מהי רמת המחויבות של ראשי הישיבות לספק אוכל כשר לבחורים כל אחד לפי מורשת אבותיו?

שאל אותי נכדי הראל, שלומד בישיבה באיזה מידה צריכים התלמידים שהם יוצאי תימן ואשר מחוייבים למורשת אבותיהם בעניין שבשר חלוט, שאין אוכלים בשר מבושל אלא אם כן נחלט, או אלא אם כן נצלה באש. באיזו מידה מחוייבים כיוון שהבשר שניתן להם בישיבה אינו חלוט. 

התשובה: כבר פעם בעבר נתתי לבני ישיבות פס"ד כתוב בעניין הזה. אבל, נוסיף על העניין ונאמר, אכן באמת היא שאלה קשה מסיבה פשוטה. כי מבחינה עקרונית כל יהודי ויהודי חייב לשמור על מורשת אבותיו אם במנהגים כך בענייני איסורים על אחת כמה וכמה, שוודאי מחוייבים לשמור על מורשת אבותיהם. אבל, זה לא פשוט לבני ישיבות שהם בגיל הבגרות, בגיל של התפתחות גופנית לבוא ולמנוע מהם אכילת בשר שהוא מרכיב חשוב במזון לזמן ארוך. או כמו שבזוהר נאמר בענייני תורת הסוד, לא כל... לא כל מוח יכול להגיע לדרגת העומק. ניתן על דרך השאלה לומר, לא כל גוף יכול לסבול הימנעות ממרכיב מזון כמו הבשר לתקופה ארוכה. והתורה הרי... את כוחו של אדם, ולכן מהי דרך העולה בית אל במקרה הזה. תשובה: הדרך העולה בית אל היא מחוייבות כל ישיבה וישיבה לספק אוכל כשר באופן כזה שכל תלמידיה לא יכשלו, כמו שברוך השם הישיבות מספקות אוכל כשר למהדרין, למרות שמטעמי חסכון אותי היו יכולות לקנות כשר לא מהדרין. אבל ברוך השם, למרות הקשיים התקציביים הם לא מכשירים ומספקים בשר כשר למהדרין. כך אסור לישיבה לגרום לתלמיד מתלמידיה שאו יכשל בעבירה לפי מורשת אבותיו או שהוא לא יאכל ויחלש. אלא חובתה לספק מזון כשר לכל תלמידיה. הנה רבותי, אנחנו מוצאים במסכת יממות מחלוקות עצומות בין בית שמאי ובית הילל בעניינים של כרתות במשנה בפרק ראשון ביממות הלכה רביעית, נאמר, בית שמאי מתירים את הצרות לאחים ובית הילל אוסרים. חלצו, בית שמאי פוסלים הקונה ובית הילל מכשירים. נתיימו בית שמאי מכשירים ובית הילל פוסלים. אף על פי שאלו פוסלים ואלו מכשירים, וכאמור יש הבדלים ביניהם עצומים בעניינים שבכרת, עניינים של ממזרות. אלו אוסרים ואלו מתירים. לא נמנעו בית שמאי מלשאת נשים מבית הילל ולא בית הילל מבית שמאי, וכל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאים לא נמנעו עושים טהרות אלו על גב אלו. ואמרו את זה מדוע, מדוע לא נמנעו? אומרת הגמרה שהיו מודיעים זה את זה. אומר רבנו בפרוש המשנה, הוא אומר, דעתם שלא נמנע אחד הפלגים מן השני בדברים אלו שהזכיר מפני שלא היו חושדים אלו את אלו, שיכשילו אותם איזה מכשול בדבר שלפי דעתם הוא אסור. ואף על פי שאחרים סוברים שהוא מותר, כיוון שהסברה הביאה אותם להחמיר או להקל, אז היו מודיעים בהלכה. במקרה הזה יש בעיה כזו וכזו לפי שיטתכם. במקרה הזה יש בעיה כזו וכזו לפי שיטתכם ואז מנעו מהם להיכשל לפי שיטתם ולא גרמו להם לחפות עליהם את שיטת בית שמאי על בית הילל או בית הילל על בית שמאי. כל אחד הודיע לשני. זוהי הדרך האמיתית בעבודת שמיים. אבל יתרה מזו, בגמרה במסכת חולין דף כי"א עמוד ב' נחלקו רב ושמואל, הביעה מחלוקת הגמרה, הביעה מחלוקת בין רב ובין שמואל בנוגע לנותן טעם. בר נותן טעם בהיתרה. שלפי שמואל מותר, ולפי רב אסור. כלומר, אם בישלנו, כך אומרת הגמרה, דגים בסיר בשרי נקי והוא בן יומו, אזי הסיר הבשרי פלט טעם בשר ונתן בדגים. ואחר כך אומרת הגמרה שלפי שמואל מותר לו לאכול את הדגים האלה בחלב. אז אני לא נכנס עכשיו לשאלה דגים ובשר, אני עכשיו מדבר על הדוגמא של הגמרה והיא מסבירה מדוע, לפי שמואל מדוע מותר כי הבשר שנתבשל בסיר הבשרי, הוא רק נותן טעם בדפנות, לא ממשות של בשר. והטעם הזה כשנפלט מן הדופן אל הדג, זה כבר בר נותן טעם. ועדיין הוא היתר, נותן טעם בר נותן טעם ויתרה. וזה כשיבוא נותן טעם גם נותן טעם בהיתרה. כשיבוא במגע עם החלב, לא זה אסרה התורה כי לא תבשל גדי בחלב אמו, לא נותן טעם בר נותן טעם, וזה מותר לדעת שמואל. ולדעת רב, אסור. בגמרה ניסו לעורר אם באמת רב אמר ככה או לא, אבל לא כאן הנקודה כי הגמרה בהמשך מספרת, רבי אלעזר הבה כאם כמא למר שמואל. רבי אלעזר הוא היה תלמידו של רב והתארח אצל שמואל... דגים שעלו בקערה. נתנו לו, כיבדו אותו בדגים שבישלו אותם בסיר שהוא בשר, וכאחל בכותח. היה אוכל את זה עם חלב... לשמואל, הוא אכל דגים כאלה לפי שיטתו עם חלב, כי נותן טעם בר נותן טעם דיתרה מותר.... רבי אלעזר ולא אכל. אמר לשמואל, שמואל אמר לרבי אלעזר, מה קרה לך?... אני נתתי לרב דבר כזה, הוא הרב שלך ואכל. ואת לא אכלת? ואתה לא אוכל? כמובן שאלעזר נבהל... הלך לרב שלו, שהוא רב. אמר... האם המורי, הרב כבר חזר בו משיטתו שנותן טעם בר נותן טעם ביתרה אסור? חזרת משיטתך זו? כי כך היה מעשה עם שמואל. שמע הרב את הדברים האלה, אמר לו... כלומר, שמואל, אבא שלו קראו לו אבא בר אבא. הוא היה חסיד גדול אבא בר אבא. אז אומר לו, יעלה על הדעת ששמואל בנו של אבא בר אבא... שיתן לי... שזה אסור לו לפי שיטתו, אני לא מאמין ששמואל הכשיל אותי בדבר כזה. כלומר, לפי הגמרה הזו, אסור בשום פנים ואופן למארח להכשיל אורח ולתת לאורח אוכל אשר לפי המארח זה כשר, ולפי האורח זה לא כשר. זה גמרה מפורשת, חדה וחלקה. אין בזה לא פניה לא ימינה ולא שמאלה, וזה עדיין ברמה של אירוח. אבל ברמה של ישיבה זה לא אירוח. הישיבה נועדה בשביל תלמידיה ולכן על הישיבה לספק אוכל על מנת שהתלמיד יאכל לבנות את גופו. אם אין קמח אין תורה ויוכל ללמוד תורה. ואני שמעתי שבזמנו הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל גאון עולם שהוא ראש ישיבת קול תורה. כשלמדו שם, כתלמידים יבדלו לחיים ארוכים, הרב שלמה מחפוד, הרב שמואל לבני ועוד. אז הוא ראה שהם לא אוכלים בשר. שאל אותם למה? וסיפרו לו, הוא נתן הוראה לטבח לחלוט את הבשר, והוא חלט את הבשר. אלא הם סיפרו לי שמאוחר יותר התחלף הטבח ואז כבר לא ניתנה הוראה כי לא היה מי שערער. כי גם התלמידים האלה כבר עזבו. כן. אז אבל ברמת העיקרון זו היתה התגובה שלו, לומר לטבח לחלוט את הבשר. אנחנו כשמתארחים בקיבוץ לביא או מקומות אחרים, אנחנו דורשים חליטה והם חולטים. שמעתי מהנכד שלי שדיברו עם ראש הישיבה, וראש הישיבה אמר שזה קייטרינג. נכון, קייטרינג זה תלוי בבקשתך. תזמין מה שתזמין, אז ובכן, אנחנו כאן בקרית אונו, קיבלתי מיוסי גרידי את הפרטים האלה. מזמינים מקייטרינג שנקרא תימניה, והיא מרעננה ומספקת בשר לפי הכשר של הרב מחפוד וחולטת את הבשר לפי דרישתנו. המספר פלאפון שלה 052-8695496. עוד יש קייטרינג ערוסי ראש עין, גילוי נאות, לא יודע מי הוא, אין לי קרבת משפחה. אני לא עושה כאן תעמולה בשבילו. גם כן מספק בשר הכשר הרב מחפוד בחלוט. מס' פלאפון 054-2244339. זאת ועוד רבותי, קיימת אפשרות להזמין פרגיות. פרגיות ברוב המקרים זה על האש בהתחלה או כל בשר על האש, אין בעיה. לא צריך חליטה. כל מה שהוא צלוי לא צריך חליטה. או על האש, או פרגיות שברוב המקרים זה בסדר. עוד על דרך הדחק, יש בישולי עופות מדרך של מאפה. מה זה בדרך של מאפה. הוא נמצא על גבי שיח בתוך תנור אפיה חשמלי, הוא לא נמצא בתבנית שנוגעת למטה, הוא מסתובב ויש אדים. אז זה עדיין יכולים לבוא ולומר שהוא לא נתבשל בדמו, אלא החום שמקיף מסביב יכול להיחשב כמין צליחה. זה על דרך הדוחק. כלומר, אם רוצים אין בעיה, כמו שברוך השם אחינו האשכנזים באמת לימדו אותנו כיצד מדקדקים מאוד, מאוד במצוות ומדקדקים מאוד, מאוד בהכשרים אפילו על קוצו של יוד וישר כוחם, כך גם כאן. אין שום בעיה. זה גם להם טוב, דרך אגב. הרי אם שיטתם היא להחמיר לפי כל השיטות, הרי זו חומרה גדולה חשובה, חיונית גם להם עד שהם מחמירים בדברים אחרים פחות חשובים וכאן זה דבר חשוב, זה מאכלות אסורות, זה לא דבר פשוט. ולכן, אין שום סיבה לא להזמין מקייטרינג שמספק סחורה כזו, או לומר לקייטרינג שמספק, דרישתנו כאלה וכאלה. אתה יכול לעמוד בכך, מה טוב, לא יכול לעמוד בכך נעבור לקייטרינג אחר, כן. כך שמבחינה זו לעניות דעתי חובתם של ישיבות לספק לתלמידיהם כי מה מחר יאמרו להם? מחר יאמרו להם חינכנו אתכם לא לשמור את מורשת אבותיכם? או קיפחנו אתכם כדי שאתם תסבלו? בוודאי שלא. אז אני סמוך ובטוח, אין דבר העומד בפני הרצון. לא מדובר רבותי בחסרון כיס. אלא מדובר רבותי ביוזמה, ברצון, בדאגה כנה לבריאות התלמידים הגופנית ולבריאתם הרוחנית שמחונכים לשמור על מורשת אבותיהם. בזכות זו תעמוד להם ראשי הישיבה שהם בוני עולם. הם מקימים עולה של תורה בצורה אמיתית ונכונה, גם בבריאות גופם של התלמידים וגם בבריאות נפשם.

תאריך: 
24/02/19 י"ט אדר א' התשע"ט
x

Audio Playlist