דילוג לתוכן העיקרי

מזיגת יין יבש

מארי מכובדי. מאד קשה עלי שתיית יין יבש. בין בקידוש רגיל בשבתות, ועאכ"ו בליל פסח. איני יכול להכין משרת צימוקים, כבדה עלי ההכנה, ולכן לא אוכל אלא לקנות יין יבש. שאלתי היא, עד כמה אפשר למזוג יין חי? האם מים; יין זה בסדר? שהרי עדיין טעמו וריחו טעם וריח יין, וייתכן ואפילו אמזוג יותר מכך, אם רק מארי יתיר לי לעשות כן. ממילא אני מצטער בקידוש, ובפסח, אם לא אעשה כן - לא אוכל לצאת ידי חירות.

האם רשאי לצרף פת קפואה ל"לחם משנה"?

תוכן

הסועד ביחידות, האם חייב לבצוע על 2 ככרות למרות שיסתפק בככר אחת?

מה היעוד בחיוב "לחם משנה" בשבת וכיצד זה משתלב בחיזוק האמונה בבורא העולם?

ערב פסח שחל בשבת, האם רשאי לצרף מצה האסורה באכילה בשלב זה ולצרפה ל"לחם משנה"?

תגיות

ניקוי עדשות מגע בשבת, היש לחשוש לאיסור ליבון (כיבוס)?

תוכן

באלו נסיבות תיאסר מלאכת הסחיטה משום ליבון ובאילו נסיבות תיאסר משום דישה?
היש גדר כיבוס בחומרים קשיחים או דווקא בפריטים רכים הניתנים לסחיטה?
מי שפניו עטורות זקן, האם עליו לחשוש לאיסור סחיטה לאחר שטיפת הפנים?

הלכות שבת

כתוב ברמב"ם כך: "וכל מקום שנאמר מתר לעשות כך וכך הרי זה מותר לכתחילה וכן כל מקום שנאמר אינו חייב כלום או פטור מכלום אין מכים אותו כלל" עכ"ל
שאלתי היא מה ההבדל בלשון רבינו ברישא שכותב "הרי זה מותר לכתחילה" לבין הסיפא שכותב "אין מכים אותו כלל" האם רבנו מתכוון בסיפא לאסור או להתיר (כמו ברישא) את המקרה?
ואם נתכוון להתיר למה רבינו שינה את לשונו שיכתוב כמו ברישא (הרי זה מותר מלכתחילה)?

Subscribe to שבת