לק"י
שלום הרב
כדי להכין משרת צימוקים לקידוש ,האם צריך למעוך את הצימוקים או שאפשר רק להשרות אותם במים?
תודה

לכבוד הרב שלום
כותב רבינו בהלכות שבת פרק יד הלכה יב ״כשם שמותר לטלטל בכל מקום פטור כך מותר להכניס ממנו לרשות היחיד או לרשות הרבים וכו״ אם כך הדברים מדוע בסוף הלכה טו כותב ״ וכן אם הכניס מרשות הרבים לרשות היחיד ועמד במקום פטור - פטור ״ הרי שאם עמד כאילו הניח ונמצא הכניס מרשות הרבים למקום פטור ואז עקר ממקום פטור והניח ברשות היחיד ואז הדין לכאורה היה צריך להיות מותר ולא פטור?

יורנו רבנו מה דין הקולפן בשבת, ראיתי בספר הלכות לבת ישראל ע"פ פסקי הרה"ג רצאבי שהקולפן מוקצה מכיוון שנחשב לכלי שמלאכתו לאיסור. לעניות דעתי ולמיטב הבנתי נוכחתי לראות שאין איסור בקילוף בשבת לרוב הפוסקים וישנם כאלה, כמו שש"כ ומנוחת אהבה שעושים הבחנה בין פירות וירקות שהקליפה אכילה או לא , או שהיא דבוקה ( כמו בתפוז) לפרי עצמו ונחשבת כמקשה אחת או שלא דבוקה ( בצל ושום) . רציתי לדעת גם אם לשיטתנו ישנה הפרדה או שהדבר מותר ללא כל חשש? (אני נוהג לפסוק לפי המהר"יץ אך לא מצאתי התייחסות לא בספריו הוא ולא בשו"ע המקוצר או עריכת השולחן). מחילה מכבוד תורתך.

שלום לכת"ר. כתב רבנו: "הכל כשרין למול. ואפלו הערל ועבד ואשה וקטן מלין במקום שאין שם איש" (מילה, ב, א). האם 'במקום שאין איש' הכוונה שאין איש כלל למול או אפילו במצב זמני? כגון ביישוב מבודד שלא הגיע המוהל לשבת ויש בו אשה רופאה (שיודעת למול), האם עדיף להפסיד 'וביום השמיני' וימול המוהל ביום ראשון, או עדיף שהרופאה תמול אותו בשבת? בתודה ובזכות: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.

שלום כבוד הרב,
אני עובד בהנה"ח של חברה מסוימת שבה לא עובדים בשבת. לאותם בעלים יש חברה נוספת שעובדת בשבת. ואת ענייני הנה"חש של החברה השנייה מנהלים באותו משרד. עיקר עבודתי הינה עבור החברה שבה לא עובדים בשבת, אבל לעיתים מבקשים ממני עזרה בעבור החב' השנייה כגון הוצאת שקים, חשבוניות, טיפול בחשבון הבנק. האם עליי לסרב ולא לעבוד בעבור החברה שמחללת שבת.
תודה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. חבר נתן לי ספר תורני בשבת במתנה. מכיון שלא היה נעים לי לקבל את הספר במתנה אמרתי לו: זה לא מתנה ואנחנו נתחשבן. כמובן שלא שאלתי אותו את המחיר. האם יש כאן איסור של דיבור חול בשבת -"נתחשבן"?
2. האם מותר לשאול בשבת כמה עולה מאכל מסוים: לדוגמא כמה עלו החלות? יש לציין שאין לי רצון לקנות את אותן חלות אלא זה רק שיחה בעלמא.
3. האם לדעת מרן השולחן ערוך מותר להגיד בשבת דיבור של מצוה כגון:מחר אקנה תפילין, מחר אסע לישיבה, מחר ניסע לברית?

לק''י
לכ' מו"ר הרב רצון ערוסי
אינני הבנתי את דבריך בהקלטתך עד תומם.
שם ההקלטה: האם מותר בשבת להניח התבשיל על פלטה שעתידה להידלק מאוחר יותר באמצעות שעון שבת?(כ"ב תמוז התשע"א)
א.האם מותר להניח את התבשיל ישירות על הפלטה , או שצריך להניח על גבי מיחם?
ב. לעניין המיחם , האם צריך דווקא מיחם עם מים ,או שאפשר למשל סיר בלי מים?

תודה רבה

אל כבוד הרב שליט''א בענין [הוצאת ג'חנון או תבשיל שלא נתבשל כל צורכו מהתנור וסגירת התנור בשבת] רצינו לדעת אם כבוד הרב לא סובר כמו הילקוט יוסף [שבת א סי' רנג סעיף ו ושם בהערה] שאסור להוציא את האוכל כיון שממהר הבישול בשאר המאכלים שלא נתבשלו כל צורכם ולכאורה אין זה דומה למזגן או מקרר ששם התוספת היא גרמא בדרבנן [איסור מוליד ] וספק פסיק רישא ויעוין היתר זה בספר מאורי אש ח''ג קרני אורה לרב שלמה זלמן קורן מה שאין כן כאן במבשל דאוריתא שקשה לשער מה הוא מעט זמן ויכולים לבוא לידי איסור בישול יורנו המורה ושכרו כפול ומרובה.

תשובתך: "אכן מותר להכניס לתנור סיר ג'חנון (לא אפוי כלל) מע"ש, והוא יאפה מאליו, במשך השבת.

אם פתיחת התנור וסגירתו כדי להוציא סירים לליל שבת, נעשית במהירות, אין משמעות לפתיחה ולסגירה של התנור".
אנא, הייתי מעוניין לקבל סימוכין בכתב.
(מי פסק? היכן זה כתוב?)