האם תורת ישראל מתירה או תומכת בביוש ופרסום של המתחייב בדין?

כיצד נכון להבין את עונש מלקות שכותבת ההלכה? האם עדיפים ועדות משמעת בדלתיים סגורות המתרות ועונשות, על פני ביזיון ברבים שאין לו סליחה ומחילה?

מדוע יש עדיפות לגישת תורת ישראל בענישה משקמת הטובה ליחיד ולכלל?
גישת דיני העונשין במשפט העברי היא המתחשבת בכבוד האדם וחירותו ובכבוד החברה לעומת המשפט והנוהג המקובל המעודד חגיגות תקשורתיות אינו מאפשר סליחה ומחילה עולמית.

"בעיצומה של המגפה הנוראית קורונה, בית המשפט העליון פוסק פסיקות שטועות בשלוש טעויות חמורות", טוען הרב ד"ר למשפטים רצון ערוסי, מומחה למשפט עיברי, חבר הרה"ר לישראל ורבה של קרית אונו. על רקע הפסיקות התקדימויות של בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, קורא הרב ערוסי לבג"ץ, "חדלו! אתם תפוררו את האומה והמדינה".

האם רשאים השלטונות לכפות טיפול רפואי על מי שנחשד שנדבק בנגיף קטלני או למנוע ממי ששהה בסין לחזור לישראל מחשש שידביק אחרים במחלה?