תגיות
16/08/12 כ"ח אב התשע"ב
דברי הרב בשידור רדיו "קול ברמה" עוסקים במהות יום תשעה באב כיום אבלות וצום על חורבן בית המקדש. הוא מדגיש את האבל המתמשך של עם ישראל על חורבן שני הבתים, למרות הגלות הארוכה והצרות הרבות. הרב מקשר בין חורבן המקדש לחטאים רוחניים ומוסריים, ומזהיר מפני התבוללות ואיבוד הזהות היהודית. הוא מזכיר את דמות רחל אמנו כסמל לאבל ולתקווה לגאולה עתידית. בנוסף, השיעור סוקר אירועים היסטוריים שהתרחשו בימי בין המצרים ומדגיש את הסכנות הרוחניות האורבות לעם ישראל בתקופה זו. המסר המרכזי הוא קריאה לתשובה, לחיזוק הקשר לתורה ולמצוות, ולעבודה עצמית לתיקון המידות כבסיס לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי.
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים:
- מהות יום תשעה באב: הדובר פותח בהסבר על הלכות היום, המדמות אותו ליום הכיפורים מבחינת האיסורים (אכילה, רחיצה, שיחה, מנעל הסנדל, לבישת בגד מכובס, ישיבה על הקרקע). הוא מדגיש את האבלות העמוקה על חורבן בית ראשון (1943 שנים) ובית שני (2433 שנים). "היום יום תשעה באב, יום שהוא צום ותענית, צום בעדר אכילה, תענית בעינויים אסורים אנו ברחיצה אסורים אנו בשיחה אסורים אנו במנהל הסנדל."
- ייחודיות האבלות של עם ישראל: הדובר מתפעל מכך שעם ישראל, למרות גלות ממושכת ואירועי שמחה וגאולה רבים, עדיין מתאבל ומתכונן על החורבן עד לבניית בית שלישי. "אי אפשר שלא להתפעל מכך שעמינו במשך אלפי שנים... למרות זמן כל כך ממושך העם יושב ומכונן מתוך צום ומתוך תענית על הדבר הוא אין אח ורע לתופעה כזו בשום אומה ולשון."
- השלכות החורבן: ירושלים, עיר הקודש שהייתה אמורה להיות מרכז רוחני לעם ישראל ולאנושות כולה, הפכה ל"בד גלמודה חשוכה" ואינה מקרינה עוד את אורה. "אחד ישבה ודתדתד העיר רבתי עם כיצד אותה עיר ירושלים עיר הקודש... ישבה בד גלמודה חשוכה שוב איננה מקרינה איננה מקרינה על העם איננה מקרינה על כל האנושות כולה."
- הבכי והנהי ככלי לתשובה ותיקון: הבכי על החורבן אינו רק ביטוי של צער על העבר, אלא נועד לעורר תמורה רוחנית בעם ישראל כדי לזכות לגאולה. "הבכי הזה הוא לא בכי של יאוש... הוא בכי שמטרתו לגרום לכל אחד מאיתנו לתמורה רוחנית כדי שנזכה להגאל."
- דמות רחל אמנו כסמל השכינה והבכי המתמיד: הדובר מרחיב על דמותה של רחל אמנו, המסמלת את השכינה, ועל בכייתה המתמיד על בניה. בכי זה אינו רק על העבר אלא גם על מצבם הרוחני של הדורות הבאים. "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבקה על בניה כי רחל האם היא גם רחל השכינה והיא צופה על כל התרחשות הדורות."
- הסכנה של התבוללות והתרחקות מהתורה: הדובר מזהיר מפני סכנת ההתבוללות וההתרחקות מתורת ישראל, דבר שיכול להוביל לעקירה מהארץ כפי שקרה לעשרת השבטים. "אם לא נחזור לתורתנו הקדושה נתבולל ואיננו ולא נהיה קרתם משמע לא נהיה לא נהיה כעם יהודי קדוש אלא נתבולל חס ושלום ולא עוד אלא מאזינים יקרים לא נוכל להמשיך להיות בארץ כי נעקר."
- הברית הנצחית של הקב"ה ותקוות הגאולה: למרות הירידה הרוחנית, הדובר מזכיר את הברית הנצחית של הקב"ה עם אברהם אבינו ואת ההבטחה שהתורה לא תשכח מפי זרעו. הוא מדגיש את התקווה לעתיד ולגאולה שתבוא דרך תשובה וחיזוק הקשר לתורה ולמצוות. "אף על פי שאנו מדרדרים מטה מטה, אמר קודש בריך הוא כי לא תשכח מפי זרעו... ושבו בנים לגבולם ויש תקווה לאחריתך."
- הלקחים מתקופת "בין המצרים" (17 בתמוז עד תשעה באב): הדובר מסביר ששני הגבולות הללו מייצגים סכנות רוחניות: התנכרות לתורה (שבירת הלוחות) והתנכרות לקדושת הארץ, העם והתורה (חטא המרגלים). "כל רוטפיה השיגוה בין המצרים יש נצרים לעמנו יש מיצר של 17 בתמוז ויש מיצר של תשעה באב אלה שני גבולות אשר כנסת ישראל נמאכת מחצת בהם אם היא לא עוברת בשלום."
- הסכנה שבביטחון עצמי מופרז ושנאת חינם: הדובר מזהיר מפני שאננות וביטחון עצמי מופרז גם בקרב שומרי תורה ומצוות, ומדגיש את הצורך לבדוק אם אין שנאת חינם בתוכנו, שהיא אחת הסיבות לחורבן. "אי אפשר בשום פנים ואופן לבדוח בעצמנו בשום פנים ואופן... חובתנו לבדוק היטב את אם אין חס וחלילה שנאת חינם בתוכנו, כי בעוון שנאת חינם חרב בית המקדש."
- מצב ירושלים כיום והצורך בחיבור לירושלים של מעלה: הדובר מציין שירושלים אמנם נבנית בגשמיות, אך טרם זכינו לחיבור בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה. הר הבית נמצא בשליטת מוסלמים, ובשטחי ירושלים יש חילולי שבת ופריצות. "תרם זכינו בימינו שירושלים דלמטה תתחבר עם ירושלים דלמעלה. והר הבית נשלט על ידי המוסלמים שליטה ללא מצרים."
- התפילה לגאולה ולבניין בית המקדש: הדובר מסכם בקריאה לתפילה מעומק הלב לגאולה מהירה ולבניין בית המקדש, מתוך הכרה בצורך בעזרה משמיים ובתשובה שלמה של כל בית ישראל. "עלינו להתפלל מכירות לבינו להבינו שבשמיים שיסייענו במעשה רצונו שאנחנו נתחיל בהתערות הדלתטתא והוא יתן לנו תערות דל."
רעיונות וציטוטים חשובים:
- ההשוואה בין תשעה באב ליום הכיפורים מבחינת איסורים מעידה על חומרת היום.
- ההדגשה על ייחודיות האבלות ארוכת השנים של עם ישראל מעוררת השתאות ומלמדת על הקשר העמוק להיסטוריה ולייעוד.
- התיאור הנוקב של ירושלים כ"בד גלמודה" ממחיש את תחושת החסרון והאובדן.
- ההסבר על רחל אמנו כסמל הבכי המתמיד מעניק עומק רוחני ורגשי ליום האבל.
- האזהרה מפני התבוללות וההקבלה לגורל עשרת השבטים מדגישה את הסכנה של התרחקות מהזהות היהודית.
- ההזכרה של הברית הנצחית נותנת תקווה ומחזקת את האמונה בגאולה העתידה.
- הניתוח של תקופת "בין המצרים" חושף את השורשים הרוחניים של האסונות ומתווה דרך לתיקון.
- האזהרה מפני שנאת חינם וגסות רוח מעבירה מסר חשוב על הצורך בשיפור המידות.
- התיאור הריאלי של מצב ירושלים כיום מדגיש שהגאולה השלמה עוד לא הגיעה.
- הקריאה לתפילה מעומק הלב מבטאת את הכמיהה לגאולה ולבניין בית המקדש.
קטע האודיו מהווה שיחה מעוררת מחשבה ורגש על משמעות תשעה באב, תוך שילוב של הסברים הלכתיים, תובנות היסטוריות וקריאה לפעולה רוחנית אישית וכללית. הדובר מצליח להעביר את עומק האבל על העבר לצד התקווה והציפייה לגאולה בעתי
Question1
מהו יום תשעה באב, ומדוע הוא יום של צום ותענית?
Answer1
יום תשעה באב הוא יום אבל לאומי ביהדות, המציין את חורבן שני בתי המקדש בירושלים ואסונות נוספים שאירעו לעם ישראל בתאריך זה. היום הוא יום של צום, בו נמנעים מאכילה ושתייה, וכן תענית, הכוללת הימנעות מרחיצה, שיחה בטלה, נעילת סנדלי עור ותשמיש המיטה, בדומה ליום הכיפורים. מנהגים אלו נועדו לבטא אבלות עמוקה על החורבן והגלות.
Question2
מדוע ממשיך עם ישראל להתאבל על חורבן בתי המקדש אלפי שנים לאחר שאירע?
Answer2
עם ישראל ממשיך להתאבל על חורבן בתי המקדש משום שהם מסמלים אובדן רוחני ופיזי עצום. בית המקדש היה מרכז הקדושה, השראת השכינה והחיבור בין העם לאלוהיו. חורבנו הביא לפיזור העם ולגלות ארוכה. האבלות המתמשכת מבטאת את הכמיהה לגאולה שלמה ולבניין בית שלישי, ומזכירה את הצורך בתיקון רוחני ובאחדות לאומית כדי לזכות לכך.
Question3
מהו המסר העולה מדמותה של רחל אמנו בהקשר של תשעה באב?
Answer3
רחל אמנו מתוארת כמי שמבכה על בניה ומסרבת להתנחם, בדומה לשכינה שאינה שורה במלואה כל עוד לא נבנה בית המקדש. בכייתה אינו בכי של ייאוש, אלא בכי שמטרתו לעורר לתשובה ולתיקון רוחני. היא מייצגת את הכמיהה העמוקה לגאולה ולבניין בית ישראל על בסיס תורה, מצוות ומידות טובות. העובדה שהיא מבכה על שני בניה, יוסף ובנימין, מרמזת על כך שגם מתוך קדושה וגדולה רוחנית עלולה לצמוח סטייה ופירוד.
Question4
מהם "בין המצרים" ומדוע תקופה זו נחשבת למסוכנת מבחינה רוחנית?
Answer4
"בין המצרים" היא התקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, המציינת ימי פורענות ואבלות על חורבן בתי המקדש. תקופה זו נחשבת למסוכנת מבחינה רוחנית כיוון שהיא מזכירה שני "גבולות" או מכשולים רוחניים: התנכרות לתורה ולערכיה (שבירת הלוחות) והתנכרות לקדושת הארץ, העם והתורה (חטא המרגלים). אם עם ישראל חוצה גבולות אלו, קיומו הרוחני והפיזי בארץ עלול להיות בסכנה.
Question5
כיצד משתקף חטא המרגלים בחשיבות האמונה בה' ובהנהגתו?
Answer5
חטא המרגלים מדגים את הסכנה שבהעדפת שיקולים ארציים ופוליטיים על פני אמונה בה' ובכוחו להושיע. במקום לבטוח בהבטחתו של ה' לתת להם את ארץ כנען, הם ביקשו ראיות חומריות וחששו מפני הקשיים. בכך הם ביטאו חוסר אמון בה', ובעקבות זאת נגזרה עליהם גלות במדבר. המסר הוא שגם בפעולות ארציות יש להישען על אמונה חזקה בה' ובהנהגתו.
Question 6
מדוע חרבו בתי המקדש, ומה ניתן ללמוד מכך לימינו?
Answer6
על פי המקור, חורבן בתי המקדש נגרם בעוון חטאים שונים, ובעיקר שנאת חינם וגסות רוח. שנאת חינם פוגעת באחדות העם, וגסות רוח היא סוג של עבודה זרה המרחיקה את האדם מה' ותלותו בו. לימינו, יש ללמוד מכך את הצורך באחדות, אהבת ישראל, ענווה והכנעה בפני ה'. עלינו להיזהר מפילוג, שנאה ומגאווה העלולים להביא לחורבן רוחני ופיזי.
Question 7
כיצד ניתן להבין את תיאור ירושלים כ"עיר העבלה החרבה השוממה" למרות קיומה בימינו?
Answer7
התיאור של ירושלים כחרבה ושוממה מתייחס לא רק למצבה הפיזי אלא בעיקר למצבה הרוחני. למרות הבנייה וההתפתחות הפיזית, ירושלים של מטה עדיין לא מחוברת לירושלים של מעלה. הר הבית עדיין אינו בשליטה יהודית מלאה, וישנם חילולי קדושה רבים בעיר. לכן, מבחינה רוחנית, ירושלים עדיין נחשבת כחסרה את השראת השכינה המלאה, עד שנזכה לחיבור אמיתי בין הגשמי לרוחני.
Question 8
מהו התהליך הנדרש כדי לזכות לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי?
Answer 8
כדי לזכות לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי, נדרש תהליך של תשובה שלמה ושינוי רוחני עמוק בקרב כל עם ישראל. עלינו לתקן את הפגמים שבתוכנו, להימנע משנאת חינם ומגסות רוח, ולהרבות במצוות, בתורה ובמעשים טובים. עלינו לחזק את הקשר עם ה' ולשאוף להיות עם קדוש בארץ הקודש על פי תורת הקודש. רק כאשר נצרוב בתודעתנו את זהותנו וייעודנו כעם ה', נזכה לגאולה שלמה ולנחמה האמיתית
קובץ שמע - TXT
9av_0_0.txt
(36.72 KB)