דילוג לתוכן העיקרי

מסכת ברכות

במסכת ברכות, ד', ז':
א. ואם הלכה בחכמים - אזי באמת תפילת מוסף להיות מלכתחילה תפילת יחיד (שכן כך נאמר בפיהמ"ש לרבינו, שהלכה בחכמים)?
ב. ע"פ פירוש רבינו לדברי ר' יהודה במשנה - ר' יהודה סובר שלא משנה מי, העיקר שתהיה תפילה מוסף בציבור במניין, בפני חכם (חבר עיר, כמו שקיימא לנו שהחי"ת קמוצה, והבי"ת צרויה), ואין זה משנה אם אני כלול במניין אם לאו. העיקר שבעיר תהיה התפילה במניין בפני החכם. האם הבנתי נכון?

החלפת שניים מקרא אחד תרגום בלימוד אחר‎

שלום וברכה ידוע לי שלימוד שניים מקרא אחד תרגום הוא מצווה מדרבנן אמנם הזמן היומי שלי ללימוד תורה הוא מוגבל ובזמן זה יש לי סדר קבוע ברמב"ם ובתלמוד ובשאר הזמן אני לומד הלכה כפי מה שצריכה השעה המציאות היא שקריאת שניים מקרא ואחד תרגום ייקח זמן משמעותי מתוך הזמן היומי שאני יכול ללמוד בו בנוסף עלי להודות בעובדה שלימוד שניים מקרא אחד תרגום אינו משמח או מלהיב אותי כמו הרמב"ם או שאר דברים האם אני רשאי לוותר על לימוד שניים מקרא אחד תרגום?
תודה רבה שי יפת

דין זקן ממרא

לכבוד הרב הרמב"ם כותב גבי זקן ממרא, שהורה הוראה נגד הוראת בית דין בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וגם צריך לעיין בדבר באם יכול הוא להוביל לעבירה בדין כזה והביא דוגמא בפיהמ"ש לגבי נטעית ערלה... שאלתי היא האם כיום כשאין כבר בית דין ואין דין זקן ממרא, האם נותר איזשהוא רושם לדין זה. אסביר את עצמי יש רבנים שמורים לאנשים ללכת (לכתחילה) ומתוך כך הם יכולים להגיע לידי אשת איש האם גם לרבנים אלה יש איזשהוא יחס של זקן ממרא?
תודה וכל טוב

תלמוד תורה

לכבוד הרב כותב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ז. היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר נותן לו שכרו. וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר מותר ללמד בשכר. מה ההבדל בין שתי המלמדים הרי שניהם במקום שנהגו בשכר?- למה הרמב"ם ראה לחלק?
תודה וכל טוב

החלטה ללמוד בספר

שלום לכבוד הרב שליט"א
בחורה קיבלה על עצמה ללמוד כל שבת הלכות מספר: שמירת השבת כהלכתה, וכך נהגה במשך תקופה מסויימת. כעת היא סבורה שעליה ללמוד דווקא הלכות הנוגעות לספרדים (אביה תימני ואמה אשכנזיה), אך היא חושבת שהמצב הקיים - לפיו היא לומדת בשמירת שבת כהלכתה - הוא נדר עבורה. מה עליה לעשות? חזק וברוך חודש טוב חנוכה שמח

א' צורת שירת האזינו, ב' כתיבת לט וכדומה

לק"י כ"ה מרחשון תשע"ב כבוד ר' רצון ערוסי נ"י כנהר שלום א' קראתי תשובת הרב אבל לא הבנתי מה דעת מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל. בבקשה להבהיר לי אם כבוד מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל סבר שזה שה"אומנים" החדשים מכאיבים כל חלקה טובה בשירת האזינו וכותבים שירת האזינו אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה, נחשב כשנוי בצורת השירה? ב' ראיתי שבתשובך כתבת "שו"ע, יו"ד, ערה, ג" (יתכן שזה היה טעות הקלדה). האם נהגו חכמי תימן הקדמונים למנוע מלכתוב "לט", "רע", וכדומה? שמעיה אפל

Subscribe to הוראה ותלמוד תורה