הרב רצון ערוסי מצנן את ההתלהבות על מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים ומסביר כי מדובר בהכרח בל יגונה שיש לצרף לו הסברה על ייחודנו הלאומי

שאל השואל: בשבוע האחרון נשמעים קולות חיוביים ואוהדים גם מרבנים שונים ביחס של מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים. האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.

שאל חייל ואמר, שמבחינתו הוא רואה את אותם אוייבים אשר מתקרבים לגדר בגבול עזה כסיכון בטחוני, אבל הוא אומר סוף, סוף כל אותם ארגונים וכל אותם קולות אשר משמיעים ונשמעים שכאילו חס ושלום הם יורים באש חיה לעבר אנשים בלתי חמושים, מחלחל בקרב לבבות של חיילים צעירים אשר מוסרים את עצמם כדי להגן עלינו ואז הוא שואל האם באמת יש משהו ממשהו באותם קולות שצריכים להתחשב בעובדה שמדובר בכך שאותם משתוללים הם בלתי חמושים?

שאל השואל מהי עמדת ההלכה או עמדת היהדות במובן הערכי, לא בתור קורבנות של השואה, ביחס לאותן מדינות כמו פולין עם החוק הפולני שמנסה לכרסם באחריות ביחס להשתתפות בשואה הנוראה. ועכשיו ליטא בדרך, ותכף כנראה עוד יהיו כאלה. אז השואל רוצה לשמוע את הבחינה הערכית והמוסרית וההילכתית לא רק בהיותנו עם שאנחנו הקורבן של השואה.