דילוג לתוכן העיקרי

מורה נבוכים

שאלה

כב' הרב יש לי 2 שאלות:

א. לפני זמן-מה יצא לי לראות ספר בשם "סודותיו של המורה נבוכים" מאת מיכה גודמן, הספר נראה לי מעניין אבל חשבתי שכדאי לשאול רב אודותיו (שמעתי שהמחבר הזה הלך בדרכו של הפילוסוף ליאו שטראוס בפירוש המורה).

ב. השבת שוחחתי עם כמה מחברי לישיבה ובין היתר עלה הויכוח אודות ספר הזוהר והקבלה ואני הזכרתי שהנושא לא כ"כ פשוט והיו כבר שטענו טענות חזקות כנגד קדמות הזוהר ואז חבר שלי אמר משהו שעד היום לא חשבתי עליו: לדעתו הרבה מהטענות כנגד תורת הסוד הם באותם סגנון של טענות הקראים כנגד התורה שבע"פ! והוא שאל ומה הסיבה שהיום אין לנו אפילו הוה אמינא שהקראים צודקים ואנו אפילו לא טורחים לבדוק טענותיהם? זה משתי סיבות: 1) שאנו סומכים על הרבנים גדולי הדור שזה מיסודות דתנו-להאמין בחכמים ובמסורה ושהתורה שבידינו היא אותה תורה שקיבל משה מפי הגבורה ושלא השתנתה בשום זמן. 2) הצדוקים, הקראים ודומיהם כבר נתמעטו וכמעט נעלמו עם הדורות ובימינו הם כמו "כת" והרי זו הוכחה ניצחת שאין דרכם נכונה כי אם הצדק היה עימם לא ייתכן שהקב"ה היה נותן לזה לקרות ודרך התורה האמיתית תשתכח ח"ו. והרי ששתי הטענות האלה נכונות גם לגבי הדרדעים ושאר הקבוצות שכפרו בתורת הנסתר וא"כ גם אותם לא צריך לקחת ברצינות אפילו אם היו להם קושיות שלכאורה היו נכונות. ואכן דבריו נראו מדברי. אז רציתי לשאול את כבודו ששמעתי שהיה תלמיד תלמידו של הרב קאפח ז"ל האם היו לו תשובות לטענות הללו?
תודה מראש

תשובה

אכן זכיתי להיות מתלמידי הרב יוסף קאפח. דע לך שמורי חינך אותנו לא להתרכז במחלוקת זו ולא לעשות ממנה יסוד. לכאורה הדבר נשמע מוזר, אולם הוא תמיד הדגיש שהגישה הנכונה היא ללמוד את סוגיות התלמוד! דוק ותמצא שזו גישתו של הרמב"ם שעדיף לפתוח ולהרבות בהוויות אביי ורבא (הלכות יסודי התורה סוף פרק ד) ולדחות את העיסוק בנושאי מחשבה מעמיקים לגיל מתקדם ולשלב בו יש לאדם כלים משובחים של חוכמה והגיון כדי להגיע למסקנות נכונות.
את גישתו של הרב קאפח לקבלה ניסיתי לשער בספר החדש - פתרון חידת הנבוכים - ומשם תוכל לדעת את דעתי שאיננה רואה צורך לדחות כל דבר שקיים בספרות הקבלה, ויש בכך אף טעות גדולה. אכן לא סביר שכל כך רבים מגדולי ישראל תעו לגמרי! מכל מקום גם לא תמצא שכל גדולי ישראל קבלו והסכימו לכל מה שנכתב בשם חוכמת הקבלה, ודי לעיין בגישותיהם לקבלה מעשית והמחלוקות בנוגע לשאלה עד כמה יכולה להיות השפעה של ספרות הסוד על פסיקת הלכה. לא בכדי תחום זה נקרא תורת הסוד וראוי הוא לחכמים שמבינים דבר מתוך דבר בלבד.
לא נראה לי נכון להשוות מחלוקת זו למחלוקת עם הכתות שכפרו בתורה שבעל פה. כאן הכל מודים בהכרחיותה של תורה שבעל פה אולם השאלה היא מה כלול בה, וגם אצל חכמי הקבלה השאלה קיימת איזה ספרים ברור לנו שתוכנם אמין ואיזה מהם נכתבו על ידי אנשים לא ידועים שצריך לנהוג בהם זהירות (שים לב גם היום לא כל סיפור על הרב מרדכי אליהו אמין, השאלה היא מיהו המספר והאם הבין את אשר שמע וראה).

בנוגע לספרו של גודמן על המורה, אכן הוא הולך בכיוון פרשני קיצוני שלא ראוי למי שמקבל עליו את שלושה עשר יסודות היהדות שקבע הרמב"ם עבורנו.

בהוקרה ובתקווה שתעמיקו ותצליחו בלימוד התורה הקדושה, חננאל סרי