האם יתחייב בברכה זו גם אם הוא מסב לשתיה עם אחרים שאינם שותים יין כמו למשל: נזירים?

במקרה שההלכה לא ברורה ויש קושי להכריע - האם ניתן לסמוך על המנהג המקובל מדורי דורות?

מהי המשמעות של הסתמכות על מנהג אבותינו על בסיס דברי חז"ל "אם אינם נביאים בני נביאים הם"?

מהו בעצם הפרוש של מימרת חז"ל: ,פוק חזי מאי עמא דבר"? האם התנהגות המוני העם תכתיב לנו את ההלכה האמיתית?

מהו שיעור הזמן המהווה גדר הפסק בין האכילות לסירוגין והאם מחייב שוב בברכות ראשונה?

האם הנוהגים ללמוד בלילות כמו ליל שבועות וכד', חייבים לברך על כל כוס וכוס שמגישים להם במהלך הלילה?

היוצאים לטיול ושותים לסירוגין מבקבוק מים הצמוד אליהם - האם צריך לחזור ולברך על כל שתיה?

כיצד יש לשוחרי משנת הרמב"ם להתיחס אל יום העצמאות לענינים הלכתיים נוספים: קריאת הלל, תחנון, הספדים, אבל ועוד?

האם יום העצמאות ניתן להכלל בקטגוריה של חובת ההודאה להקב"ה כמו כל יהודי שנעשה לו נס?

האם מהבחינה ההלכתית נפגם מעמדו של יום העצמאות לאור התהליכים השליליים המלוים את ארוע הקמת מדינת ישראל?

כנ"ל לגבי מבחן הברכה - בורא פרי הגפן או שהכל ? האם היין המזוג כשר לקידוש לכתחילה?

האם כשיש טעם יין לא מתחשבים ביחס היין בתערובת עם מים?

כיצד פרשו חכמי אשכנז הראשונים את דברי הגמ': "תכף לנטילה ברכה"?

אלו פעולות אסורות בין נט"י ל"המוציא" משום הסחת דעת המהווה הפסק?

האם ישנה פגיעה בהלכות דרך ארץ כאשר חוששים להפסק מדיבור ונגשים לבצוע הפת ביחיד?