שלום הרב!
שאלה על דברי הרמב"ם בעניין מלחמת מצווה/מדיין ועיר במצור:
לשיטת הרמב"ם בכל מלחמת מצווה יש להשאיר פתח "לשלום"?

או שאפשר לעשות חילוק:
במלחמת מצווה שישראל יוזמים - כיבוש והגנה - יש להשאיר פתח לשלום בעיר במצור.
במלחמת מצווה שנכפתה על ישראל והאויב מהעיר פגע בה נפשות - אין להשאיר פתח לשלום במלחמה ודין כל יושבי העיר מיתה.

מה יהיה הדין במלחמה הנוכחית עם תושבי עזה?

האם נערה יכולה ללמוד אצל מורה נהיגה (גבר), כאשר המורות לנהיגה פחות איכותיות וצריכים לעשות אצלן יותר שיעורים, וכן כל עלות שיעור אצלן יותר יקר?

רבנו כתב בהל' עבודה זרה, פרק ז, הלכה כז,
סכין של עבודה זרה ששחט בה, הרי זה מותר מפני שהוא מקלקל.
אם היתה בהמה מסוכנת, הרי זה אסורה, מפני שהוא כמתקן.
א.1. האם מותר לשחוט קרבן עם סכין כזה?
א.2. האם זה בכלל מתקן?
ב. האם בסכין זה מותר למול את הבן – האם זה בגדר מתקן? ו/או אם זה כמו שרס"ג כותב באמו"ד מאמר ג, י, ז, עמ' קמז, ולפי רבנו במו"נ, ח"ג, פרק מט, עמ' שצח, אחד מהטעמים של ברית המילה החלשת האיבר ומיעוט התשמיש.
הרי זה כמו סיכון.
ב.1. האם זה יהיה נכון לומר, שסכין של עבודה זרה – אסור למול בה מפני שהוא מתקן?

אני עצמאי בתחום השיווק. גויסתי למילואים מיד עם פרוץ המלחמה ועד היום עודני במילואים.
מנהלת,המפעל אמרה שהמדינה משלמת לכל מי שהתחיל לעבוד אך לא החל בפועל לעבוד כתוצאה מגיוס למילואים. 
מכיון שאני עצמאי קטן (לא בעל עסק, אלא משווק פרטי שלא מתוגמל) היא הציעה לדווח עלי כעובד על מנת שאזכה גם לתגמול בעקבות ההפסד שנגרם לי כתוצאה מאי שיווק בעת המלחמה בגלל המילואים האם מותר לי לעשות זאת?
 

כאשר יש 10 עובדים והבוסית היא אישה באילו עניינים מותר לדבר איתה ובאילו אסור? 
והאם גם במותר יש גבולות לסגנון הדיבור?