לכבוד הרב,
בהמשך לדיון האם רב פפא הוא תלמיד חבר לרבא או תלמיד מובהק, נראה שמצאתי ראיה שהוא תלמיד מובהק. הראייה היא מתוספות ע"ז נט, ב ד"ה אמר שאומרים שרבא היה רבו של רב פפא והיה גדול ממנו בחכמה ובמניין. אבל עדיין יש לדחות ולומר שמא נתחכם רב פפא ונעשה לתלמיד חבר.

לכבוד הרב,
האם אימרת חז"ל ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה היא רק בזמן שמשה התנבא ואמר דברים בשם ה' או כל הזמן?

שלום לכבוד הרב,
בפתח דברי
רציתי להודות לרב מקרב לב על הזמן שהוא משקיע בענייה לשאלות באתר זה. אני נהנה כל פעם מחדש ללמוד את תשובותיו של הרב.
וכעת לשאלתי: בספר הכוזרי בסעיף כ"ז נאמר לגבי גרים - אמנם כן ומי שנספח אלינו מן העמים במיוחד יבואהו מן הטוב אשר יוטב לנו ולא ישוה עמנו ע"כ. שם במקום מעיר מארי איני יודע במה, ולא מה כוונת ריה"ל ע"כ. לכאורה, כוונת ריה"ל פשוטה לפי שתי ההלכות ברמב"ם, כדלקמן:
א. פט"ו מהל' איסורי ביאה ה"ז - ממזר מותר לישא גיורת וכן הממזרת מורת לגר והבנים משניהם ממזרים שהולד הולך אחר הפגום שנאמר בקהל ה' וקהל גרים אינו קרוי קהל ה'.

לכבוד הרב שלום מעניין אותי לדעת מהי שיטתו של הרמב"ם בעניין נבואה בחוץ לארץ. אע"פ שהרמב"ם האריך בהלכות יסודי התורה בנבואה ופרטיה הוא לא מדבר שם כלל על עניין זה שאין נבואה בחו"ל. האם הרב מכיר מקור כלשהו בכתבי הרמב"ם שניתן ללמוד ממנו את שיטתו של הרמב"ם בנושא?

לרב שלום,

לכבוד הרב,
הרמב"ם בספר המצוות בסיום המצוות עשה מונה את המצוות שנוהגות בכל זמן ובכל מקום. הרמב"ם מונה 60 מצוות הכרחיות שנוהגות בכל מקום ובכל זמן (גם בזמן הזה) וביניהם את מצווה קע"ב שהיא המצווה לשמוע לנביא. והרי הנבואה פסקה מאז החורבן? מדוע הרמב"ם סובר שיש מצווה לשמוע לנביא גם בזמן הגלות ושזאת מצווה הכרחית?

הרמב"ם מפרש את דין צידוק המידות בהלכות גניבה ז א: "השוקל לחברו במשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה המדינה, או המודד במידה חסרה מן המידה שהסכימו עליה -- הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר ( ויקרא יט35) " לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה " כלומר, הרמב"ם רק מציין שיש איסור להשתמש במידה שהיא חסרה מהמידה המוסכמת והמקובלת. גם בהמשך, כשהרמב"ם מתייחס לפסוק בספר דברים, הוא כותב (הלכה ג): "כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מידה חסרה, או משקל חסר -- עובר בלא תעשה, שנאמר " לא יהיה לך בכיסך... " ( דברים כה, יג )." כלומר, האיסור מתייחס רק למידות חסרות (ביחס למידה המקובלת).

שלום לרב. האם כדאי לאנשים שעדיין לא בקיאים (מאוד) בכל מיני מקצועות שבתורה, (מקרא, משנה, תלמוד, פוסקים, פיסי', ביו', טריגו', ושאר מקצועות), ללמוד ספרים כדוגמת מורה הנבוכים, בסתן אלעקול, ושאר...? או אולי שיחכו עד שתהיה רמה מסוימת ומינימלית כי אחרת לא יבינו, לא ידעו מה מדובר, אולי ספרים אחרים בשביל האמונה? והאם ללמוד בלא מנחה, מורה, זה כדאי?
תודה מראש, כל טוב.

לכבוד מארי הרב רצון השלום והברכה ברצוני לשאול האם ראוי ללמוד את המורה נבוכים גם למי שלא מילא את כריסו בש"ס ופוסקים? אבל מרגיש שע"י הלימוד בספר תתחזק אמונתו, ובקשר לחשש של הלימוד במורה למי שלא מילא כריסו (אני מבין שחשש זה הוא מפני שהרבה פעמים מוזכרות שאלות של סתירות בין פסוקים או אולי גם ספיקות באמונה, שהרמב"ם משיב עליהם אמנם, אך יש חשש שלומד שלא מילא עצמו בש"ס ופוסקים וספרי אמונה, לא יבין את התשובות כראוי, וגם אם לא היה לו ספקות באמונה לפני כן, זה יביא אותו לידי ספיקות, ושאלתי היא האם יש מקום לחשש זה גם באחד שיודע שגם אם יש שאלות הבעיה היא אצלו שהוא לא יודע מספיק?

שלום עליכם. האם בקטע הבא מזבחים ד ע"ב מתפרשת המילה תיק"ו גם כן כתשבי יתרץ קושיות ואבעיות?