האם ישנה מצוות עשה מן התורה להאמין בביאת המשיח ומה דינו של מי שאינו מאמין בזה?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מתמצת את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק" בנוגע לאמונה בביאת המשיח על פי משנת הרמב"ם.

נושא מרכזי: חובת האמונה בביאת המשיח ודינו של מי שאינו מאמין

הטקסט מתמקד בשאלה האם קיימת מצוות עשה מהתורה להאמין בביאת המשיח, ובדינו של אדם שאינו מאמין בכך.

נקודות עיקריות:

• אין מצוות עשה מהתורה להאמין בביאת המשיח, אך מצווה להאמין: הטקסט מדגיש כי למרות שאין מצווה ישירה מהתורה המורה באופן אקטיבי להאמין בביאת המשיח, קיימת חובה דתית (מצווה) לעשות כן. "אין מצוות עשה מן התורה להאמין בביאת המשיח אבל מצווה להאמין בביאת המשיח."
• כפירה למי שלא מאמין ואין לו חלק לעולם הבא: מי שאינו מאמין בביאת המשיח נחשב לכופר ואין לו חלק לעולם הבא. "וכל מי שאיננו מאמין בבאת המשיח, הוא נחשב לכופר ואין לו חלק לעולם הבא." הטקסט מצביע על טעות נפוצה לחשוב שהאיסורים החמורים ביותר הם דווקא אלו שנמנעים כמצוות עשה מהתורה.
• השוואה למצוות כיבוש הארץ: הטקסט משווה את עניין האמונה במשיח למצוות כיבוש הארץ. הרמב"ם לא מנה את כיבוש הארץ כמצוות עשה בפני עצמה, אך ברור שיש חובה להתיישב בה ולקיים בה מצוות התלויות בארץ. כך גם לגבי האמונה במשיח - למרות שאינה מצוות עשה ישירה, היא יסוד מרכזי.
• תיאור דמות המשיח ותפקידיו על פי הרמב"ם: הטקסט מצטט את הלכות מלכים ומלחמות (פרק י"א, הלכות א'-ב') שם מתאר הרמב"ם את המלך המשיח העתיד לקום, להחזיר את מלכות בית דוד, לבנות את המקדש, לקבץ את נדחי ישראל ולהשיב את המשפטים כשהיו מקודם, כולל הקרבת קורבנות ושמירת שמיטה ויובל. "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד להושנה. הממשלה הראשונה ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרים כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. מקריבים קורבנות ועושים שמיטים ויבלות. כל מצוות האמורות בתורה."
• כפירה בתורה ובמשה רבנו: אי האמונה במשיח אינה רק כפירה בנביאים שניבאו עליו, אלא כפירה בתורה ובמשה רבנו עצמם, שהרי התורה מעידה על כך בפסוק "ושב השם אלוהיך את שבותך... והביאך השם אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה". הרמב"ם מדגיש כי דברים מפורשים אלה בתורה כוללים את כל הנאמר על ידי הנביאים. "כלומר, מי שאינו מאמין בביאת המשיח הוא כופר בתורה משה רבנו אף על פי שאני מצת עשה להאמין במלך המשיח ובואו אלא הוא כופר בתורה ו משה רבנו שהרי תורה העידה עליו שנאמר ושב השם אלוהיך את שבותך ברחמך ושב ל כבצך מכל העמים..."
• האמונה במשיח כאחד מיסודי האמונה: הרמב"ם בפירושו למשנה בסנהדרין (פרק עשירי) בנה את 13 עיקרי האמונה, ואי האמונה באחד מהם שוללת חלק לעולם הבא. כמו כן, בהלכות תשובה (פרק שלישי, הלכה ו' לפי דפוס וילנה) הרמב"ם מונה את "הכופרים בביאת הגואל" כאלה שאין להם חלק לעולם הבא.
• חידוד נוסף על מהות הכפירה: הרמב"ם לא הסתפק בציון "הכופרים בתורה" כאלה שאין להם חלק לעולם הבא, אלא הוסיף במפורש "והכופרים בתחיית המתים והכופרים בביאת הגואל", כדי להדגיש את חשיבות האמונה במשיח כעניין עצמאי ומרכזי באמונה היהודית.
• איסור חישוב קיצים: למרות החובה להאמין בביאת המשיח, קיים איסור חמור לחשב את מועד בואו. נאמר על כך "טיפח רוחם של כל מחשבי קיצין". יש להאמין בביאתו בזמן שה' יביא אותו. "אלא להאמין בבו מלך המשיח כשיבוא אבל בשום פנים ואופן לא לחשב קיצים זוהי התמצית האמונית וההלכתית על ביאת המלך המשיח במשנתו של רבנו."
• מעמדו של הרמב"ם כפוסק מכריע בענייני אמונה: הטקסט מדגיש את ייחודו של הרמב"ם כמי שניסח משנה סדורה של הלכות אמונה, דבר שאין לו מקבילים אצל פוסקים אחרים. לכן, לדבריו יש משקל רב בעניינים אלה. "כלומר אנו מוצאים פוסקים רבים ראשונים ואחרונים שכתבו בעניינים אלו של מלך המשיח והתבטאו דברים ברורים. אבל משנה סדורה של הלכות אמונה אמונה בשם אמונה בתורה כל מסכת הלכות האמונה רבנו הסדיר אותם אחת לאחת למצוא חשבון ולכן יש משקל גדול לדברי רבנו בעניינים אלו."

ציטוט מרכזי המסכם את העניין:

"אם כן איפה התשובה לשואל אין מצוות עשה להאמין בב מלך המשיח. אבל זוהי מצווה להאמין ואיסור גדול לכפור בעניין הזה. איסור שגובל בעובדן חיי העולם הבא. עד כדי כך איסור שהוא זהה למי שכופר בתורה ומשה רבנו."

לסיכום:

הטקסט מבהיר כי על פי משנת הרמב"ם, האמונה בביאת המשיח היא יסוד מרכזי באמונה היהודית וחובה דתית, למרות שאינה נמנית כמצוות עשה ישירה מהתורה. אי האמונה בביאתו נחשבת לכפירה חמורה שאין לה חלק לעולם הבא, והיא שקולה לכפירה בתורה ובמשה רבנו. יחד עם זאת, קיים איסור לחשב את מועד בואו, ויש להאמין שהוא יגיע בזמנו. הרמב"ם נתפס כפוסק בעל משקל מכריע בענייני אמונה אלה בשל משנתו הסדורה.