דילוג לתוכן העיקרי

כי תצא

שאלה

שלום הרב צפניה היקר,
בפרשת השבוע כי תצא קראנו על איש השוכב עם נערה המאורסה בעיר או בשדה וראינו שבעיר גם היא נסקלת.
כג- כִּ?י יִֽהְיֶה? נַֽעֲרָ?ה (כתיב נער) בְתוּלָ?ה מְאֹֽרָשָׂ?ה לְאִ?ישׁ וּמְצָאָ?הּ אִ?ישׁ בָּעִ?יר וְשָׁכַ?ב עִמָּֽהּ:
כד-וְהֽוֹצֵאתֶ?ם אֶת־שְׁנֵיהֶ?ם אֶל־שַׁ?עַר | הָעִ?יר הַהִ?וא וּסְקַלְתֶּ?ם אֹתָ?ם בָּֽאֲבָנִים? וָמֵ?תוּ? אֶת־הַנַּֽעֲרָ? (כתיב הנער) עַל־דְּבַר? אֲשֶׁ?ר לֹא־צָֽעֲקָ?ה בָעִ?יר וְאֶ?ת־הָאִ?ישׁ עַל־דְּבַ?ר אֲשֶׁר־עִנָּ?ה אֶת־אֵ?שֶׁת רֵעֵ?הוּ וּבִֽעַרְתָּ? הָרָ?ע מִקִּרְבֶּֽךָ:
כה-וְאִם־בַּשָּׂדֶ?ה יִמְצָ?א הָאִ?ישׁ אֶת־הַנַּֽעֲרָ?ה (כתיב הנער) הַֽמְא?ֹרָשָׂ?ה וְהֶֽחֱזִֽיק־בָּ?הּ הָאִ?ישׁ וְשָׁכַ?ב עִמָּ?הּ וּמֵ?ת הָאִ?ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ?ב עִמָּ?הּ לְבַדּֽוֹ:
כו-וְלַנַּֽעֲרָ?ה (כתיב ולנער) לֹא־תַֽעֲשֶׂ?ה דָבָ?ר אֵ?ין לַנַּֽעֲרָ?ה (כתיב לנער) חֵ?טְא מָ?וֶת כִּ?י כַּֽאֲשֶׁר? יָק?וּם אִ?ישׁ עַל־רֵעֵ?הוּ? וּרְצָח?וֹ נֶ?פֶשׁ כֵּ?ן הַדָּבָ?ר הַזֶּֽה:
כז-כִּ?י בַשָּׂדֶ?ה מְצָאָ?הּ צָֽעֲקָ?ה הַנַּֽעֲרָ?ה (כתיב הנער) הַֽמְא?ֹרָשָׂ?ה וְאֵ?ין מוֹשִׁ?יעַ לָֽהּ:
ורש"י במקום כותב {כג} ומצאה איש בעיר. לפיכך שכב עמה, פרצה קוראה לגנב, הא אלו ישבה בביתה לא אירע לה (ספרי רמב.): {כו} כי כאשר יקום וגו'. לפי פשוטו זהו משמעו, כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה, כאדם העומד על חבירו להרגו. ורבותינו דרשו בו, (סנהדרין עג. פסחים כה:) הרי זה בא ללמד (ו) ונמצא למד וכו':

מדוע היא נסקלת בגלל שהיא היתה בעיר אבל הוא אנס אותה מי אמר שהיא רצתה? האם בגלל שלא צעקה? אז מה החידוש פה ברור שאם היא לא צעקה כנראה שהיא רצתה. ואיך אפשר להבין את זה היום שאישה יוצאת ולא נשארת רק בבית. מה כוונת רש"י לימינו? היום זה לא בדיוק ככה?

תודה רבה.

תשובה

לשאלת השואל היקר

 

כלל לא ירדתי לשאלתך, היאך מתפרשים בימינו, הרי היום בימינו, כלל לא מצוי נערה בתולה מאורסה - מקודשת בלבד, ללא נישואין, להיום מצוי שעושים ארוסין ונישואין במעמד אחד בזה אחר זה תחת החופה, כך שהבתולה המצויה היום לפני כן היא פנויה, ויש לדון בה אם היא מפותה או אנוסה. ואם הם מסרכת דרכיה היא פרוצה ובלשון רבינו קדשה.

אולם אתה למד מכלל הדברים שמאורסה-מקודשה היא כבר במעמד אשת איש בעולת בעל. כך שחומרת הדבר מובנת היטב, ואף שעדין היא אינה בבית בעלה בשל השלמת השידרוג של הנישואין, שזה בחופה- יחוד לרבינו. והיחוד מעכב והיא עדין נחשבת ארוסה, ועוד הוסיפו חכמים נתינת הכתובה וכל המתחייב מכך וכלל שבע ברכות, כפי שאמרו חכמים כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה.