דיני ארבע הפרשיות (שקלים, זכור, פרה, החודש)

1. יש פוסקים הסוברים (וכך פסק מרן) שהחיוב לקרוא פרשת זכור מספר תורה בשבת זכור היא מן התורה. מקור הדברים הינו בתוספות (ברכות דף י"ג עמ' א) וברא"ש ובעוד ראשונים על פי הגמרא במגילה דף י"ח עמוד א':

קראה על פה לא יצא וכו': מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כתיב הכא והימים האלה נזכרים וכתיב התם (שמות יז, יד) כתב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא לא סלקא דעתך (דכתיב) (דברים כה, יז) זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה.

מגמרא זו מדייקים הראשונים שיש חיוב לזכור מחיית עמלק מהספר בקריאה בפה, מאחר וזה המקור לקריאת מגילה מהספר.

2. אולם, שיטת הרמב"ם, שהחיוב בקריאת שבת זכור בספר תורה אינו שונה מקריאת מפטיר בשבת רגילה שהחיוב הינו מדרבנן בלבד. את הגמרא במסכת מגילה לעיל, יסביר הרמב"ם שהלימוד מן הפסוק "כתוב זאת זכרון בספר" הוא אסמכתא, שהרי קריאת המגילה ודאי איננה מן התורה, וכשתקנו חכמים לקרוא מגילה, תקנו זאת כפי שתקנו הם (חכמים) לזכור את עניין עמלק - בספר, אך אין כוונת הגמרא לומר שמן התורה החיוב הוא לקרוא בספר.
3. אולם ברור שגם לפי שיטת הרמב"ם מי ששומע פרשת זכור ומתכוון לקיים בכך מצוות זכירת מחיית עמלק, מקיים בכך מצוות עשה מן התורה, אולם עצם החיוב לקרוא בספר תורה הינו מדרבנן בלבד.
4. ויש לשאול את הפוסקים הסוברים שהחיוב הינו מדאורייתא, אם יש מקרה בו הציבור רוצה לקרוא רק את פרשת זכור מבלי לקרוא את פרשת השבוע (כגון בזמן מלחמה וכדומה), האם יהיה מותר לציבור להוציא ספר תורה בשביל לקרוא מפטיר בלבד? הרי על פי ההלכה המפטיר הינו נספח לקריאת החובה של השבת (אם בפרשת שבוע ואם במועד) כדי שלא להשוות בין ההפטרה בנביא לבין קריאת התורה, אם כן אסור לקרוא במפטיר בפני עצמו ללא קריאת החובה.
5. לפי שיטת הרמב"ם כאשר קוראים ב-3 ספרים (כגון שבת, ראש חודש וחנוכה) אומרים קדיש רק אחרי ספר ראשון. ואם קראו 6 עולים בראשון והשביעי קרא בשני, אומר קדיש על ספר שני לאחר שנשלמו חובת היום עם שבעה עולים (תפילה, פרק י"ג הלכה טו).
6. לפי שיטת שולחן ערוך כל שהקריאה היא חובת היום יש להגיד קדיש אחר הקריאה, ולכן ביום שיש 3 ספרים, לשיטתו קוראים 6 בספר ראשון והשביעי קורא בשני ואומר קדיש והמפטיר קורא בחנוכה ואומר קדיש.
7. לפי שיטת מהרי"ץ קוראים 7 עולים בספר ראשון וקוראים קדיש ועולה בספר שני ואומר קדיש ועולה בספר שלישי ואינו אומר קדיש (מאחר וחשש לשיטת מרן שיש לומר קדיש אחר קריאה שהיא חובת היום).
8. מאחר וקטן עולה למנין שבעה, פשוט שלפי הרמב"ם קטן יכול לעלות למפטיר רגיל כי הרי קריאת המפטיר פחות חשובה מקריאת החובה של פרשת השבוע. ואפילו למפטיר שהוא חובת היום שספר שני, כמו ראש חודש, חנוכה מועדים וכדומה, יכול קטן לעלות למפטיר. ואפילו מפטיר זכור שהרי הוא במעמד של מפטירים אחרים שהם מדרבנן.
9. לפי מנהג השאמי, קטן לא עולה למפטיר שהוא חובת היום (כגון ראש חודש) וכל שכן שלא יעלה למפטיר זכור.
10. כמו כן, ברור שלפי הרמב"ם חובת הקריאה היא בציבור בלבד ולא ביחיד כמו כל קריאה בתורה שהיא חובת ציבור.
11. אולם לפי הפוסקים הסוברים שחיוב של קריאת זכור הוא מדרבנן, עולות תמיהות שונות כי מדוע חייבה התורה דווקא בקריאה ב-10 גדולים? ומדוע לא קוראים כקריאה בפני עצמה אלא מסמכים זאת כמפטיר לקריאה בפרשת השבוע?
12. לכן נראה ששיטת רבנו היא השיטה ההולמת לדרך ההוראה של התלמוד כפי העולה מהמשנה והגמרא.