שלום וברכה
במוצ''ש אני מתפלל ערבית במנין אשכנזי מהיר סמוך לביתי, כשהם מתחילים עמידה אני נמצא בפרשה שניה של שמע, ולכן לא עונה על קדיש.
1. האם זה נחשב תפילה במנין פגומה בגלל שאני לא מתחיל איתם עמידה ברגע שהם מתחילים עמידה?

2. חשבתי על פיתרון, להתחיל שתי דקות לפניהם את ברכות ק"ש, כך שאספיק לענות על הקדיש. אבל כך אפסיד 'ברכו'. האם לנהוג כן? להפסיד ברכו ולהרוויח קדיש.

3. אם אנהג כך: האם הברכו שאחרי עלינו לשבח מועיל, כך שאם אשמע אותו לא אפסיד ברכו?

תודה רבה

שלום וברכה
במקום שאין עירוב, האם מותר לצאת עם חולצה שתפור בה כפתור רזרבה? האם יש חילוק אם הכפתור תפור כלפי חוץ או כלפי פנים (כלובר בפנים הבגד)?
תודה רבה

שלום וברכה
כידוע הרמב"ם סובר שבבשר מלוח יש עדיין דם.
כשמכינים בשר על האש, יש מזלג גדול שאיתו הופכים את החתיכות.
כאן הבעיה, לפי הרמב"ם צלייה זו גורמת לדם שנשאר לזוב, ואם כן המזלג נוגע בדם בזמן שמסדרים ונוגעים בחתיכות, והוא נטרף.

והרי משתמשים במזלג זה להסיר את החתיכות המוכנות ולהניחן בקערה. וכן לפעמים הצולה רוצה לטעום מהבשר ע"י המזלג.
האם אכן המזלג טרף, והדם שעליו יאסור את כל החתיכות?
אשמח למענה, תודה רבה

השבת היה לנו ויכוח, האם שעון שבת המפעיל פלטה מזגן. תנור ועוד... מותר בשבת?
האם צריך להשאיר הכל דולק מכניסת שבת עד צאת שבת?
בבית הוריי עליהם השלום. הפלטה והאור היו דולקים מכניסת שבת ועד מוצ"ש.
האם שימוש בשעון שבת שמכבה ומדליק זה לא חילול שבת?
בעלי מדליק פלטה ע"י שעון שבת. האם מותר לאכול אוכל כשהפלטה נדלקת ונכבת?
 

שלום וברכה
אבי משדל אותי לצאת איתו לחופשה קצרה בחו"ל. האם מותר לפי הרמב"ם לעשות כן?
הרי הוא כתב בהל' מלכים פ''ה שמותר לצאת רק ל4 דברים.
(ואף שבפ''ג כתב שכהנים מותרים לצאת דבר מצוה, הוא נתן כדוגמא רק צורך תורה ואשה. ואולי לצורך שאר דברי מצוה מותר לצאת רק לבית הפרס)
תודה רבה

לכבוד הרב שליט"א,
שלום וברכה. רבנו הרמב"ם כותב בהל' מלכים פ"ח:

שלום וברכה
הרמב"ם כתב בפשטות שאסור לעבור לפני המתפלל. אבל הוא לא פרט את פרטי הדין המסתעפים, שהאחרונים והשו''ע דנו בהם. שמעתי שמהרי''ץ אומר שאם הרמב"ם לא פרט, אנחנו הולכים לפי השו''ע.
למעשה מה הדין:
1. אם המתפלל מתפלל במעבר, אסור בעצם לעבור בו עד שהוא יסיים?
2. מה הדין אם יש מחיצה המפסקת ביני ובין המתפלל - המושבים של בית הכנסת? (הנפוצים, אלו שמחוברים להם סטנדרים מאחוריהם). האם ככה כל אחד חולק רשות לעצמו, ומותר לעבור לפניו?
3. מה הדין אם אני נרצך לנקביי - במקרה זה מותר לעבור ממש לפני המתפלל?

לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)