הלכה היא שלכתחילה יש להפריש תרו"מ מן המוקף, מהי הגדרת המוקף והאם יש דין מיוחד ליין?
האם ניתן להפריש לכתחילה תרו"מ מפירות בחדר אחד על פירות הנמצאים בחדרים אחרים?
כאשר יש חשש למכשול בטבל ע"י בני הבית, האם מותר להפריש תרו"מ שלא מן המוקף?
. האם מותר לצרף קטן לזימון?
תלוי במנהג ובפוסק. לפי הרמב"ם ומרן (השו"ע), כן, מותר לצרף קטן שיודע למי מברכים לזימון של שלושה או של עשרה. לעומת זאת, הרמ"א (הפוסק האשכנזי) סובר שאין לצרף קטן לזימון עד גיל 13. בפועל, הספרדים והתימנים נוהגים לצרף קטנים, בעוד שהאשכנזים לרוב לא.
2. האם יש הבדל בין צירוף קטן לזימון של שלושה לבין צירוף קטן לזימון של עשרה?
כן. בזימון של שלושה, ניתן לצרף רק קטן אחד. בזימון של עשרה, לפי המנהג המובא בטקסט, ניתן לצרף אפילו שניים או שלושה קטנים, ובלבד שהגדולים יהוו את הרוב המכריע (לפחות שבעה).
3. האם קטן יכול להוציא אחרים ידי חובה בזימון?
לא. הזימון הוא התחברות חבורה אחת. הקטן מצטרף לזימון כעונה, אך לא כמזמן או מברך. המזמן צריך להיות גדול, המסוגל להוציא אחרים ידי חובה.
4. האם ניתן לצרף קטן למניין לתפילה?
לא. אין לצרף קטנים למניין לתפילה בשום פנים ואופן. רק עשרה גדולים יכולים להקים מניין לתפילה.
5. מה הדין אם ארבעה אנשים כבר התפללו ביחיד, ואז הגיע אדם עשירי?
אם שישה אנשים עדיין לא התפללו, הארבעה שכבר התפללו יכולים להצטרף למניין, מכיוון שיש רוב שלא התפלל. עם זאת, בזימון דרוש רוב ניכר.
6. למה מחמירים יותר בצירוף קטנים לזימון מאשר בתפילה?
מכיוון שמצרפים קטנים לזימון, יש צורך להחמיר יותר כדי שלא יזלזלו בחשיבות הזימון. בתפילה, לעומת זאת, כלל לא מצרפים קטנים.
7. מה הדין כאשר מדובר במשפחה שאוכלת יחד (אב, אשתו ובנו)? האם האב יכול לזמן?
למרות שבמצב כזה אין חשש לפריצות, מורי (המורה הלכתי המוזכר בטקסט) סובר שאסור לצרף אישה וקטן יחד לזימון. לכן, האב לא יכול לזמן במצב זה. עם זאת, יש דעה אחרת המתירה זאת.
8. מה הדין לגבי נשים ועבדים? האם הם יכולים לזמן לעצמם?
נשים ועבדים אינם מצטרפים למניין של החייבים בזימון, אך הם יכולים לזמן לעצמם. כלומר, אם קבוצת נשים או קבוצת עבדים אוכלות יחד, הן יכולות לארגן לעצמן זימון. עם זאת, אסור שתהיה חבורה מעורבת של נשים, עבדים וקטנים מחשש לפריצות
תמצית מקורות בנושא הפרשת תרומות ומעשרות מיין לאחר הביקבוק
מסמך זה מסכם את הנושא של הפרשת תרומות ומעשרות מיין לאחר שהוא כבר בוקבק ונסגר, כפי שעולה מתוך המקור שהוצג. הדיון מתמקד בשאלה האם ניתן להפריש מבקבוק אחד על פני מספר בקבוקים, או שמא יש צורך להפריש מכל בקבוק לעצמו. הנושא נבחן לאור העיקרון של "תרומה מן המוקף" והחריגים לו במצבי דוחק או חשש מכשול.
נושא מרכזי: חובת הפרשת תרומות ומעשרות מיין לאחר הביקבוק והסגירה, תוך התייחסות לדין "מן המוקף".
נקודות עיקריות וציטוטים:
- השאלה העקרונית: הרבי חיאל שאל על אדם שייצר יין בביתו ושכח להפריש תרומות ומעשרות לפני הביקבוק והסגירה. השאלה היא האם יכול להפריש בקבוק אחד על השאר או שמא חייב להפריש מכל בקבוק לעצמו.
- התשובה העקרונית (לכתחילה): לכאורה, מבחינה עקרונית, במצב כזה יש להפריש מכל בקבוק על עצמו. זהו דין מיוחד ביין שאינו קיים בשאר דברים החייבים בתרומות ומעשרות (כגון שמנים).
- "והתשובה אכן צריך לכאורה מבחינה עקרונית במצב שנוצר להפריש מכל בקבוק על עצמו וזהו דין מיוחד ביין שאיננו מצוי בשאר הדברים כמו שמנים ושאר הדברים שחייבים בתרומות מעשרות"
- העיקרון של "תרומה מן המוקף": באופן כללי, יש להפריש תרומות ומעשרות רק מן "המוקף" - דבר הנמצא במקום אחד ומוגדר.
- "בפרק שלישי מהלכות תרומות הלכה יז נאמר אין תורמין תרומה גדולה אלא מנמוכף כיצד היו לו 50 שעה בבית זה ו50 שעה בבית אחר לא יפריש מאחד אחד מהן שתי סעין על המאה שנמצא מפריש ממקום על מקום אחר ואם הפריש לו מן המוקף תרומתו תרומה והוא שיהיה המופר שמור"
- הגדרה של "מוקף": פירות מפוזרים בתוך חדר אחד נחשבים "מוקף". לעומת זאת, פירות הנמצאים במקומות שונים בבית (מטבח, מקלט) אינם נחשבים "מוקף" לכתחילה.
- "אם יש לי בחדר אחד פירות מפוזרים אני יכול להפריש על כל אותם פירות מבוזרים שבחדר ואפילו שיש לי ארגז פה ארגז שם בתוך אוטו חדר זה נקרא מן המוקף אבל אם יש לי פירות במטבח כי הגיע משלוח פירות ויש לי פירות במקלט וכולם טבל וכולם מאותומים אזי לכתחילה לא יפריש מזה על זה כי זה לא נקרא נמוכף כי לעניין מוקף צריך להיות בחדר אחד, לא בבית אחד עם מפלסים שונים, עם חדרים שונים, אלא בחדר אחד."
- דין מיוחד ביין לאחר הסתימה: לגבי יין, קיימת חומרה מיוחדת. כל עוד החביות פתוחות, ניתן להפריש מחבית אחת על כולן. אך משנסתמו החביות (או הבקבוקים), יש להפריש מכל אחת ואחת לעצמה.
- "והנה יש דין מיוחד ביין חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מאחת על הכל ומשסתם תורם מכל אחת ואחת כלומר החביות יין יכולים להפריש מחבית אחת על אחרת כל עוד לא סתם את החביות אבל מן הרגע שהוא סתם את החביות חייבים להפריש מכל חבית על עצמה לא מחבית על חברתה זהו דין מיוחד ביין לא בשמן, לא בשאר קופסאות שימורים, שום כלום, רק ביין."
- הסיבה לדין זה היא שסתימת הבקבוק חיונית לשימור היין, ולכן כל בקבוק נחשב ליחידה נפרדת.
- "כי סתימת החבית או הקד או הבקבוק היא חיונית מאוד מאוד בשביל שימור היין והועיל כך מורי אומר והועיל בחיונית מאוד מאוד בשביל שימור היין לכן הנחשב כל קד כל בקבוק סגור כל עוד הוא לא נסגר אז הוא עדיין לא נקרא בפני עצמו סגור כיחידה אחת ואין מפרישים ממנה על האחרות זה נקרא שלום נמוכה דין חמור דין מיוחד שנמצא ביין."
- הקלה בשעת הדוחק או מחשש מכשול (בדיעבד): למרות הדין לכתחילה, בשעת דוחק או כאשר יש חשש שאנשים יכשלו (למשל, אם לא ידעו שעליהם להפריש מכל בקבוק), ניתן להקל ולהפריש שלא מן המוקף בדיעבד.
- "אבל יש ואולי בשעת הדוחק מפני חשש מחש שאפשר להפריש בקבוק אחד על השאר"
- "ולמרות שיש איסור להפריש מן המוקף שלו מן המוקף הרי בדיעבד אמרנו זה מועיל עם הפרי שלומן המוקף וכן בשעת דוחק"
- דוגמה למצב דוחק: תלמיד חכם שסומכים עליו שמפריש תרומות ומעשרות, יצא מביתו ושכח להפריש. במקרה כזה, יכול להפריש מטבל שקנה במקום אחר על מה שיש לו בבית.
- "אז למשל אם הוא נמצא עכשיו מקום אחר וקנע יוול טבל מאותו מין שיש לו בבית מפריש מאות אותו טבל שנמצא בפניו בעיר אחרת, במדינה אחרת על מה שיש לו בביתו וזה נקרא הפרשה שלום מוקף כדי שלא תצא את הכלה מתחת ידו."
- כדי למנוע מכשול עבור עם הארץ שלא מבין את חובת ההפרשה מכל בקבוק, מוטב להפריש שלא מן המוקף.
- "אבל כדי שלסלק המכשול מלפני עם הארץ תורמין כלומר אם אותו אדם אשר שכח להפריש תומות מעשרות מן היין ברמת החבית ברמת הקדים הפתוחים ו כבר שם את זה בבקבוקי יין וסגר כבר את הבקבוקי יין. לכתחילה הוא צריך להפריש מכל בקבוקה לעצמו. אבל אם הוא יודע שבני ביתו עלולים להיכשל, גם אם נניח ישים הודעה וכתובים טבל, חייב תרומות עשרות אם בני הבית הם עד כדי כך לא מבינים... מוטב שיפריש שלא נמוקף ובלבד שלא יהיה מכשול."
- דעת החזון איש לגבי בירה ושימורים: החזון איש הורה שבמקרה של בירה או שימורים ששכחו להפריש מהם לפני האריזה הסופית, ופתיחת האריזה עלולה לקלקל את המוצר, ניתן להפריש שלא מן המוקף כדי למנוע מכשול. זאת משום שהסגירה במקרים אלו חיונית לשימור המוצר, בדומה ליין.
- "שהחזון איש הורה שבזמן ששכחו להפריש תומות ומעשרות מחביות הבירה ביצור הבירה ממעגרי הבירה הגדולים ונזכרו רק לאחר שכבר שמו אותם ברמת הבקבוקים וסגרו אותם כי הרי ממה עושים את הבירה מסערים ואם כן במקרה כזה אומר החזון איש אם יפתחו את הבקבוקים הם יתקלקלו והסגירה שמה היא משמרת את הבירה בחדש שלא יהיה מכשול כי מאוד מאוד יכולים להכשל בזה לכן הורה חזון איש שמותר להפריש לא מן המוקף ובלבד שלא לא יהיה מכשול כיוצא בדבר קופסאות שימורים של מאכלות עולם הצומח שחייבים בתומות מעשרות ששכחו להפריש ברמת המאגר הכולל ונזכרו רק לאחר שזה כבר ברמה של קופסאות מאחר והסגירה שם היא הרמטית וחיונית יפרישו שלא מנמוקה אלבדאמת זה רק רבותיי ברמת השימורים והבירות שהם הפכו להיות שהם מקבלים דין של יין בגלל שסגירתם משמרתם ופתיחתם מקלקלתם"
- הבחנה בין יין לשאר מוצרים: הדין המיוחד של הפרשה מכל בקבוק לעצמו חל בעיקר על יין ומוצרים דומים (בירה, שימורים) שסגירתם חיונית לשימורם. לגבי קדים של פירות או שמן, גם אם סגורים, ניתן לכתחילה להפריש מאחד על השאר, כי פתיחתם לא מקלקלת אותם.
- "אבל כמו שאמרנו בהתחלה קדים של גרוגרות או כל מיני קדים שהעוגרים בתוכם פירות בשים ואם או שמן אפילו אם אפילו תפתח אותם הם לא יתקלקלו ומאחר ואם תפתח אותם הם לא יתקלקלו אזי גם אם הם סגורים אפשר לכתחילה להפריש מאחד על השאר אבל רק ברמת היין וכיוצא בו היום בימינו קופסאות שימורים או בירות כיוון שאם תפתח אותם ויתקלקלו אז כאמור לכתחילה היינו צריכים על כל אחד ואחד מכל בקבוק מכל קופסה אבל היכן שיש חשש מכשול כגון בייצור המוני, שיווק המוני, או בבית שבני הבית לא ידעו ולא יבינו בחשכה התלכו כדי למנוע מכשול מפריש בדיעבד או בשעד הדוחק שלא מן המוקף כדי שלא יהיה מכשול רבי חניבן שמר"
סיכום:
לכתחילה, כאשר אדם שכח להפריש תרומות ומעשרות מיין לפני הביקבוק והסגירה, עליו להפריש מכל בקבוק על עצמו, בשל חשיבות הסגירה לשימור היין. עם זאת, במצבי דוחק או כאשר קיים חשש ממשי שבני הבית או צרכנים אחרים יכשלו באיсобור יין טבל מחוסר ידיעה, ניתן להקל ולהפריש שלא מן המוקף בדיעבד, כדי למנוע מכשול. דין זה של הקלה חל גם על מוצרים אחרים (כגון בירה ושימורים) שסגירתם חיונית לשימורם ופתיחתם עלולה לקלקלם. בשאר מוצרים שסגירתם אינה קריטית לשימור, ניתן להפריש מן המוקף גם לאחר הסגיר