שלום כבוד הרב
רציתי לשאול ולברר על כמה דברים:
1-האם לאישה יש חובה לכסות את השוק בגרב או שזה החמרה שראוי לקחת? הבנתי שזה "דת יהודית" מהחזו"א אך האם זה מחייב את כלל עדות ישראל?
לצורך העניין- אני מקפידה לכסות את השוק ביום יום אך במעיינות וכו אני לא מקפידה. האם זה בסדר כיוון שזה החמרה או שזה איסור לגמרי?
2- האם צריך או ראוי לכסות את כפות הרגליים? (הבנתי שזה מנהג המקום, אשמח להסבר מה זה אומר בדיוק).
3-האם מותר לנערה ללכת עם שיער פזור?
4-האם נשים אומרות הלל ביחיד?
תודה רבה

1 מוצר כמו סוכרזית מכיל חומרי נפח שהם הבעייתים, ולא הממתיק עצמו.
מה עושים עם מוצר כזה, שהרוב הוא חשש חמץ וטעמו הוא לא חמץ אלא כימי – מה דינו?
 

2 קמח - ביעור או גניזה?
לפי תשובות הרב, העדפה לביעור: לכתחילה, יש להשתדל לבער את הקמח על ידי אכילה לפני הפסח.
אפשרות לגניזה: אם לא ניתן לבער את הקמח באכילה, ניתן לגונזו (כלומר להצניעו במקום סגור עד לאחר הפסח).
סיבת ההקלה: מכיוון ש"לא הוחזק איסור", כלומר הקמח כשלעצמו אינו חמץ ודאי אלא יש בו רק חשש שמא התערב בו מעט חמץ במהלך הטחינה או האריזה.
אבל יש קמחים, שהם חמץ, כי יש בהם השריה ברסס מים.
נודה לרב הנחיה ברורה.

א. כתב רבינו בהלכות חמץ ומצה, פרק ג', הלכה י"א: "נתנו לנכרי קודם שעה שישית"-למה שיהיה מותר להביא מתנת חינם לנכרי? הרי כבר פסק רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק י', הלכה ד': "ואסור ליתן להם מתנות חנם".

ב. אם יש מוצר שכתוב עליו שהוא כשר לפסח אבל בהשגחת בד"צ 'בית יוסף' וכדומה, וכתוב עליו שהוא 'ללא גלוטן'-האם מותר לאכלו בפסח?
 

א האם יש חובת ביעור חמץ לבית שלא נהיה בו בפסח ולא נספיק לבער את החמץ?
ב האם הביעור הוא רק לעניין הברכה או ביעור ממש בפועל מעשית להוציא מוצרי החמץ הגמור?
ג אם סוגרים בית לתקופת המלחמה ולא עושים ביעור חמץ – ולאחר המלחמה יחזרו לבית ויזרקו את החמץ הגמור. אפשרי?

ד מי שהיה צריך לעזוב את הבית עכב המלחמה, ולא ידע מתי יחזור, ויחזור לבית רק לאחר המלחמה, ואין אפשרות לבצע ביעור ממשי?
 

האם מותר לסבתא שיושבת שבעה להגיע לברית של נכדה שאמורה להתקיים בתוך השבעה, וכן לסבא רבא של היילוד

ילמדנו רבנו, האם מותר היום לקדש על היין? 
וגם מה דינם של ארבעת הכוסות בליל הסדר?
היום יש תמימות דעים בקרב החוקרים כי אין כמות אלכהל בטוחה לצריכה. יש קורלציה ברורה בין האלכהל לבין מחלות כמו סרטן. כל כמות מגדילה את הסיכון. אפילו צריכה מועטת מגדילה את הסיכון במעט. זו לא סתם השערה אלא שהיום יודעים את התהליכים שהאלכהל גורם לגוף שלנו והקורלציה שהמחקרים חושפים רק מוכיחים את התוצאות.
השאלה היא האם היום, כשאנחנו יודעים זאת, עדיף לקדש על מיץ ענבים (אותה השאלה גם לגבי ד כוסות בליל הסדר) כיוון שיש פוסקים שלא סוברים כהרמבם שדורש יין בלבד? 

1 בגינה שלנו יש עץ לימון שענפיו משתרכים על גג הפרגולה.
השכנה מעלי קופצת מחלון חדרה וקוטפת לימונים.
החשש שלי שתיפול או  שתשבור את הגג (זו בנייה קלה).
ההערות נופלות על אוזניים ערלות.
האם ניתן לחתוך ענפי העץ הצומחים מעל הגג על ידי גוי ?
למנוע נזק בגוף /רכוש.
2 אך השכנה לא מתעניינת בפסיקה יהודית.
הערנו לה היא כלא מבינה.
והחשש שלי קיים.
מותר לי לחתוך ענפי העץ  הקרובים לחלונה ? על ידי גוי.
תודה רבה.
 

יש חסרון לחשוב שספר הזוהר נכתב במאה במאה 13? (בערך..)