דילוג לתוכן העיקרי

בשר שלא הודח תחילה, האם בדיעבד אסור?

שלום וברכה
ראיתי שכתב רס"ג (הובא ע"י אחד מקדמוני תימן, פירוש הרב קאפח עמ' קנז)
"ואם לא הדיחו לפני מליחתו ובשלו, כבר אסר ה' אכילת אותו הבשר".
השאלה שלי היא למה גם בדיעבד אסור? והאם אנו פוסקים כרס"ג?
תודה רבה

מה המנהג הקדום של התימנים השאמים בנוגע לבשר חלק.

שומע אנשים שונים אומרים דעות שונות לגבי מנהג השאמים בתימן האם להקפיד לאכול בשר חלק דווקא או לא. ידוע לך מה המנהג המקורי שנהגו בתימן (אולי בתוספת מקור מהימן)? האם בימינו אפשר ע"פ המסורת הזו להקל בבשר חלק בעת הצורך?
יש שאמרו שהיות ואז נהגו להקל בגלל הדלות והעוני זה לא מחייב כשהיום ב"ה יש שפע, ולכאורה מה משנה מה הסיבה אם לא נהגו זה לא מחייב ! מה דעת הרב בעניין?
יש שאמרו שהיות והיו מחמירים בדברים אחרים ואנו לא מחמירים בהם יש להחמיר ולאכול דווקא חלק, ולכאורה מדוע? הרי אם החמירו עלינו להחמיר בחומרתם ולא להחמיר בדברים אחרים, מה דעת הרב בעניין?

בעניין כיריים אינדוקציה

סקירה על פעולת הכיריים: שיטת האינדוקציה היא שיטה על פיה סלילים מגנטיים הממוקמים מתחת למשטח הזכוכית הקראמית, יוצרים אפקט חום מדויק בקוטר המתאים לתחתית כלי הבישול, בעוד שהאזור שמסביב נותר קר, אם לא תניחו סיר בישול על הכיריים, גם  במידה והכיריים עובדות, האזור לא יתחמם כדי לשמור על בטיחות המשתמש.
אלקטרומגנט חזק שמשנה את כיוון השדה המגנטי במהירות, אפשר להזיז את המולקולות בתוך מגנט אחר (שבמקרה הזה הוא הסיר) וככה לייצר חום בצורה יעילה שגם לא מחממת שום דבר אחר חוץ מהסיר. 
הכיריים לא מתחממות, הסיר מתחמם כתוצאה מהשדה המגנטי, הזכוכית מתחממת כתוצאה מהסיר החם.

כשרות מוצרים

שאלה בענייני  כשרות.
ליד ביתנו נמצאת יחידה של חיילי מילואים. מידי פעם הם מעבירים לנו עודפי מזון על  מנת שנחלקם למשפחות ביישוב.
בשבוע שעבר הם הביאו לנו הרבה שקיות אוכל קטנות (שקיות של כריכים) ובכל שקית: שקדים, אגוזים, בוטנים, קשיו, תמרים, משמשים, צימוקים, חמוציות, אגוזים מסוכרים. אילו שקיות שהם קיבלו  בתרומה. השקיות נארזו על ידי התורמים, כלומר, התורמים קנו כמות גדולה של המוצרים הנ"ל וארזו בשקיות אוכל  קטנות.
החיילים לא ידעו לומר מה הכשרות, אך אמרו שבד"כ הם משאירים אצלם רק מה שכשר (יש שם חיילים שומרי מצוות).

מדוע החילבה נקראת תבשיל? (כך הגדיר אותה מארי)

הלוא  אני לא יכול לשים אותה כתבלין במרק, "בשל ויפה לו".
כי  אם אני מבשל, הבישול יהיה יפה, אלא שכאן יהיה מר. לכן אני לא יכול לתבל את החילבה לכתחילה ולשים בתוך מרק. רק בתור תבלין. משהו שמלפתים אתו.
אם אבשל את החילבה, רק משום שלא תחמיץ לי עוד 2-3 ימים, כי עפ"י רוב עושים אותה עם עגבניות או ירק אחר, וכך שהיא לא מחזיקה מעמד בהקצפה. במרקר לא בפריז.
הייתי קורא לזה כמו יין. שיין חייב לעבור תהליך פיסטור אם לא יעבור תסיסה של 40 יום. מה לי זה ומה לי החילבה.

Subscribe to כשרות