מהו הזמן הקובע להגדרה "פרוז בן יומו" ויקרא המגילה ביום י"ד או "מוקף בן יומו" שיקרא המגילה ביום ט"ו באדר?
מהו המסר המסתתר בתקנת חכמי ישראל שני זמנים לפורים למרות שלכאורה זה נראה כעבירה על "לא תתגודדו"?
כיצד ניתן לעמוד על נפלאות דרכי ההשגחה האלוהית תוך ניתוח מהלכיה החכמים להתמודד בהצלחה עם אויבי היהודים?
תגיות
24/02/10 י' אדר התש"ע
דברי הרב עוסקים בהלכות קריאת מגילת אסתר, ובפרט בשאלה האם אדם שקורא בי"ד יכול להוציא ידי חובה קהל שקורא בט"ו, או להיפך, תוך התייחסות לשיטות שונות בפסיקה. הרב מסביר את טעמי חילוק הזמנים בין פרוזים ומוקפים כביטוי לגאולה נסתרת, ומדגיש את החשיבות להתבונן בהשגחה האלוהית הנסתרת הגורמת לישועת ישראל, כפי שמתגלה בסיפור פורים ובמאורעות היסטוריים נוספים.
קובץ שמע - מלא
. שאלת הקריאה על ידי 'פרוז שהולך למוקף':
- השאלה המרכזית: אדם הגר ביישוב פרוז שקוראים בו ב-י"ד, אך יש לו אפשרות להגיע לירושלים (שקוראים בה ב-ט"ו) בליל וביום ט"ו, והוא חזן היודע לקרוא כהלכה - האם רשאי הוא להוציא ידי חובה את המתפללים בירושלים בליל וביום ט"ו?
- דעת רבנו (כפי שמובאת בדברים): הזמן הקובע הוא ליל י"ד, הן למי שעוזב עיר מוקפת והן למי שמגיע אליה. מאחר והאדם קרא כבר ביישובו בליל וביום י"ד, הוא נחשב פרוז קבוע ואינו יכול להפוך למוקף בן יומו באופן שיחייב אותו לקרוא שוב ב-ט"ו. "ולפי רבנו אין אחד תמצא אין ציאות כזו כמו הירושלמי שאפשר לחייב אותו גם כאן וגם שם".
- השלכות מעשיות לפי רבנו: מאחר והוא כבר נפטר מחובתו ביום י"ד, בהגיעו לירושלים בליל וביום ט"ו, "איננו רשאי לברך על המגילה כי הוא כבר פטור ואיננו יכול להוציא את החייבים כי הוא כבר פטור".
- דעת המשנה ברורה (כפי שמובאת בדברים): הזמן הקובע הוא זמן המקום אליו האדם הולך, ועיקר הקריאה היא ביום. לכאורה, אם הוא עתיד להיות בירושלים ביום ט"ו, הוא נחשב "מוקף בין יומו" ועשוי להתחייב בקריאה. "אכן, לכאורה לפי שיטת המשנה ברורה, יכול הוא להיות בר חיוב".
- ביקורת על פסיקה כירושלמי: אף על פי שרב יוסף הביא את דין הירושלמי להלכה (שמחייב גם כאן וגם שם במקרה כזה), הדובר מציין שגדולי הפוסקים (רבנו, מרן, הרמ"א) לא פסקו כך להלכה. "ואך נוכל לחדש מדעתנו לפסוק כירושלמי מקום שבגולי הפוסקים ראו את הירושלמי ולא פסקו אותו להלכה".
- מסקנה מעשית: גם לפי המשנה ברורה, לא ניתן לאפשר לאדם כזה להוציא ידי חובה את אנשי ירושלים, מכיוון שחיובו שלו יהיה בספק. "ואיך אפשר לקחת ספק אדם שחיובו מן הספק להוציא את הוודאי".
- פתרון אפשרי: רק אם האדם יתארח בירושלים משבת (ליל י"ד) וביום שבת (יום י"ד), אזי לפי שיטתם (הסוברים שהזמן הקובע הוא מקום השהייה), פקע חיובו במקומו והוא הופך להיות חייב רק כירושלמי, ואז יוכל להוציא אותם ידי חובה.
2. הרציונל מאחורי חילוק זמני הקריאה:
- השאלה: מדוע נקבעו זמנים שונים לקריאת המגילה לפרוזים ולמוקפים, דבר שנראה לכאורה כ"לא תתגודדו"?
- התייחסות לירושלמי: הירושלמי עצמו מתייחס לעניין זה של "לא תתגודדו".
- התשובה: מגילת אסתר מבטאת גאולה נסתרת, בניגוד לפסח שמבטא גאולה גלויה בניסים.
- הסבר הגאולה הנסתרת: במגילה אין שם ה', ואין ניסים גלויים. הגאולה התרחשה דרך מהלכים פוליטיים ומדיניים (המלכת אסתר, נפילת המן).
- השוואה לשואה: תוכנית ההשמדה של המן והאחשורוש הייתה גאונית ומסוכנת יותר מזו של היטלר, מכיוון שהיא לא נזקקה למנגנונים מורכבים, אלא הסתמכה על התנפלות כל הגויים ביום אחד ללא הגנה ליהודים.
- שרשרת האירועים הנסתרים: הגאולה התרחשה כתוצאה משרשרת אירועים שנראו מקריים (סירוב ושתי, עצת המן, בחירת אסתר, המשתאות), אך כולם הובילו להצלת ישראל.
- מטרת חילוק הזמנים: חכמים קבעו זמנים שונים כדי לעורר אותנו להתבונן בטיב ההשגחה האלוהית הנסתרת, ולראות כיצד כל דבר מוביל לתשועת ישראל. כשרואים ומגלים זאת, יש לפצוח ברינה והודאה ולהעמיק את האמונה. "לכן זמנו של זה לא כזמנו של זה אף על פי שלאור הזה התגודדות אבל שלא יחשוב האדם ויאמר שדרות מופגזת נו מה אנחנו נעשה אנחנו בתל אביב ברוך השם מוגנים לא כל ישראל ערבים זה לזה".
- עקרון "כל ישראל ערבים זה לזה": למרות חילוק הזמנים, אם פרוז נהיה מוקף בין יומו דינו כמו מוקף, ואם מוקף נהיה פרוז בין יומו דינו כפרוז, מכיוון ש"כל עם ישראל זה עם אחד". חילוק הזמנים הוא רק "צוהרים" דרכם אנו משקיפים על גודל ההשגחה האלוהית.
- חכמת אסתר ומרדכי: אסתר התגלתה כחכמה גדולה, ובית הדין נהנה לקריאתה לקבוע את המגילה לדורות. קריאת המגילה היא חיוב אישי, גדול יותר מספר תורה.
- לקח לדורות: מפורים ניתן ללמוד על כל המהלכים של תקומת מדינת ישראל וההצלה מהשואה, וכן על כל דבר, אם רק מעמיקים חקור. כדוגמה, מובא סיפור עליית יהודי תימן במלחמת השחרור.
- מטרת פורים: לגרום לנו להיות "יודעים אשר מתבוננים בכל מהלך ומהלך להראות איך כל מהלך ומהלך מביא לשועת ישראל בכל יום ובכל שעה".
3. הערות נוספות:
- הדובר משתמש במקורות תלמודיים (ירושלמי), בפוסקים ראשונים (רבנו - ככל הנראה רבנו תם) ובפוסקים אחרונים (המשנה ברורה).
- הוא מדגיש את החשיבות של פסיקה על פי גדולי הפוסקים ומסתייג מחידושים עצמאיים במקום בו הם לא פסקו כדעת הירושלמי.
- הוא רואה בפורים מסר רלוונטי לדורות על ההשגחה הנסתרת והאחדות של עם ישראל.
בסך הכל, הקלטת מציגה דיון הלכתי מעמיק בשאלת קריאת המגילה במצבים מורכבים, ובמקביל מספקת תובנות עמוקות על מהות נס פורים והמסרים שהוא נושא עבור עם ישראל
Question1
האם אדם המתגורר סמוך לירושלים, שם קוראים את המגילה ב-15 באדר, ויודע לקרוא היטב, יכול להוציא ידי חובה קהל בירושלים בליל וביום 15, למרות שהוא עצמו קרא כבר ב-14 באדר במקומו?
Answer1
לפי שיטת רבנו (הרמב"ם), הזמן הקובע הוא זמן הקריאה במקום בו האדם נמצא בליל 14. מאחר והאיש קרא את המגילה במקומו בליל וביום 14, הוא כבר יצא ידי חובתו ואינו יכול לברך שוב על המגילה או להוציא אחרים ידי חובה, כי מי שפטור אינו יכול להוציא את החייבים. אמנם, לפי שיטת המשנה ברורה, הזמן הקובע הוא זמן המקום אליו האדם הולך, ואם הוא עתיד להיות בירושלים ביום שני (15 באדר), לכאורה הוא נחשב "מוקף בין יומו" ויכול להתחייב. עם זאת, גדולי הפוסקים לא פסקו כדעת הירושלמי המחייב גם כאן וגם שם, ולכן גם לפי המשנה ברורה מעמדו יהיה בספק, ואין להוציא ידי חובה מישהו שחיובו בספק באמצעות מי שחיובו גם כן בספק. רק אם האדם ישהה בירושלים גם בליל שבת וגם ביום שבת (13 ו-14 באדר לפי מנהגם), יפקע חיובו המקורי והוא יוכל להוציא ידי חובה את הירושלמים ב-15 באדר.
Question2
מדוע קיימים שני זמנים שונים לקריאת המגילה – י"ד באדר ל"פרוזים" וט"ו באדר ל"מוקפים" – דבר שלכאורה עלול ליצור פילוג בעם ישראל ("לא תתגודדו")?
Answer2
חכמי ישראל קבעו בכוונה זמנים שונים לקריאת המגילה כדי לעורר אותנו להתבונן בטיב ההשגחה האלוהית הנסתרת, כפי שהיא מתבטאת בסיפור מגילת אסתר. מגילה זו מתארת גאולה נסתרת, ללא ניסים גלויים וללא הזכרת שם ה', בניגוד ליציאת מצרים שהייתה גאולה גלויה. הפיצול בזמנים נועד להדגיש את ההתבוננות המעמיקה בהשתלשלות האירועים הנסתרים שהביאו לישועת ישראל, ולא חלילה ליצור פילוג. למרות השוני בזמנים, עם ישראל נשאר עם אחד, וכל יהודי ערב זה לזה. ההבדלים נועדו רק כדי ליצור "צוהר" דרכו נוכל להשקיף על גודל ההשגחה האלוהית.
Question3
מהי הגאולה הנסתרת המתבטאת במגילת אסתר, וכיצד היא שונה מהגאולה הגלויה של פסח?
Answer3
הגאולה במגילת אסתר היא גאולה נסתרת משום שאין בה ניסים על-טבעיים גלויים ואין בה אזכור של שם ה'. הישועה מגיעה כתוצאה מסדרת אירועים טבעיים לכאורה, כמו נדודי שנת המלך, עצת המן להשמיד את היהודים, בחירת אסתר למלכה, תחבולותיה של אסתר במשתאות, ושינוי דעתו של אחשוורוש. בניגוד לכך, גאולת פסח הייתה גלויה, עם ניסים ששברו את חוקי הטבע (כקריעת ים סוף) והתגלות אלוקית ברורה.
Question4
כיצד הייתה תוכניתו של המן להשמיד את היהודים גאונית ומסוכנת במיוחד?
Answer4
תוכניתו של המן הייתה גאונית ומסוכנת משום שהוא לא הסתמך על מנגנונים מורכבים כמו מחנות השמדה, אלא הוציא הוראה לכל גויי העולם להתנפל על היהודים ביום אחד ולשאת את שללם, בלי שהיהודים יוכלו להגן על עצמם. תוכנית זו הייתה יעילה ביותר כיוון שהיא ניצלה את הכוחות המקומיים בכל מקום וייתרה את הצורך בצבא מרכזי או בתחבורה מיוחדת. כך, לא הייתה ליהודים כל דרך מילוט או הגנה.
Question5
מה גרם לשינוי במדיניותו של אחשוורוש כלפי היהודים?
Answer5
שינוי המדיניות של אחשוורוש לא נבע מדאגה ליהודים, אלא מדאגה לעצמו ולשלטונו. הוא הבין שהמן משתמש בו כדי לחסל את היהודים, וכי תוכניתו הבאה של המן היא להדיח אותו מכס המלוכה. לכן, מתוך אינטרס אישי, החליט אחשוורוש להפוך את הקערה על פיה, להרוג את המן ובניו, ולשתף פעולה עם מרדכי ואסתר כדי לשמור על שלטונו.
Question 6
כיצד פעלה אסתר בחוכמתה כדי להציל את עם ישראל?
Answer6
אסתר פעלה בחוכמה רבה ובאמצעות תחבולות מתוכננות היטב. היא הזמינה את המן פעמיים למשתה, ובכך יצרה אווירה של מתח וחוסר אמון מצד אחשוורוש כלפי המן. ברגע המכריע, היא חשפה את זהותו הרעה של המן ואת מזימתו להשמיד את היהודים. למרות שאחשוורוש כבר הוציא איגרות להשמדת היהודים, אסתר לא ביקשה לבטלן ישירות, אלא ביקשה איגרות חדשות המאפשרות ליהודים להגן על עצמם. חכמתה אף מתבטאת באגדה המספרת כי רצתה להצביע על אחשוורוש כשותף למזימה, אך מלאך הסיט את אצבעה, ובכך הצילה אותו ועדיין השיגה את מטרתה בהפלת המן.
Question 7
מדוע נקבעו שני ימי פורים – י"ד באדר ל"פרוזים" וט"ו באדר ל"מוקפים"?
Answer7
יום הניצחון של היהודים על אויביהם היה בי"ד באדר ברוב המקומות. אולם, בשושן הבירה נמשכה הלחימה גם בט"ו באדר. לכן, נקבע י"ד באדר כיום חג הפורים לרוב העולם ("פרוזים"), וט"ו באדר לתושבי שושן ולערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון ("מוקפים"), כזכר לנס שאירע להם ביום זה. חכמים קבעו זאת כדי להנציח את הנס בשני הזמנים השונים שבהם התרחשה הישועה.
Question 8
מהו המסר והשליחות של חג הפורים עבורנו היום?
Answer 8
המסר המרכזי של פורים הוא לעורר אותנו להתבונן בהשגחה האלוהית הנסתרת המלווה אותנו בכל עת ובכל דור. סיפור מגילת אסתר מלמד כיצד שורה של אירועים שנראים לכאורה טבעיים ובלתי קשורים מובילים בסופו של דבר לישועה גדולה. עלינו להעמיק חקור בדיננו ולראות כיצד גם בתקופתנו, כמו בתקומת מדינת ישראל וההצלה מהשואה, מתגלים מהלכים אלוקיים נסתרים המובילים לטובת ישראל. פורים קורא לנו לפקוח עיניים, להעמיק את האמונה ולפתוח ברינה והודאה להקב"ה על ניסיו וחסדיו בכל יום ובכל שעה
Full text
שאל השואל ואמר שיש יישוב סמוך לירושלים שהוא אה קוראים ביום 14 בוודאות ויש בית כנסת בירושלים שאין להם חזן שיקרא את המגילה כהלכה ויש באותו יישוב חזן שקורא את המגילה כהלכה כל ערב וגם אדם ירא שמיים ויודע איך לקרוא לפי כל הכללים ההלכתיים ואז השאלה היא האם רשאי הוא להוציא אותם מדי חובה בליל 15 וביום 15 כי הרי היום עם האמצעי התחבורה קיימת אפשרות שב באמת אדם שנמצא ביישוב סמוך לירושלים יוכל להגיע בליל 14 בליל 15 לשם וכן ביום 15 ותמיד לשוב לביתו ואז השאלה אם הוא יוכל לקרוא ולהוציא אותם ידי חובה ובכן קודם כל לפי שיטת רבנו שהזמן הקובע הוא ליל ארבעה עשר גם לבין עיר שהלך לקרח וגם לבין קרח שהלך לעיר וכיוון שבין היישוב הזה בליל 14 מוצאי שבת זה מתוכנן וכך עשה להיות ביישוב שלו וגם קרא שם את המגילה והתפלל כמו כולם וגם ביום 14 קרא שם את המגילה אף על פי שהוא מתכונן להיות בליל 15 בירושלים לפי בקשתם הוא היה ונשאר פרוז לא בן יומו אלא פרוז קבוע ולא דווקא בן יומו אלא שגם לא נדבקה לו כתוספת לדינו כפרוז מוקף בין יומו ולפי רבנו אין אחד תמצא אין ציאות כזו כמו הירושלמי שאפשר לחייב אותו גם כאן וגם שם והועיל וכן נכון שבגלל אמצע התחבורה הוא יכול להגיע בליל 15 ביום ראשון בערב לירושלים ולקרוא להם וכן גם ביום שני בבוקר ולקרוא להם אבל הוא מבחינתו של רבנו כבר פטור כי אין חיוב לקרוא בשני ימים עלבד רבנו רק ביום אחד והועיל ונפטר בחיו מחיובו ביום ראשון אזי בהגיעו פיזית בליל 15 לירושלים עיר הקודש הוא יכול להגיע לשם איננו רשאי לברך על המגילה כי הוא כבר פטור ואיננו יכול להוציא את החייבים כי הוא כבר פטור וכל מי שפטור איננו יכול להוציא את החייו ולכן לא יוכלו לנצל אותו, להוציא אותם ידי חובה. נכון שלפי המשנה ברורה, הזמן הקובע הוא הזמן של המקום שאליו אתה הולך. לא הזמן שממנו אתה יוצא. והזמן הקובע הוא היום, שעיקר הקריאה היא ביום. ולכאורה, אם באמת העתיד הוא להיות ביום שני בבוקר בירושלים. אם כן, לכאורה הוא נקרא מוקף בין יומו. שהרי באותו יום וביום הוא נמצא בירושלים. אכן, לכאורה לפי שיטת המשנה ברורה, יכול הוא להיות בר חיוב, אבל אז נצטרף צריך לומר שהוא מתחייב כמו בירושלמי גם כאן וגם שם ודין זה אף על פי שרבוד יוסף הביא אותו להלכה הוא לא נשנה ברבנו ולא במרן ולא ברמה כלומר גדולי הפוסקים לא הביאו את הירושלמי להרכה ואך נוכל לחדש מדעתנו לפסוק כירושלמי מקום שבגולי הפוסקים ראו את הירושלמי ולא פסקו אותו להלכה. ולכן לא נוכל לאפשר אפילו לפי המשנה ברורה שאדם כזה יוציא אותם ידי חובה לא יהיהם מבחינתם אלא כדבר השנוי במחלוקת. ואיך אפשר לקחת ספק אדם שחיובו מן הספק להוציא את הוודאי ומשום כך לא יוע ולא יציל, אלא יצטרכו אם ירצו לשכנע אותו, כי אכן יתארח בליל שבת, יתארח ביום שבת בירושלים ואז במוצאי שבת או ביום א איך קוראים א ביום מוצאי שבת וביום 14 לפי שיטתם הוא שם בירושלים פקע חיובו לפי שיטתם ממקומו ואז הוא הופך להיות חייב אך ורק כמו הירושלמים ואז הוא יוכל להוציא אותם ידי חובה אבל ללא ההסדר הזה לא יוכל להוציא אותם ידי חובה כאן המקום להעיר ולהסביר את מה שרבים שואלים מדוע בדין זה של קריאת מגילה להבדיל משאר הדינים והתורה והמצוות פצלו את הדינים וקבעו שהפריזים קוראים רק ב-14 והמוקפים רק ב-15 וזמנו של זה אינו כזמנו של זה לכאורה זה גדר שלא תתגודדו ובאמת בירושלמי אלו את העניין הזה שלכאורה יש בזה גדר שלא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות והרי תורתנו מאוד מאוד מעוניינת שעם ישראל יהיה עם אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וכיצד מלכתחילה ביודעין קבעו חכמים מתכון כזה שזמנו של זה לא כזמנו של זה ולא עוד אלא עוד הוסיפו תוספת לכאורה בלבול וקושי ש אמרו אף על פי שזמנו של זה לא כזמנו של זה יש ויכול להיות שאדם הוא כל השנה מוקף ולאותה שנה הוא עלול או עשוי להיות פרוס בין יומו ויש אדם שכל השנה הוא מוקף ויש הוא עלול או עשוי להיות פרוז בין יומו ואז השואל שואל מה יש צורך בכל המורכבות הזו למה מדוע נכנסו לכל החילוקים האלה וכל המורכבויות הללו עלינו לדעת שמגילת אסתר היא מבטאת גאולה נסתרת להבדיל מפסח שהוא מבטא גאולה גלויה בניסים גלויים ונסביר באמת דברים אמורים בניסן התרחשו לאבותינו ניסים של שבירת חוקי טבע זה גם ראתה שבחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי מעשה מרכבה זה אפילו ילדים קטנים יכולים לומר זה אלי וענוהו כי רואים את ההתרחשות של קריאת ים סוף שזה משהו שיוצא מגדר הטבע אבל יש גאולה נסתרת ומה היא הגאולה הנסתרת במגילת אסתר אין אפלו שם השם אין זכר לשם השם וגם אין שום דבר שם ששובר חוקי טבע ואף על פי כן אראה גאולה לאבותינו. כי נמצא זוג של שונאי ישראל, המן והחשוורוש, שונאי ישראל והם יזמו להשמיד, להרוג ולאב את כל עם ישראל מתבועד נשים ביום אחד זו שללם לבוז. והמציאו אפילו המצאה גאוונית שגדול הצוררים בתקופתנו א היטלר עם מח שמו וזכרו לא עלה עליה. מדוע? כי הוא בנה מנגנונים מחנות השמדה, תאה גזים והוביל ברכבות ממקום למקום, סלקיות וכולי ועוד שהדבר כזה גלוי מעורר התנגדויות וגרם לכך שאומות העולם עד שהם התעוררו והשיבו לו מלחמה ועוד שהפרימיטיבים לכאורה במרכאות אחשוורוש והמן היו גאוני עולם בתורת השמ מדת עם משום שהם נתנו הוראות לכל גויי העולם שנמצאים קומנט אחת של תונם שביום 13 באדר יתנפלו כל הגויים במקומותיהם על היהודים ואין ליהודים רשות לעמוד על נפשם ואז תארו לעצמכם הדבר הזה מגיע אין ליהודי רשות לעמוד על נפשו בכל מקום שהוא יהיה גיע בין במקומו ובין מקום אחר. הגויים המקומיים מתנפלים והורסים. בין אם זה כוח צבאי מקומי, בין אם זה משטרה, בין אם זה המון עם מוסת ועספסוף. ואז באמת תוכנית השמדה כזו אין מנוס ממנה, היא לא זקוקה למנגנונים. וגדו גדול כוח כוחות האויבים המקומיים לחסל יהודים מקומיים. זוהי תוכנית גאוונית מאוד מאוד מסוכנת. אל מלא שהקדוש ברוך הוא ברוב טובו וחסדו ורחמיו עלינו. ואז יצר מציאות שבלילה הוא נד שנתו של המלך והתחיל לאט לאט להבין שהמן משתף איתו פעולה ביחד, נהנם עזרתו כדי לחסל את היהודים. אבל התוכנית היעד הבאה אחרה אחרי תוכנית חיסול היהודים היא לחסל את החשוורוש ולהשתלט על השלטון ואז החשוורוש מתוך דאגתו לעצמו, לא מתוך דאגתו ליהודים, החליט לשנות ולהפיל את המן ובניו ואת כל החונטה השלטונית שהייתה יחד עם המן ולקחת איתו את מרדכי ואסתר ואיתם לשלוט על 127 מדינות. זהו מהפך פוליטי מדיני שלטוני ממדרגה ראשונה שגרם להצלת אבותינו. וזהו הנס. אבל זה נס נסתר. בני אדם לא מבין. והנס הזה מתגלגל והולך עוד מאז שבשתי סרבה להופיע בערום במשתה שעשה אחשוורוש והתגלגל על ידי כך שהמן אז יעץ לו להוציא אותה להורג כי העבירה שלה חרגה משבירת צב של אחשוורוש ויצרה פתח לכאורה למהפכה נשית שכל הנשים תשלוטנה בפרס באיראן והוציע להוציא אותה להורג והוציא אתה לא הורג תוצאה מכך אסתר נכנסה מקומה ואתם רואים כיצד אל נורא עלילה מטווה עוד חוליה ועוד חוליה ועוד חוליה עד למה הגדול שגרם לישועת שועת אבותינו ואם כן כשכבר אסתר ברוב חוכמתהו ובתחקומה זמנע את המן פעמיים למשתה ועיניו של אחשורוש רעות וקלות הוא לא מאמין ולא רוצה להאמין שהיא מקיימת יחסים אינטימים מה שעולה לו ביוקר בנפשו הן בגלל עובדן המלכה שאותה הוא אוהב והן בגלל הפחד שהנה יש כאן מחפח שעומד להתרחש והפילו אותו משלטונו ולכן כשהוא שאל אותה מי הוא זה ואיזה הוא אשר לא לב לעשות כן והרי הוא יודע בדיוק הוא היה שותף איתו הוא אמר לה תחליתי במי את בוחרת בהמן או בי ואז בלב כבד ומורטח אמרה המן הרע הזה ואמרו חכמים באגדה שבאצבע היא רצתה להצביע על אחשוורוש ולהגיד על המן כדי לחלול גם את החשוורוש מלאך בא והסיט לה את האצבע דהיינו כוחות נפש עצומים האינטלקטואל שבה אמר לא אל תלכי אחרי אמצוות אל תצביעי אחשוורוש תקני אותו ותרכשי אותו למרות שהוא אויב ובינתיים להשמיד את המן וכך אחשוורוש ראה את הלוילות שלה כלפיו החליט לעשות מהפך ו שמיד את המן ואת בניו ומאחר וכעת אסתר אומרת תן לי עכשיו איגרת חדשה אשר תבטל את האגרות הקודמות שקוראות להשמדת עם אפילו בשלב זה שכבר הנאמנים שלו זה מרדכי ואסתר עדיין הוא מפרפר ואומר איך הוא אוכל להתגלות במלו קיעורי שאת בשנה שעברה נתתי הוראות לשמטעם היהודי ועכשיו אני מבטל אותם זה דבר שקשה לקבל על דעת אלא תוציאו אגרות הנות זכות כוח מגן ליהודים להיות עומדים על נפשם ביום 13 ועדר ואכן בכל מקום מקום הגיעו האגרות האלה והיהודים עמדו על נפשם והשם סייע בידיהם ויקו באוייבהם במקום אויבהם בהם ואז ניצלו וזה יום התשועה ביום 14 ביום 13 מלחמה ביום 14 נוח ונקבע ליום הפורים של רוב העולם באה אסתר ואמרה לחשוורוש דע לך החונתה של שונית שהיא לו עם המן ידעו את הסוד הזה שהתבשל בתוכנו וירדו למחתרת עכשיו ב-14 שהם ראו את המפלה של הגויים וחשבו שבזה נגמר כבר היהודים חוגגים יצאו מהכנים שלהם מהמחתרת שלהם תן בהפתעה אפשרות ליהודים לפגוע ברטפיהם אלו ואז אתה תנצל נתן ליהודים בשושן גם את יום 14 להפטיע בוייביהם ולרדוף את רוטפיהם ואז ביום 14 או ביום 15 נוח בשושן ולכן נקבע יום 15 לשושן ולכל ערי ארץ ישראל מאוחר יותר המוקבות חומת יהושע כמו דין שושן וחכמי ישראל בכוונה קבעו זמנו של זה לא כזמנו של זה כדי לעורר אותנו לעיין בטיב ההשגחה האלוהית הנסתרת שהיא לא גלוי חול עין כדי לראות כל דבר ודבר לאן הוא מוביל לתשועת ישראל ל ואם רואים ומגלים את הדברים האלה אז פוצחים ברינה והודעה לקדוש ברוך הוא ומעמיקים את האמונה וזה השליחות של פורים זה המסר של פורים לכן זמנו של זה לא כזמנו של זה אף על פי שלאור הזה התגודדות אבל שלא יחשוב האדם ויאמר שדרות מופגזת נו מה אנחנו נעשה אנחנו בתל אביב ברוך השם מוגנים לא כל ישראל ערבים זה לזה א לכן אם פרוז נהיה מוקף בין יומות דינו כמו מוקף אף על פי שכל השנה הוא פרוז ואם מוקף כל השנה נהיה פרוז בין יומו יהיה פרוז כי כל עם ישראל זה עם אחד זה רק נתנו לנו צוהרים כדי שדרכם נשטיף על גודל ההשכחה האלוהית ולא מעבר לזה ומשום כך ברוב חוכמת הקודש של אסתר ומרדכי ובאמת אסתר התגלתה כחכמה גדולה מאוד והרבה חז"ל עסקו א מה היו טעמיה על כל מהלך ומהלך ורואים שהייתה חכמה גדולה מאוד אין פלא שבית הדין באותו זמן נהנה לקריאתה לקבוע את זה לדורות וקבעו זאת לדורות וקוראים את המגילה הזו בברכות זה יותר מספר תורה כי בספר תורה החיוב הוא רק כללי לציבור לא חיוב אישי ואילו במגילה זה חיוב אישי אם לא קרא בית הכנסת או לא שמע בית הכנסת הוא חייב לקרוא לבד זמנה כל היום או זמנה כל הלילה משום כך אין צפק שיש כאן מהלך אלוהי גדול שנלמד ממנו לכל המהלכים על תקומת מדינת ישראל על ההצלה מן השואה וכן הלאה וכן הלאה על כל דבר ודבר אם רק נעמיק חקור דילנו ביוצאי תימן שדווקא בדיוק מלחמת השחרור לא פחות לא יותר האימם שהוא מוסלמי מאפשר ליהודי תימן לעלות לישראל וכך בצורה כזו הם תדליקים את מכונת המלחמה מלחמת המגן מלחמת השחרור הרי אלור עלילה כל הדברים האלה זה דברים נסתרים ולא מובנים אלמלה המעלכים האלוהים מטרת פורים לגרום לנו להיות ודים אשר מתבוננים בכל מהלך ומהלך להראות איך כל מהלך ומהלך מביא לשועת ישראל בכל יום ובכל שעה רבי חניה