דילוג לתוכן העיקרי

יו"ט ב'

בעזרהי"ת שבוע טוב. ביו"ט ב' של שבועות בעיר אומאן שבאוקייאנה עמדנו בפני השאלה, כיצד ינהגו בני א"י המתארחים באומאן, כאשר הישוב שבו נמצא הציון אינו ישוב ישראל אלא ישוב שכולו של גויים. יש כמה בחורים ואברכים ישראלים שגרים שם בקביעות בבחינת הולך ובא, מהארץ לשם וחוזר. שלושה מיניינים באו לשם מארה"ב, צרפת וכו'. חוץ מהנ"ל היום מהארץ כ 1000 איש. הבעיה התעוררה כאשר ביו"ט ב' רצו חלק מהישראלים לנסוע לציון הבעש"ט (יום ההילולא שלו). מה שבפועל קרה: הישראלים הניחו תפילין בפרהסיא והתפללו במניין כשלצידם במניינים סמוכים התפללו בני חו"ל תפילת יו"ט.
א. מה לדעתכם ע"פ ההלכה יש לנהוג במקרה זה.

ענייני יום טוב

שלום לכבוד הרב.
בביתי השכור אין חיבור לגז לכן אני משתמש בכיריים חשמליות.
1. האם ניתן להשתמש בהן ביום טוב על ידי חיבור לשעון שבת מקומי על השקע?
2. האם ניתן לחבר את כבל החשמל ביום טוב עצמו לשקע החשמל ולשעון השבת שחובר כבר מערב יום טוב? כמובן רק בזמן שהשעון שבת מנטרל את מעבר זרם החשמל. באופן שהמכשיר ידלק חצי שעה לאחר מכן.
3. האם ניתן לקצר זמן פעולה על ידי קיצור שעון שבת ביום טוב - לקצר כמובן ולא לגרום לכיבוי מיידי?
4. האם ניתן להגביר או להנמיך עוצמה בכיריים חשמליות?
תודה

יום טוב

לק"י שלום לכבוד הרב!
א. האם מותר ביום טוב להגדיל/ להקטין את עוצמת האש בכיריים? (כמובן שמדובר באש מצויה) האם זוהי תולדה של הבערה?
ב. מפה מכובסת, האם מותר לאכול עליה בפסח ואין חשש שנדבק בה חמץ? אני נוהג כמנהג תימן, מה הדין? בכבוד רב

שונות - דחוף

שלום לרב (לדעת מורי)
1. האם בעל יכול להתיר שבועת /נדר אישה ע"י זה שיגיד לה שאין הוא מקבל את נדרה או שצריך התרת נדרים?
2. האם נדר שבועה מתקיים במאמר אחד או שצריך לאומרו 3 פעמים?
3. האם יש להכין את הפמוטים מערב חג (יום חמישי) שחל ביום שישי או שאפשר ביום שישי (יו"ט)?
תודה וחג שמח

יום טוב שני של גלויות בא"י

שלום לכבוד הרב.
ראיתי את דברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש פ' ה' הלכה י"ב. שם הוא אומר - עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל עושים שני ימים טובים כמנהג רוב העולם. לפי זה היום כמעט בכל עיר בארץ ( פרט לירושלים, חברון, יפו ...) צריכים לעשות שני ימים טובים, לפי הרמב"ם. למה בפועל לא נוהגים כך? מה דעת השו"ע הרא"ש והרי"ף? למה מי שנוהג לפי הרמב"ם לא נוהג כך בענין זה?
תודה רבה

יו"ט שני של גלויות

לכבוד הרב ערוסי שבוע טוב, ראיתי באחד האחרונים (כך לפחות מונח בזכרוני) שסובר שלשיטת הרמב"ם והשו"ע אין התייחסות לבן חו"ל השוהה בא"י ו/או בן א"י השוהה בחו"ל בחג לעניין יו"ט שני, אלא רק התייחסות לבני מקום, ושעיקר המנהגים כיום הם על בסיס ספקות שהעלו האחרונים. לאור זאת יש לעיין אם חיוב יו"ט שני הוא חיוב מקום (כלומר, מי ששוהה בחו"ל - בין אם זהו מקומו, בין אם לאו) או חיוב אדם (בן חו"ל חייב בכל מקום ובן א"י פטור גם בחו"ל).
א. מה מקובל לראות כשיטת הרמב"ם בנידון, וכיצד ראוי שינהג בן חו"ל בא"י או בן א"י בחו"ל?

Subscribe to יום טוב