן הקודש אל החול במוצאי שבת.
- הוא מסביר שאם מדובר בבין השמשות, איסורי שבות (מדרבנן) אינם אסורים.
- אם מביאים את המגילה לבית הכנסת אחרי הצהריים ביום שבת ומעיינים בה, לדעתו אין דין מוקצה למגילת אסתר בשבת ומותר לעיין בה וליהנות ממנה בשבת.
- הוא מציין שבעבר לא הייתה בעיה, מכיוון שאנשים היו מגיעים מיד לאחר סעודה שלישית לבית הכנסת.
- הוראה מעשית להתמודדות עם מנהג התחפושות:
- הדובר מורה לציבור שלא להתחיל להתחפש אלא רק לאחר צאת שלושה כוכבים, כדי להימנע ממלאכות דאורייתא הכרוכות בכך (מלבד הלבישה עצמה).
- הוא מדגיש ש"מן הראוי שיבדיל בבית לא ולבני ביתו ולאחר מכן התחיל לעשות את המלאכות".
- אף שמותר לעשות מלאכות לאחר צאת הכוכבים באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול", לעניין אכילה ושתייה, ובמיוחד אכילה, אסור לאכול דבר לפני הבדלה על הכוס.
- לכן, הוא מורה שבליל פורים שחל במוצאי שבת, יש להבדיל הבדלה מלאה על הכוס לפני שמתחילים בהכנות לתחפושות ולפני שהולכים לבית הכנסת.
- הוא מציין שנכון שיוצא שמבדילים על הכוס לפני תפילת ערבית, אך זה רצוי יותר כדי למנוע מכשולים אחרים (כגון אכילה לפני הבדלה).
- גם לאחר ההבדלה על הכוס ותפילת ערבית, עדיין יש לומר הבדלה בברכת "חונן הדעת" בתפילה, כפי שתקנו חז"ל.
- בסיכום, ההצעה היא להבדיל בבית מיד במוצאי שבת כ"תיקון גדול למציאות המיוחדת שאנחנו מצויים בה".
ציטוטים מרכזיים:
- "ובכן כפי שנאמר בכתובים היו שני מנהגים. מנהג אחד שבו אמרו את ההבדלה לפני קריאת המגילה בבית הכנסת והיו שאמרו את ההבדלה אחרי קריאת המגילה."
- "והכל בו כתב שאין לומר ויתן לך זה התוספת שאומרים במוצאי שבת אבל בהבודרים כתב דיש לאומרו וכן כתב מהריל ומנהגים שלנו"
- "והמנהג שלנו כמנהג נרונה קוראים המגילה ואשר הני ואומרים וינועם ומבדילין ואומרים ויתן לך וכן הוא במנהגים לכאורה המנהג לפי מבדילים ואחר כך קוראים את המגילה נשמע הגיוני למדאי מה הוא הטעם של אלו שנוהגים שקודם כל קורא את המגילה ואחר כך מבדילים."
- "התשובה יש מה שנקרא בדברי חז"ל אפוקיומה מאחרינן. כלומר כל מה שיותר לדחות את תוצאת יום שבת קודש על ידי הבדלה דוחים כדי להראות שאין אנו מסלקים את השבת אלא נפרדים בצער ממנה כי היא לנו למקור קדושה אנחנו נולדים בה מחדש ולכן נהגו לדחות ההבדלה כל מה שיותר"
- "למרות המנהגים הללו, לעניות דעתנו, במציאות שאליה נקלענו, דהיינו שהיום נוהגים שהילדים מתחפשים, יש אפילו אפילו הגדולים מתחפשים ובאים מבית הכנסת כשהם מחופסים מסכות וכל מיני צורות שונות מה שבתימן לא היו נוהגים ואילו כעת זה דבר נפרץ מאוד ואם כן עצה חשובה ותיקון גדול הוא להורות לציבור שלא לבוא מיד לבית כנסת אמצע השבת כי אם נאמר להם לבוא מיד אמצאת השבת יתחילו לבוא לפני כן כי הרי בסופו של דבר הם הם לא רוצים להפסיד את התפילה בציבור ואת הקריאת שמיעת קריאת המגילה ואז יעשו הכנות עוד מן השבת הכנות שהם קרוחות בחילול שבת"
- "ולכן צריך להראות להם שהתחילו בזה רק אמצע שלושה כוכבים והואיל וכן מן הראוי שיבדיל בבית לא ולבני ביתו ולאחר מכן התחיל לעשות את המלאכות"
- "ולכן אנו בדעה שמן הראוי להורות לציבור שבליל פורים שחל במוצאי שבת שלא יתחילו בתלבושות בתחפוסות אלא לאחר צת שלושה כוכבים והועיל וכן לפני התחלת כל ההכנות יבדיל על ה*** הבדלה מלאה ולאחר מכן יגיע לבית הכנסת ויתפללו על ערבית."
- "נכון מאוד שיוצא שהוא מבדיל על ה*** לפני שהתפלל ערבית. רצוי כך מאשר מכשולים אחרים."
מסקנה מרכזית:
בשל שינוי מנהג התחפושות והחשש לחילול שבת בהכנות, הרב ממליץ לציבור להבדיל הבדלה מלאה על הכוס בבית מיד במוצאי שבת, לפני התחלת ההכנות לתחפושות ולפני ההליכה לבית הכנסת. למרות שהדבר כרוך בהקדמת הבדלה לערבית, הוא רואה זאת כפתרון הטוב ביותר למניעת מכשולים הלכתיים חמורים יותר
Question1
. כאשר פורים חל במוצאי שבת, מתי יש לקיים את הבדלה ומתי לקרוא את מגילת אסתר?
Answer1
על פי המקורות, היו קיימים שני מנהגים עיקריים. מנהג אחד היה לומר הבדלה לפני קריאת המגילה בבית הכנסת, ומנהג אחר היה לומר הבדלה לאחר קריאת המגילה. המנהג הרווח כיום, כפי שמציין דרכי משה, הוא כמנהג נרבונה: קודם קוראים את המגילה, ולאחר מכן מבדילים.
Question2
מהו הטעם למנהג לדחות את ההבדלה לאחר קריאת המגילה?
Answer2
הטעם למנהג זה הוא עקרון שנקרא "אפוקי מינה מאחרינן", כלומר, לדחות ככל האפשר את סיום קדושת השבת באמצעות הבדלה. בכך מראים שאין אנו מסלקים את השבת בקלות אלא נפרדים ממנה בצער, כיוון שהיא מקור קדושה להתחדשות עבורנו.
Question3
מהם ההבדלים בין מנהגי האשכנזים והספרדים (בלדים) בנוגע לברכת "בורא מאורי האש" בליל פורים שחל במוצאי שבת?
Answer3
האשכנזים נהגו לברך "בורא מאורי האש" לפני קריאת המגילה, מתוך טענה שאין ליהנות מהאור לפני שמברכים עליו. הספרדים (בלדים) נהגו לברך "בורא מאורי האש" לאחר קריאת המגילה, יחד עם כל ההבדלה. לטענתם, ברכה זו היא שבח לבורא עולם ואין לברך אלא אם כן נהנה מהאור בפועל, אך אין איסור ליהנות מהאור לפני הברכה.
Question4
מהו התיקון המוצע במציאות ימינו בנוגע לתחפושות בליל פורים שחל במוצאי שבת?
Answer4
בשל המנהג הנפוץ היום של ילדים ומבוגרים להתחפש ולבוא לבית הכנסת מחופשים כבר מצאת השבת, דבר שלא היה נהוג בעבר (כמו בתימן), מוצע תיקון חשוב. התיקון הוא להורות לציבור לא להגיע מיד לבית הכנסת בצאת השבת כשהם כבר מחופשים, כדי למנוע הכנות לתחפושות במהלך השבת, דבר שעלול להוביל לחילול שבת.
Question5
האם יש בעיה להביא את מגילת אסתר לבית הכנסת בשבת לצורך קריאתה במוצאי שבת?
Answer5
אם מביאים את המגילה בין השמשות, אין בכך איסור, כיוון שאיסורי שבות (מדרבנן) אינם חלים בזמן זה. גם אם מביאים את המגילה לבית הכנסת לאחר הצהריים ביום שבת ומעיינים בה, אין בכך איסור לדעת הרב המובא במקור, מכיוון שמגילת אסתר אינה מוקצה בשבת ומותר ליהנות ממנה.
Question 6
מדוע חשוב במיוחד להבדיל על הכוס בליל פורים שחל במוצאי שבת לפני תחילת ההכנות לפורים?
Answer6
ישנו חשש שאם לא תתבצע הבדלה על הכוס מיד בצאת השבת, אנשים עלולים לאכול או לשתות לפני ההבדלה, דבר שאסור. בשונה ממלאכות שמותרות לאחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול", אכילה ושתייה אסורים לפני הבדלה על הכוס. לכן, מומלץ להורות לציבור להבדיל הבדלה מלאה על הכוס מיד לאחר צאת שלושה כוכבים ורק לאחר מכן להתחיל בהכנות ובנסיעה לבית הכנסת.
Question 7
האם מותר לעשות מלאכות במוצאי שבת לפני הבדלה על הכוס?
Answer7
מותר לעשות מלאכות לאחר צאת הכוכבים אם האדם אומר בפיו "המבדיל בין קודש לחול", גם אם עדיין לא הבדיל על הכוס. עם זאת, איסור אכילה ושתייה לפני הבדלה על הכוס נשאר בתוקפו.
Question 8
מה צריך לעשות לאחר שהבדילו על הכוס בבית והלכו לבית הכנסת להתפלל ערבית ולקרוא את המגילה?
Answer 8
למרות שהתבצעה הבדלה על הכוס בבית לפני התפילה, עדיין יש לומר הבדלה בברכת "חונן הדעת" בתפילת ערבית. חז"ל תיקנו לומר הבדלה הן על הכוס והן בתפילה. לאחר התפילה קוראים את המגילה, ובכך נפתרים ההבדלים בין מנהגי האשכנזים והספרדים בנוגע לברכת "בורא מאורי האש" וסדר ההבדלה והקריאה. התיקון העיקרי הוא לערוך את ההבדלה בבית מיד בצאת השבת כדי להתמודד עם המציאות של תחפושות מוקדמות
Full text
שאל השואל ואמר מאחר והשנה קרי יום 14 הוא מתחיל ממוצאי שבת מתי יאמרו את ההבדלה ומתי קריאת המגילה ובכן כפי שנאמר בכתובים היו שני מנהגים. מנהג אחד שבו אמרו את ההבדלה לפני קריאת המגילה בבית הכנסת והיו שאמרו את ההבדלה אחרי קריאת המגילה. את הביטוי של שני המנהגים האלה אנחנו צעים ב דרכי משה על התור אור החיים סימן תרצג שם הוא כותב והכל בו כתב שאין לומר ויתן לך זה התוספת שאומרים במוצאי שבת אבל בהבודרים כתב דיש לאומרו וכן כתב מהריל ומנהגים שלנו וכתב עוד אבודרהם הוא מצטט מאבודרהם ד יש להבדיל קודם הקריאה וכן כתב הכל בו יש להבדיל קודם הקריאה דלא כמנהג נרבונה דנהגו לקרות קודם הבדלה כלומר לקרות את מגילת אסתר קודם הבדלה והמנהג שלנו אומר דרכי משה כמנהג נרונה שקודם כל קוראים את המגילה ואחר כך מבדילים והמנהג שלנו כמנהג נרבונה קוראים המגילה ואשר הני ואומרים וינועם ומבדילין ואומרים ויתן לך וכן הוא במנהגים לכאורה המנהג לפי מבדילים ואחר כך קוראים את המגילה נשמע הגיוני למדאי מה הוא הטעם של אלו שנוהגים שקודם כל קורא את המגילה ואחר כך מבדילים. התשובה יש מה שנקרא בדברי חז"ל אפוקיומה מאחרינן. כלומר כל מה שיותר לדחות את תוצאת יום שבת קודש על ידי הבדלה דוחים כדי להראות שאין אנו מסלקים את השבת אלא נפרדים בצער. ממנה כי היא לנו למקור קדושה אנחנו נולדים בה מחדש ולכן נהגו לדחות ההבדלה כל מה שיותר באמת על רקע שני המנהגים הללו התפתח התפתחו הבדלים בין השמי ובין הברדי שהשמי לפני קריאת המגילה לפחות מברכים בורא מורה האש כי הם טוענים איך אתה קורא את המגילה ונהנע מן האור ואחר כך אתה מברך בורא מאורי האש תברך בורא מורי האש כדי שתהנה לאורו ואז אתה קורא את המגילה ואילו הבלדי אומרים את מורא מורי האש אחרי אחרי קריאת המגילה יחד עם כל ההבדלה שוב לכאורה שמי צודקים אבל הבלדי שוב אומרים מורה האש זה שבח לבורא עולם ואין לברך אלא אם כן נהנה לאורו אבל זה לא אומר שאסור להנות מן האור לפני שמלכים בורא מורי האש זה ברכת שבח אבל לא שאסור לההנות נאור לפני שמלכים בורא מורי האש וכך יוצא נהרה נהרה ופשתה כל מקום לפי מנהג, כל לפי מנהגה. למרות ה מנהגים הללו, לעניות דעתנו, במציאות שאליה נקלענו, דהיינו שהיום נוהגים שהילדים מתחפשים, יש אפילו אפילו הגדולים מתחפשים ובאים מבית הכנסת כשהם מחופסים מסכות וכל מיני צורות שונות מה שבתימן לא היו נוהגים ואילו כעת זה דבר נפרץ מאוד ואם כן עצה חשובה ותיקון גדול הוא להורות לציבור שלא לבוא מיד לבית כנסת אמצע השבת כי אם נאמר להם לבוא מיד אמצאת השבת יתחילו לבוא לפני כן כי הרי בסופו של דבר הם הם לא רוצים להפסיד את התפילה בציבור ואת הקריאת שמיעת קריאת המגילה ואז יעשו הכנות עוד מן השבת הכנות שהם קרוחות בחילול שבת זה לא כמו שהיה אז שאין שום מחנות אלא הולכים סועדים את סעודה שלישית גומרים ושבים בית כנסת ונשמשות כי אינם עושים שום דבר. וביחס להבאת המגילה, דבר שהוא אסור מכין מקודש לחול, הרי אין שום בעיה. אם זה בין השמשות, כל איסורי השבוטין שהם מדרבנן אינם אסורים בין השמשות. ואם גם מביא אותה לבית כנסת אחרי הצהריים ביום שבת ומעיין בה, לדידנו אין אין מגילת הסתר מוקצה בשבת ומותר לו לעיין בה ומחר ונהנה בה בשבת כבר אין על זה דין של המחין מקודש לחול אז לא הייתה בעייה אז מטבע הדברים הזדרזו מיד אחרי קיום סעודה שלישית חזרו אל בתי הכנסת התפללו קראו את המגילה ואחר מכן הבדילו אבל כאמור מציאות חיי השתנתה לבלי הקר וכאמור רבים שעוסקים בתחפוסות ואז חייבים אנחנו להראות להם שחלילה חלילה שלא יעסקו בתחפוסות רק חרצת שלושה כוכבים כי בתחפוסות הרבה פעמים יש מלאכות דאורייתא זה לא רק הלהתלבש אלא יש פעמים מלאכות שהם דאורייתא ולכן צריך להראות להם שהתחילו בזה רק אמצע שלושה כוכבים והואיל וכן מן הראוי שיבדיל בבית לא ולבני ביתו ולאחר מכן התחיל לעשות את המלאכות אומנם מותר לעשות מלאכות חרצת הכוכבים אם האדם יאמר בפיו המבדיל בין קודש לחול בין איש בין אישה ועדיין לא הבדיל על ה*** זה נכון אפשר כך לעשות, אבל לעניין אכילה ושתייה, בעיקר אכילה, אסור לאכול שום דבר לפני ההבדלה על ה***. ולכן אם כבר אנחנו מנהיגים את התיקון הגדול שלא יתחילו בתחפוסות רק אחרי צת הכוכבים ורק לאחר מכן ילכו לבית הכנסת, אם כן קיים חשש שאם אם לא יעשה הבדלה על ה*** אז יראה עוגיה יאכל אותה או אשתו אשר בוודאי תתחיל להכין את צורקי הפורים שמה תטעה ותאכל לפני הבדלה ואסור לאכול לפני הבדלה על ה*** זה לא כמו המלאכות שדי לנו באמירת ברוך המבדיל בין קודש החול כדי לעשות להתיר את המלאכות אלא כאן בשביל להתיר את האוכל לצורך בהבדלה על ה*** ולכן אנו בדעה שמן הראוי להורות לציבור שבליל פורים שחל במוצאי שבת שלא יתחילו בתלבושות בתחפוסות אלא לאחר צת שלושה כוכבים והועיל וכן לפני התחלת כל ההכנות יבדיל על ה*** הבדלה מלאה ולאחר מכן יגיע לבית הכנסת ויתפללו על ערבית. נכון מאוד שיוצא שהוא מבדיל על ה*** לפני שהתפלל ערבית. רצוי כך מאשר מכשולים אחרים. ולמרות שהבדיל על ה*** והלך לבית הכנסת והתפלל ערבית, עדיין צריך לומר הבדלה בחונן הדעת, כי חז"ל תיקנו גם על ה*** וגם בתפילה. אז מטבע הדברים אחרי התפילה יקראו את המגילה וכבר לא יהיה הבדל בין שמלבין בלדי אם מברכים בורא מורי האש או ההבדלים בין שני המנהגים אם מבדילים לפני הקריאה אחרי הקריאה אלא כאמור ההבדלה בבית מיד אמצאת השבת שזה תיקון גדול למציאות המיוחדת שאנחנו מצויים בה רבי חנן גשומר חיק