לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! אני עובדת במקום מסויים ששם אין לי כ"כ זמן לאכול באופן מסודר. לכן אינני לוקחת כריך המצריך נטילת ידיים וברכת המזון אלא דברים שברכתם מזונות (בורקס, רוגלך, עוגיות וכיוצ"ב), ואותם אני אוכלת תוך כדי עבודה. השאלה שלי: האם זה נחשב קביעת סעודה, המחייבת בכל מקרה בנט"י וברהמ"ז? ומה הדין אם אני לא אוכלת את כולם בבת אחת אלא לדוגמא בורקס אחד בשעה? ואיזו ברכה אחרונה עלי לברך?
תודה רבה מראש!

לכבוד הרב רצון ערוסי הלוי שליט"א,

ראיתי תשובת מורי לשואלו וענ"ד יש להבחין כך. יש שני סוגים של מלאווח. יש ואותו המלאווח עשוי בצק עלים והוא דק ממש, ומטוגן בשמן והוא אשר נמכר בדר"כ בחנויות, וכשנשאל מרגישים היטב שהוא ספוג שמן, עליו מרוי יוסף התכוון שיש לברך מזונות כמדומני. ויש המלאווח שנדמה שנשארה עשייתו רק אצל אותן נשים מבוגרות, אמותינו ומי שלימדה את בנותיה, שהוא עבה ממש כס"מ אחד, ואף הוא מטוגן בשמן, אך כשנאכל נדמה ממש כפיתה מטוגנת, ואינו בצק עלים (!) ועליו לענ"ד יש לברך המוציא. סליחה על הטורח, אך נראה שיש להבהיר. ברוך תהיה

כב' הרב, ראיתי שכב' הרב ענה על שאלה, מהי ברכתו של המלאווח. כב' הרב ענה "בורא מיני מזונות". בסידור "שיח ירושלים" בהוצאת מכון מש"ה, נכתב "בורא מיני מזונות". במהדורה החדשה שנה זו תוקן ל"המוציא". התיקון במהדורה החדשה הוא לאחר שמורי זצ"ל ראה את מעשה המלאווח ופסק "המוציא", משום שהמלאווח נאפה במחבת עם קצת שמן. הוא גם אמר זאת במסגרת הקבלת פני רב בבית הכנסת שלו, ואינו כמו הג'חנון שהוא מעשה קדרה כמו הקובאנה, למרות שהבצק יכול להיות אותו בצק. יורנו רבינו כדת מה לעשות.

אם אני אוכל מזונות מחמשת סוגי דגן כגון בורקס, פיצה, כעכים - שנאפו ולא טוגנו, לצורך סעודה, האם מברכים המוציא? האם שיעור קביעת סעודה מתייחס למשקל נטו של הדגן? מה קורה אם אני לא יודע את המשקל המדוייק כמו בבורקס? אמרו לי שמנהג הוא (אצל עדות המזרח) הוא דווקא לברך מזונות + מעין שלש - האם לנהוג כך?
תודה על העזרה

זימון נשים תוכן השאלה: כבוד הרב שלום,
ברצוני לשאול מה המקור ההלכתי לזימון נשים, במידה ורק נשים סועדות. האם יש חיוב בזימון במצב כזה?
בתודה,

1. מה מברכים על סלט ירקות/פירות?
2. אם אוכלים משהו ומברכים עליו "שהכול", ואח"כ רוצים לאכול לחם, צריך לברך "המוציא"?
3. אם כן, זה לא ייחשב ברכה לבטלה? סליחה ששאלתי כ"כ הרבה שאלות בבת אחת.

מה מברכים על מלוואח /ג'חנון לפני האכילה?

כתב הרמב"ם: "ד ירקות שדרכן להישלק ששלקן -- מברך על מי שלק שלהן, בורא פרי האדמה: והוא, ששלקן לשתות מימיהן, שמימי שלקות כשלקות, במקום שדרכן לשתותן." ע"כ. לפי זה, מברכין על "קומפוט"=מי פירות, בורא פרי העץ. לא הבנתי, אז למה מברכין על תה שהכל?
תודה

שלום לכבוד הרב!!! לפי הבנתי בדברי מורי בהלכות ברכות על הרמב"ם הגדרה של עץ זה שעליו מהענפים ולא מן השרש או האדמה. אם כן למה למשל על אביונות של הצלף מברך בורא פרי העץ ולא פרי האדמה? האם בגלל שזה פרי שתלוי? האם כבוד הרב יוכל להסביר לי את ההגדרה?תודה רבה! וישר כח!