מלאווח - המוציא או במ"מ
ראיתי תשובת מורי לשואלו וענ"ד יש להבחין כך. יש שני סוגים של מלאווח. יש ואותו המלאווח עשוי בצק עלים והוא דק ממש, ומטוגן בשמן והוא אשר נמכר בדר"כ בחנויות, וכשנשאל מרגישים היטב שהוא ספוג שמן, עליו מרוי יוסף התכוון שיש לברך מזונות כמדומני. ויש המלאווח שנדמה שנשארה עשייתו רק אצל אותן נשים מבוגרות, אמותינו ומי שלימדה את בנותיה, שהוא עבה ממש כס"מ אחד, ואף הוא מטוגן בשמן, אך כשנאכל נדמה ממש כפיתה מטוגנת, ואינו בצק עלים (!) ועליו לענ"ד יש לברך המוציא. סליחה על הטורח, אך נראה שיש להבהיר. ברוך תהיה
כלל יהא נקוט בידך, שבאחד משלושת המצבים יש לברך מזונות:
א. פת הבאה בכיסנין, שהיא מין מאפה שעשוי כמו כיס ובתוכו מילוי, ואם קבע עליו סעודה - מברך המוציא.
ב. עיסה בקדירה סגורה, כמו כובאנה, שלפי הגמרא נקרא כובא דארעא, מאחר ואין עליה צורת פת, ומאחר ובאופן עקרוני היא מעשה מאפה, ברכתה מזונות, ואם קבע עליה סעודה, מברך המוציא.
ג. מעשה מחבת, בין שהעיסה דקה, בין שהעיסה עבה, היא באופן עקרוני מעשה מאפה וברכתה המוציא, אלא א"כ היה הרבה שמן, באופן שהעיסה צפה, כמו מנחת מרחשת, וכמו סופגנייה, ברכתה מזונות, אפילו קבע עליה סעודה, היא מעשה קדירה (=בישול). לפי כללים אלה תוכל לדעת דין כל מלאווח.