דילוג לתוכן העיקרי

יהודיות שהתאסלמו

שאלה

שלום כבוד הרב,
כידוע לך היהדות שלנו כפי שאנו מכירים אותה השתנתה לאורך ההיסטוריה לא פעם ולא פעמיים, בהתאם לתקופה ולזמן בו היו נמצאים. שאלתי הרב היא כזאת: כיום לא מעט יהודיות, אפילו הרבה מאוד מקיימות קשרים עם ערבים לטובת כסף והנאה, ועשירית מהן אף בוחרות להתחתן עימם ולהתאסלם בהמשך, כל זאת בידיעה שמקסימום לא יהיה טוב, אז נבכה לפראיירים שנקראים 'יד לאחים' ולאותם יהודים שממנים אותם, ונחזור לארץ כאילו כלום עם כל הילדים (שחציים מוסלמים שגדלו על שנאת ישראל) ונקבל בית, ונתחיל לספר סיפורים לעם כמה היה רע וכמה אנחנו יהודיות גאות עכשיו. בתור אחד שלומד בחו"ל וחי עם בני דודינו 24/7 (שחלקם אנשים מקסימים) אני יודע על לא מעט משפחות שלהם שהתחתנו עם יהודיות ברצונן המלא (בניגוד למה שמספרים לנו ארגונים כאלו ואחרים) וזה רק עניין של זמן עד שיימאס להן והן יבכו להחזיר אותן לארץ אחרי שנהנו מהכסף של הבעל וביישו את העם שלנו. האם לא הגיע הזמן בהתאם לרוח התקופה ובהתאם לדינים הנהוגים בזמן מלחמה, לשנות את החוקה ואת הדין היהודי ולבטל את יהדותן? למען העם המבויש ולמען ההרתעה כלפי אותן בנות בזויות. כל זאת במקביל ובזמן שישנם יהודים מעולי ברית המועצות שהם חצי יהודים, שירתו ותרמו למדינת היהודים מעל ומעבר, והביאו כבוד בל יתואר, אך... מתייחסים אליהם כיהודים סוג ד', או לדוג' יהודי אתיופיה שעד היום יש חוצפנים שמפקפקים בהם. האם כבוד הרב לא הגיע הזמן לשינוי? כמה אפשר לסבול ולהיות שק החבטות ולטמון ראשנו בחול? אם נעשו שינויים בעבר ובהווה להתאמת ההלכה למוצרי הטכנולוגיה או הרפואה המתקדמת, למה לא בענייני הכרה מיהו יהודי?
תודה

תשובה

א. היהדות לא השתנתה, כי היהדות היא תורה, ותורתנו היא נצחית. יש יהודים שהשתנו, ויש לבדוק מעמדם ההלכתי.
ב. יהודיות שהתאסלמו מבחינה עקרונית הן נשארות יהודיות, אם הן שבות בתשובה שלמה ושבות לעמן באמת ובתום לבב, יש לסייע בידן, ואם לא, הן יהודיות בוגדניות ואין לסייע בידן.
ג. בני היהודיה שהתאסלמו ובעליהם מוסלמים, הם מבחינה עקרונית יהודים, מי מהם ששבים לעם היהודי בתום לב, ובהזדהות אמתית, יש לסייע בידם, ואם הם חלילה שונאי ישראל, אין לסייע בידם, ויש להתגונן מפניהם.
3. עולי רוסיה שהם יהודים אמתיים יש לכבדם. אם אינם יהודיים והם מתגיירים גירות אמתית יש לקבלם ובכבוד. ה. יהודי אתיופיה יש לכבד ולעודדם לשמור את תורת ה'. ו. יש צורך תמיד לדעת להתנהל בין רצוי ובין מצוי, הן מבחינה העקרונית לבחינה המעשית, ולא תמיד יש צורך בשינויים רדיקליים.