האסון המזעזע שאירע למשפחת בכר בהוד השרון

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהקלטה "081029hy.mp3"

מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי בנוגע לשימוש בג'ל שיער בשבת, כפי שעולה מתוך ההקלטה. הדיון סובב סביב איסור "ממרח" בשבת והיחס אליו בקרב פוסקים שונים, בדגש על שיטת השולחן ערוך והאחרונים מול שיטת הרמב"ם.

1. עמדת השולחן ערוך והאחרונים (כולל משנה ברורה וילקוט יוסף):

• איסור מוחלט על שימוש במשחת שיער (כולל ג'ל): לפי השולחן ערוך והאחרונים, השימוש במשחת שיער בשבת אסור לחלוטין בגלל איסור "ממרח".
• ההסבר לאיסור הוא שהמשחה "מורחים אותה בשיער ויש והשיער מוקשה זקיפים נטיפים זה לא סתם מריחה שלא ניכר אלא היא ניכרת כשהיא מתייבשת ומעמידה את הדבר הנמרח בא".
• האיסור נובע מההשוואה למריחת משחה על עור או רטייה כדי להחליקם, דבר שנחשב לאיסור "ממרח".
• ההקלטה מצטטת את "שמירת שבת כהלכתה" (פרק יד, סעיף מח) שאוסר שימוש במשחת שערות בכל אופן ומסביר זאת משום "ממרח", כלומר "יש איסור לקחת משחה ולמרוח אותה להחליק אותה."
• בנוגע לג'ל שיער, נאמר "ואם במשחת שערות הוא מדקדק בג'ל על אחת כמה וכמה", כלומר האיסור חמור יותר בג'ל.
• הסתמכות על השולחן ערוך ודוגמאות נוספות:העמדה מתבססת על השולחן ערוך (אורח חיים, סימן שג, סעיף ח), האוסר על אישה להעביר רק על פניה בשבת משום "צובע", ומטעם זה גם אסורות פעולות כמו כחול, טיחה על פני הבצק, ומריחה על בשר כדי שיהיה אדמדם יותר.
• המשנה ברורה (סעיף קטן פא) מביא מנהג שאוסר החלקת שיערות בחלב מהותח ומעורב במיני בסמים ("פומדה") וחושש לאיסור תורה משום "ממרח": "יש נוהגים דבר איסור להחליק שערותיהם בחלב מהותח ומעורב במיני בסמים שקוראים בלשוננו פומדה וחוששני להם מחטת כלומר אומר המשנה ברורה יכול להיות שזה הוא איסור תורה וראה שיש בזה משום ממרח וראוי להזהיר בני ביתוע זה."
• סיכום עמדת השולחן ערוך והאחרונים: "לפי השולחן ערוך במשנה ברורה לכן בילקוט יוסף מובא שאסור להחליק משחות זה נקרא ממרח ויכול להיות שיש בזה לפי שיטתם איסור תורה ולכן מבחינת השולחן ערוך והאחרונים ניתן להשיב שה אסור להשתמש בג'ל שיער בשבת."

2. עמדת הרמב"ם (כפי שמובאת בהקלטה):

• התמקדות באיסור "מחיקת האור" בלבד: הרמב"ם מונה את 39 אבות המלאכה בשבת ואינו מזכיר את "ממרח" ביניהם. האיסור היחיד הקשור לכך הוא "מחיקת האור".
• "רבנו מנה בפרק שביעי מהלכות שבת את כל ה-39 אבות מלאכה והוא לא מנע ממרח, אלא הדבר היחיד שהוא מנה הוא מה שנקרא חיקת האור. אבל אין לנו בתוך כל ה-39 עבות מלאכה אין לנו ממרח אלא מחיקת האור."
• הסבר איסור "מחיקת האור": האיסור מתייחס להסרת שיער מעור כדי להחליק אותו, שכן השיער גורם לעור להיות מחוספס. "דהיינו שהיה דרכם לסלק את השיער מן האור ולהחליק את האור בגלל השיער שמחספס את האור. אז על ידי שמסלקים את השיער מעל האור ויוצרים מצב שהעור הוא נעשה חלק. זהו האיסור תורה."
• הרמב"ם כן מזכיר "ממרח" בהקשר של "מוחק": בהמשך, המרצה מציין כי הרמב"ם בפרק י"א מהלכות שבת כן כותב על "ממרח רטייה כלשהו או שעווה או זפת" כדברים "המתמרחין עד שיחליק פנים חייב משום מוחק".
• אולם, המרצה מסביר בשם רבו כי "עד שיחליק פנים" אינו מתייחס לפני האדם, אלא לפני הרטייה עצמה שהייתה מחוספסת וכואבת. מריחת המשחה נועדה להחליק את פני הרטייה, בדומה להחלקת העור על ידי הסרת שיער. "אלא הכוונה שיחליק את פני הרטייה שהיא מחוספסת והיא כואבת שמים אותה בלי מריחה בגלל החספוס שלה אז החלקת פני הרטיה וזה דומה להחלקת האור..."
• יישום שיטת הרמב"ם על שימוש במשחה (כולל ג'ל): לאור הבנה זו של שיטת הרמב"ם, המרצה מגיע למסקנה שאין איסור להחליק משחה על פני הגוף או השיער, אלא רק איסור להשתמש במשחה כדי להחליק דברים מחוספסים כמו עור או רטייה. "לאור הדברים האלה, אומר מורי, אין בדברי רבנו איסור להחליק משחה, אלא איסור להשתמש במשחה כדי להחליק דברים עם חוספסים. משום כך אומר מורי רבנו השיב בתשובה יש לו תשובה לכך שמותר להשתמש בסבון..."
• היתר שימוש בסבון לפי הרמב"ם: הרמב"ם מתיר שימוש בסבון בשבת, אף על פי שהוא נמרח ומחליק, וזוהי דעת רבו של המרצה והנוהג שלהם. "אומר מורי זה הנה השיטת רבנו רבנו מתיר בהדיה וככה אנו נוהגים יש לציין גם הרב עובוד יוסף מודה בכך שמותר להשתמש בסבון..."
• מסקנה לגבי ג'ל שיער לפי הרמב"ם: "ולאור הדברים האלה מותר למרוח משחה על הפנים ואין בזה איסור משום ממרח. כמו כן, מותר להשתמש בג'ל שיער ואין בזה משום ממרח..."

3. חוסר עקביות בשיטת השולחן ערוך והאחרונים:

• המרצה מצביע על חוסר עקביות בשיטת השולחן ערוך והאחרונים, שכן הרב עובדיה יוסף מתיר שימוש בסבון, בעוד שאחרים אוסרים זאת. גם בנוגע להחלקת אוכל, הרמ"א מתיר זאת ("ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הבה בזה משום ממחק"), למרות שמדובר במריחת משחה והחלקתה.
• "פי רבנו יש לציין כאמור ה השולחן ערוך בנושאי כליו ואחרונים הבאים בעקבותיו שחששו מפני ממרח החלקת המשחה כאמור אין אנו מוצאים עקביות בשיטתם שכן כאמור הרב יוסף מתיר בסבון והם האשכנזים חכמי אשכנז אוסרים בסבון וכמו כן אפילו אשכנזים שהם בדרך כלל בעניינים האלה מחמירים יותר מאשר עדות המזרח. הנה שימו לבכם בשולחן ערוך סימן שקא שכאור החיים סעיף יט אומר אומר הרמה בההה ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הבה בזה משום ממחק..."
• ההסבר להתרה בהחלקת אוכל הוא "הואיל ואפשר לאכול בלא זה", אך המרצה מציין שאותו טיעון יכול להיות תקף גם לגבי משחות על הפנים. "מה אנו רואים משום שאפשר בלא זה אפשר לאכול את הלחם או את הדבר הנמרח גם בלי זה קודם כל לפעמים קשה לאכול לחם בלי מריחה או בלי טיבול אבל הרי אותו דבר ניתן לומר שגם אישה איש יכול ללכת גם בלימשחה על הפנים אפשר גם בו זה אותו רעיון..."
• המסקנה היא ש"אנחנו רואים שבשיטת השולחן ערוך ואחרונים והמורי ההוראה בעקבותיהם הם לא תמיד קל למצוא החידות והשיטות אלא יש חילוקים מחילוקים שונים בעוד של פי רבנו השיטה לחלוטין ברורה..."

4. שיקולים נוספים - צניעות ודרך ארץ:

• למרות שהשימוש בג'ל שיער מותר עקרונית לפי שיטת הרמב"ם, המרצה מעלה שיקולים של צניעות ודרך ארץ.
• הוא מתאר מראה של צעירים עם ג'ל שיער כ"ברוך משנה הבריות" ואומר ש"זה יותר מאשר איסור בשבת".
• הוא מסביר ש"כל שאדם מפסיד את דעתו וכבר עושה מעצמו חוכה ואת לולה והוא חושב שזה הוא אין, הוא משהו מיוחד, זה מבחינה זו צריך לפסול, אבל לא מבחינת דין שבת."
• הוא גם מזכיר נימוסים שנקבעו בגמרא בנוגע לאכילה, כמו איסור נגיסה בפרוסה והשארתה על השולחן, ומקשר זאת לחשיבות שמירה על דרך ארץ. "כי אלה דרך דרך אבות רבי חניגש אומר".

סיכום סופי:

ההקלטה מציגה שתי גישות מרכזיות בנוגע לשימוש בג'ל שיער בשבת. לפי השולחן ערוך והאחרונים, הדבר אסור לחלוטין משום איסור "ממרח". לעומת זאת, לפי שיטת הרמב"ם כפי שהיא מובנת בהקלטה, אין איסור עקרוני במריחת משחה על הגוף או השיער לצורך יופי, אלא רק איסור להשתמש במשחה להחלקת דברים מחוספסים. עם זאת, המרצה מדגיש כי גם לפי גישת הרמב"ם יש לשקול שיקולי צניעות ודרך ארץ בשימוש בג'ל שיער