דילוג לתוכן העיקרי

שונות

לכבוד הרב שלום רב
1) א) אשה בהריון, יכולה לשמש עם בעלה גם ללא בדיקה לפני ואחרי או לא שנא הריון משאר ימים? אם הרב יוכל להרחיב בהבדלים בין תקופת ההריון לשאר הזמן זה מאוד יועיל לנו.
ב) אני ואשתי אחרי התשמיש לרוב שוכחים לבדוק גם כשקמים בבוקר, האם אנו עוברים על איסור?
ג) האם מותר לכבס עד לשימוש חוזר?
2) גבי קביעת מזוזה א) האם דבק דו צדדי חזק נחשב כקביעת מזוזה לדלת?
ב) מתי עלי לברך לקבוע מזוזה? אם המזוזה נפלה ואני בא לקבעה שוב האם גם אז עלי לברך?
ג) האם כל פעם כשיש עלי חיוב לברך לקבוע מזוזה האם יש עלי גם חיוב ברכת שהחיינו?

יהודי אשר חי עם גויה, האם מותר לצרפו למנין ?

I listened to your lecture which was very interesting. You mentioned that Rambam would allow any Jew to be part of minyan as he does not limit it to anyone. When Rambam writes that a person who breaks shabbat in public is "goy lechol davar" would that mean who would not be allowed to join minyan?

האם רשאי ועד בית כנסת לסבסד "שבת נופש" עבור הקהילה?

תוכן

כסף שנתרם עבור תחזוקה וצרכים של בית הכנסת, האם רשאים לשנות יעודו לשימושים פרטיים?

באלו נסיבות ובאלו תנאים ניתן יהיה להתיר שינוי יעוד של כספים שנתרמו גם לצרכים קהילתיים?

בעלות על בית כנסת ציבורי

לכבוד הרב,
בהמשך לשאלה הקודמת על מינוי רב וגבאים. מעניין אותי להבין באופן עקרוני את נושא הבעלות על בית כנסת ציבורי.
1. מי מקים את בתי הכנסת הציבוריים בעיר ובישוב? עירייה/מועצה דתית/מרא דאתרא/אחר?
2. בית הכנסת כמו גם הקרקע עליו הוא יושב הינם סוג של נכס. מי הבעלים החוקיים של נכס בית הכנסת? ואז התשובה לשאלה זאת שקולה לשאלת בעל השליטה המלאה בבית כנסת מכל הבחינות.
3. האם בתי כנסת ציבוריים היושבים בשטח עירוני כפופים לתקנות הרבנות הראשית, לרבות אמירת הלל ביום העצמאות וכיו"ב?
בתודה מראש

ראש השנה

אנחנו בבית הכנסת מתפללים בנוסח בלדי אולם אנו מניין צעיר וחדש יחסית.שאלתי היא:
בראש השנה לפני תקיעת השופר אומרים "עוקד והנעקד" ו "המלך ה'".מיד לאחר מכן ישנם מספר פסוקים המתחילים ב "עלה אלוהים בתרועה.." ומסתיימים "וכתקוע שופר תשמעו ".ולאחר מכן אומר "ריבונו של עולם" וכו'.

ספר תורה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
מתשובת הרב הבנתי ש:
1. לדעת הרמב"ם אפשר לצאת ידי חובת כתיבת ספר תורה ע"י ספר תורה שעבר בירושה.
2. מה שהרמב"ם כתב:" ואף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו", הכוונה שהוא יוצא ידי חובה ע"י ספר תורה שעבר בירושה, אבל הוא יכול להרוויח מצוה שהוא יכתוב בעצמו את הספר תורה. (אם נשים לב לדברי הרמב"ם הוא כתב "מצוה לכתוב משלו" ולא כתב "לא יצא ידי חובתו")
3. לדעת הרמב"ם מלך שאביו הוריש לו שני ספרי תורה - אחד ככל אדם מישראל, והשני מצד המלוכה, יצא ידי חובת שתי המצוות כי אפשר לצאת ידי חובת המצוה בירושה. האם הבנתי נכון?
תודה וכל טוב.

Subscribe to תפילה