לכבוד הרב רצון שליט"א
כתוב בשולחן ערוך סימן רפה הלכה ה "יכול לקרות הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה". 
ברצוני לשאול אם לא הספקתי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, האם אני יכול לקרוא ממש בלחש עם הקורא בתורה מילה במילה יחד איתו בצורה כזאת שגם אני שומע את החזן, ובכך יחשב לי שתיים מקרא (קריאה ראשונה הקורא וקריאה שנייה שלי) ואחד תרגום, או שמה שהתכוון מר"ן זה כאשר האדם קרא פעם אחת לפני הקריאה בציבור את המקרא ואז במהלך הקריאה משלים קריאה ותרגום או יכול לקרוא במהלך קריאת הציבור ויחשב פעם אחת מקרא ואחד תרגום וצריך להשלים לאחר התפילה?

תודה 

שלום לכבוד הרב
האם לאישה בימינו מותר לענוד נזם?
בציבורים המכונה היום "חרדי" אין זה מהמקובל
ובלתי לאומי זה משתנה בין מגזר למגזר
אז לכאורה מה יהיה הדין ?
הרי אימותינו ענדו נזמים, והרי איך נתחסד יותר מהם, בטענה שזה אינו צנוע?
ובפרט אם לאישה. בעיניה זה יפה לה.
אשמח לדעתו של כבוד הרב שליטא

הייתי עד בחתונה
במהלך מילוי הכתובה לפני החופה, הרב לא הסביר לחתן את מהות הקנין, רק אמר לו להגביה את העט ולאחר מכן הייתה חתימות העדים והחתן.
במהלך החופה הוא עשה שוב קנין עם החתן אך כשדיברתי איתו על זה הוא אמר שבחופה זה היה הצגה בעלמא בשביל הקהל כי את הקנין כבר עשה לפני החופה

מבירורים עם החתן שלא מונח בהלכה ולא הבין שאיירי בקנין סודר הבנתי שבאותו רגע שאמר לו להגביה את העט שאולי צריך לקנות את העט בשביל החתימה
אך הוא לא זוכר כל כך, ואפשר שעשה על דעת שיחול מה שצריך לחול

נשמח לתשובתך בנושא עם מקורות
תודה רבה וישר כח

הרמב"ם אומר
התחיל במסכת ברכות. והטעם שהצריכוהו להתחיל בה שהרופא הבקי כשירצה לשמור בריאות הבריא על תכונתה שהיא עומדת עליו יקדים תיקון המזון בתחלת רפואותיו ועל כן ראה החכם הזה להתחיל בברכות שכל מי שאוכל אין לו רשות לאכול עד שיברך וראה לסדר בתחלת דבריו ברכות כדי לתקן המזון תיקון שיש לו ענין. אחר כך ראה לתקן דבריו כדי שלא יהיה חסר בענין מן הענינים ולפיכך דבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם על המזונות ועל המצות ואין לך מצוה שאדם חייב בה בכל יום אלא קריאת שמע בלבד ואין נכון לדבר בברכות ק״ש קודם שידבר על ק״ש עצמה לפיכך התחיל

שלום
אמה אמרת שלפי הרמב"ם "יש חובת לימוד תמידי" ולא רק יומי
איפה ברמב"ם אתה רואה את זה?

השלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א

אני והחברותא שלי כרגע לומדים מסכת תענית דף כח עמוד א

" כל יום שאומרים בו הלל אין בו מעמד "
הטעם שאומרת הגמרא משום שזה דברי תורה ואלו דברי סופרים