ברכת הלבנה
ברכת הלבנה: אנחנו מתפללים בבית כנסת 'שבת אחים' שהנוסח הרשמי הינו בלדי.
בית הכנסת ממוקם בקומפלקס שבו שוכנים מס' בתי כנסת של עדות שונות (כל עדה בנפרד)
השאלה היא מתי יש לברך ברכת לבנה ?
רח' אלול היה בימים חמישי ושישי. האם ניתן היה לברך בציבור ברכת לבנה במוצא"ש ? או שמא היה צריך כמנהג רוב הציבור וכפשרת מהרי"ץ , אחרי 3 לילות ?
ואם נאמר שנוהגים כשיטת הרמבם שלא הפריד בין ציבור ליחיד בעניין ברכת לבנה ובהסמכת הברכה לראש חודש , אז מדוע לא היה לברך בציבור כבר בערב שבת ? ובכלל , האם יש בעיה לברך לבנה בשבת ?
שעון חול בשבת
ראיתי שהרב כתב שאין מקום לאסור שימוש בשעון חול.
אבל בשו"ע מסתפק בזה, וברמ"א אוסר.
אז ודאי שיש מקום לאסור
השאלה על סמך מה הרב מתיר
שחזור כתובה
כב' הרב,
אני נשואה מעל 50 שנה, אבל הכתובה שלי אבדה לפני הרבה שנים. האם אפשר לשחזר
שאלה בעיון על גרסאות
שלום הרב
א. מה הכוונה בהלכות תפילה פרק ט הלכה א, לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחן?
ב. בספר זרעים פרק ז הלכה יז מפרש מארי שלרבינו לא היה בנוסחת התוספתא "וחייב באחריותה" ולכן מסביר שמדובר בכרם ושדה של אחד. הכיצד זה מסתדר עם מה שנאמר בבא קמא דף ק. וק: שמביאים תוספתא זו ולומדים מהמילים וחייב באחריותה דינא דגרמי? כלומר במפורש הגמרא טוענת שהמילים האלה כן בנוסח בניגוד למה שאומר מארי.
בתודה מראש
המשך שאלה על לחם באן
בשאלה קודמת על לחם באן הרב השיב שאם קובעים סעודה אז יש לברך המוציא
כמו כן הרב השיב שאם זה סגור יש לחשוש למבושל
להבנתי דרך הכנת לחם באן הוא תמיד עם מכסה סגור
הבצק אינו נוגע במים ונאפה מחום אדי המים
האם כשאין קובעים סעודה מברכים מזונות או שזה לחם לכל דבר ועניין