לדוגמה: ברך על דלעת או סלק חי "בורא פרי האדמה" למרות שברכתו "שהכל"- האם ברכתו תהיה לבטלה אם יחזור ויברך?

היש הבדל בין "ברכה הראויה" לבין ברכה על דבר שאינו ראוי (מגעיל / מזיק וכד')?

אם נזכר שטעה, מהו פרק הזמן שעדיין יכול לחזור ולברך ברכה ראויה?

לשיטת המחייבים לחזור ולברך "המוציא" בגלל שקידוש מהוה הפסק, האם חייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש?

אם הקידוש אינו מהוה הפסק האם יוכל לסמוך על ברכה ראשונה ולא חייב לחזור ולברך "המוציא"?

באלו נסיבות לא יחשב הפסק ולא יתחייב שוב בברכת "המוציא" ולא בברכת "בורא פרי הגפן" על יין הקידוש?

האם יש הבדל בין מצב שהחליטו להפסיק לאכול ואחר הקידוש נמלכו בהם לבין מצב שבקשו להפסיק זמנית רק לצורך הקידוש?

האם לפי הרמב"ם יש לחשוש לאיסור גרימת ברכות שלא לצורך?

מהו המבחן הקובע לסיום סעודה? האם ברכה אחרונה או נטילת מים אחרונים?

האם ישנה אבחנה בין אכילת פרות מקרית ולא סדירה לבין נסיבות של התוועדות לאכילת פרות?

הואיל ואין איסור בריח פירות ערלה, כפי שלמדנו, האם נתחייב בברכת הריח? האם יש הבדל בין ריח של ע"ז וריח שעל ערוה האסורים בהרחה לבין ריח של אתרוג ערלה? האם לצורך קביעת הדין יש להבחין בין פרי שיעודו הוא לריח בלבד לבין פרי ריחני שיעודו לאכילה?