לכבוד הרב הגאון שלום וברכה אני מלמד בחור כבן עשרים להתפלל תפילת ערבית של שבת. האם אני יכול ללמדו ולקרוא את ברכות ק"ש בהזכרת שם ומלכות? אותה שאלה לגבי לימוד ילדים קטנים לקרוא בתורה, האם ניתן ללמדם את ברכות התורה ולהזכיר (גם אני וגם הם) שם ומלכות? בברכה ובתודה

לק"י כבוד הרב שלום רב, כתב רבנו בפירושו לאבות ריש פ"ב (סוף משנה א' ) : לפי תרגום הנדפס : "ולשון התורה בהיות המעשים מושגים אצלו יתעלה כמו שידע את זה אמר "מספרך אשר כתבת ... מספרי " ובתרגומו של מארי הלשון אחרת לגמרי: "ומפורש בתורה היות המעשים ידועים לפניו יתעלה וכו' " וקשר דבריו למה שפי' רבנו לפני כן. ואני בעניי נלע"ד שכוונת רבנו לפרש מהו לשון "ספר " הנזכר בהמשך המשנה " "וכל מעשיך בספר נכתבין " וע"ז כ' " ולשון ספר - היות המעשים ידועים לפניו יתעלה וכו' " ועל כך מביא רבנו ראיה מלשון הפסוק בחומש שמות אשמח אם הרב יתיחס לאפשרות הבנה זו בדברי רבנו,
תודה רבה ושבת שלום, איתן

שלום לכבוד הרב.
א.
רציתי לדעת מה הייתה מערכת יחסים בין מארי חיים כסאר זצל לבין מורי יוסף קאפח זצל? ב מה אנו לומדים מפרשת השבוע תזריע מצורע על חיי היום יום יום או מה האדם אמור ללמוד על עצמו מכך?
ג. האם לדעת רבינו הזיווג או מהבורא או שאדם פשוט לא מושך או לא מעניין את הצד השני במראה ראישוני? היכן זה מתבטא? שאם האדם מנסה להכיר ולא צולח אז זה משמים או פשוט עיניין של זמן מתאים?
ד. איזה תאג המורי אמליץ עליו כמדוייג ביותר וכו? ה. אם אדם רוצה ללמוד רבינו בצורה מעמיקה בשביל עצמו היכן מומלץ לו ללמוד זאת?
תודה לך כבוד הרב תבורך

1) למה הרב מתנגד לחידושה של הסנהדרין?
2) מהיכן הרמב"ם הוציא חידוש שכזה שבהסכמת רוב הרבנים אפשר לחדש את הסמיכה והאם גם המשנה תורה כותב על כך או רק פירוש המשניות סנהדרין?
3) האם מהר"י בירב היה נחשב סמוך?
4) האם הסמיכה יכולה להתבצע רק בארץ ישראל או כל שיש הסכמה של רוב הרבנים אפשר לבצעה?

ערב טוב כבוד הרב.. שאלה בעניין הסכם יששכר וזבולון כאשר יש כולל שבצער אין תקציב כל כך כי אין מספיק תרומות.
1. האם אברך רשאי בעקבות התשלום הדל (800-1,000 ש"ח לחודש) שלא ללמוד כל זמן הסדר, ולעשות הפסקות מידי פעם שלא לצורך, לשתות, לעשן, לדבר בפלאפון, או ללכת למכולת בטענה שאין זה גזל כי אינו מקבל מספיק מהתורמים, או בטענה שהוא לא חתום בפועל על נייר מול התורמים אזי אינו מחוייב ממש?
2. האם יש להוכיח אותו בדבר?

שלום לרב יש בגמ' שכתוב פטור מדיני אדם וחייב מדיני שמייים מהי חלה הגדרה זו לרמב"ם? האם יש חוקיות? מה המשמעות המעשית ?

שלום לרב בפרשת שמיני, לגבי השפן כותב רס"ג "אלובר". בהוצאת "תורת חיים" על דיבור מתחיל זה מובא "בעל חי קטן מעלה גרה ממשפחת המכרסמים בעל שער אפרפר רגיש מאוד לקור וחום. ויש מין אחר הדומה לו שאינו מעלה גרה ונוהג לנענע לחיו התחתון ונראה כאילו הוא מעלה גרה ורבים טועים לקרוא לו שפן, ותועים לדבר סרה על תורתינו הקדושה, ואלה לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו." מדבריו נראה שהשפן שאנו קוראים לו היום "שפן" (שפן הסלעים שצבעו כידוע חום והוא אכן נוהג לנענע לחיו וכו') הוא אינו השפן המקראי! מיהו אם כן השפן?
תודה

שלום וברכה כבוד מארי. קראתי, שהיה נהוג בין בעלי המלאכה בימים עברו, למלמל פקרי תלים בזמן מלאכמם ביום יום ובהליכתם. מנהג מרשים מאוד. אך, והשאלה אם אין כאן זילותא כלפי שמיא, שהרי הרמב"ם אמר שחזנים שקוראים פסוקי דזמרה צריך להוכיחם כי צריך לכוון בתפילה. האם מותר לי ללמוד את ספר תלים ושיהיה שגור על פי ביום יום?
תודה רבה

לכבוד כבוד תורתו בהלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ח
1) כותב הרמב"ם ".. אבל מין ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם האזכרות שבו" א) באילו הזכרות מדובר? ד', אלו - ים, צבקות, וכו'?
ב) ואם כתב כינויים אין בכך כלום או שישרפו? שהרי הן "כשאר דברי הקדש ומותר למחקן" אבל לשם תיקון ושיפור משמע שיש בהם קדושה.
2) בהמשך כתב "אבל גוי שכתב את השם גונזין אותו" א) אם כתב גוי ס"ת יש בו קדושה כמו של ס"ת שכתבו ישראל?
ב) מותר לקרוא בו קרית תורה?

שלום לכבוד הרב אמרו חכמים שמאז שנחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. אימרה זאת באה לבטא שלא משנה מה יחשבו רבנים או חכמים או אנשים. מה שקובע אינם הדעות אלא המעשים. יען כי הדעות מבטאות את רצונותיהם של האנשים, ואילו המעשים (ההלכה) מבטאת את עבודת האלוהים. משום כך, אם מה שהוא אפשרי מבחינת ההלכה, אין זה משנה כלל מה יגידו או יחשבו. ההלכה אינה נפסקת מן השו"ע אלא במשא ומתן הלכתי מתוך עיון בספרות השו"ת (כך הוא באופן היסטורי אמפירי). אין זה משנה כלל מי מנהל משא ומתן זה. לנו אין סמכות רוחנית אחת כמו האפיפיור והוותיקאן.