לסמוך על הנס או לבטוח בה'?

תמצית שיחת רדיו בנושא "אין סומכין על הנס" מול "הבוטח בהשם חסד יסובבנו"

מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות שעלו בתוכנית הרדיו "השטייגניסט" ברדיו "קול חי" בנושא ההתנגשות לכאורה בין הכלל ההלכתי "אין סומכין על הנס" לבין מידת הביטחון בהשם. בתוכנית השתתף הרב רצון הרוסי, רב העיר קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, ועלה לשידור שאלת מאזין בנושא זה, ולאחר מכן תגובות של מאזינים שונים.

עיקרי השאלה של הרב רצון ערוסי(בשם המאזינים):

הרב פתח בשאלה כיצד מתיישבים שני העקרונות הללו, במיוחד לקראת חג החנוכה שבו אירעו ניסים רבים לאבותינו. מצד אחד, חז"ל קובעים ככלל הלכתי ש"אין סומכין על הנס". מצד שני, הביטחון בהשם הוא מידה חשובה ביותר בעבודת השם, כפי שנאמר "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך" ו"הבוטח בהשם חסד יסובבנו". הרב שאל: "אם אני בוטח בשם לכאורה גם לרבות ניסים ומצד שני הכלל אומר אין לסמוך על הנסים?"

תגובות המאזינים ונקודות מרכזיות שעלו:

• איציק ממסדרות: הסביר כי כאשר אדם מצפה לנס, מידת הדין עלולה לתפוס אותו, ואין לדעת באותו רגע האם הוא זכאי לנס. הוא הדגיש את ההבדל בין אמונה בקב"ה לבין הסתמכות על נס: "האמונה בקדוש ברוך הוא לעומת זאת זה משהו אחר לגמרי אני מאמין בקדוש ברוך הוא באמונה שלמה זה עניין אחר אבל על הנס היות לדנים את האדם באותו רגע אז אל תסמוך על הנס כי אתה לא יודע מה יקרה לך באותו רגע". הוא הוסיף כי במצב של סכנה מיידית, לאחר ניסיון להציל את עצמו, יש לבטוח בקב"ה.
• רונן מאזור המרכז: טען שהשניים משלימים זה את זה. אי-הסתמכות על נס משמעה לעשות השתדלות, והשתדלות זו היא חלק מהביטחון בהשם, מתוך אמונה שהקב"ה יסייע בעזרת ההשתדלות: "חלק מהדברים שאנחנו צריכים לעשות זה השתדלויות שאנחנו בטוחים שהשתדלויות שאנחנו עושים זה כוונה מלמעלה שבעזרת ההשתדלויות האלה הקדוש ברוך הוא בעצם יעשה לנו את את הנס שאנחנו מאחלים לו". הוא פירש את הפסוק "השלך על השם יהבך" כ"יהיה הבך" - מה שהקב"ה נתן לך, בכך שיש לעשות השתדלות מתוך ביטחון.
• ארז מהמרכז: גרס כי שני המאמרים של חז"ל מתייחסים למצבים שונים. "אין לסמוך על הנס" נאמר כאשר יש לאדם יכולת לעשות מעשה. "השלך על השם יהבך" מתייחס למצב שבו אין לאדם מה לעשות: "מה שאמרו חז"ל אין לסמוך על הנס זה מדבר במצב שכאשר האדם ביכולתו לעשות אם ביכולתך לעשות אז אל תסמוך על הנס ותעשה אבל מה ש אמרו חז"ל שלך לשם הפכה זה כאשר לפעמים אדם מגיע למצב שזה כבר לא בידו זאת אומר אין לו אין לו מה לעשות אז במצב כזה השלכת לשם". הוא העלה את הקושי בגבול שבין שני המצבים והזכיר את דברי הרב דסלר על כך שצדיק גדול זקוק לפחות השתדלות.
• חזקי מהשפלה: טען כי הביטחון בהשם הוא מושג עצמאי שאינו תלוי בניסים. אדם בוטח בקב"ה שיעשה את הטוב עבורו, בלי להתחשב בדרך (נס או טבע). לטענתו, "אין סומכים על הנס" מתייחס לדרך שבה הקב"ה יביא את הישועה, ולא לעצם הביטחון בו. הוא הדגיש שאדם בוטח בה' שיעזור לו, לא משנה באיזו דרך.
• אלי בלאו מבני ברק: קישר את הנושא לפסוק "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה". לדעתו, בענייני פרנסה ואוכל, אדם צריך להתנהל בצורה רגילה והקב"ה ידאג לו כפי שהוא דואג לבעלי חיים. לעומת זאת, בדברים מיוחדים כמו מלחמה, יש לעשות השתדלות מיוחדת כמו יעקב אבינו. הוא הביא דוגמה של ריצה למקלט בזמן אזעקה כהשתדלות מיוחדת.
• איציק (מאזין נוסף): ציטט את החזון איש באמונה ובטחון, המסביר שהעיקרון הוא שאסור לסמוך על הנס במעשה - האדם צריך לעשות את השתדלותו. הביטחון בהשם הוא ידיעה שהקב"ה כל יכול ויכול לשנות את המציאות, אך אין זה אומר שלא צריך לעשות השתדלות. הוא התייחס לטענה על יוסף שאמר "כי אם זכרתני והזכרתני", וטען שהביקורת הייתה על כך שהוא שמח רק על השתדלותו ולא על עזרת השם.
• ראובן מירושלים: הביא את דברי הרב רוזר על כך שבמצבים טבעיים אסור להתפלל לנס כדי להימנע מסכנה שאדם הכניס את עצמו אליה. אך בדברים שבלכתחילה תלויים בנס (כמו מלחמות ישראל בעבר, לדוגמה מלחמת החשמונאים), מותר ואף חובה להתפלל לנס. הוא הדגיש כי בחנוכה, הניצחון על היוונים לא היה יכול להתרחש בדרך הטבע, ולכן הייתה חובה להתפלל לנס.

תגובת הרב רצון ערוסילסיכום:

הרב ערוסיציין לשבח את ניהול התוכנית ותשובות המאזינים. הוא סיכם כי הכלל "אין סומכין על הנס" פירושו שאסור לאדם לשבת בחיבוק ידיים ולסמוך על נס. הוא הדגיש כי גם במקדש, שהיה מלא בניסים, הקפידו על דרך הטבע כדי להיות בטוחים שעשו את הכל מצדם. הרב ציטט את האמרה "אין הקדוש ברוך הוא עוזר אלא למי שעוזר לעצמו".

הרב הדגיש כי בין אם מדובר בפרנסה ובין אם במצוקה, האדם חייב לפעול (למשל, ללכת למקלט). זוהי אותה חובה כמו לאכול כדי לא להיות רעב או לעבוד כדי להתפרנס. עם זאת, גם לאחר עשיית כל ההשתדלות, אסור להתייאש מהרחמים ותמיד יש להתפלל.

הוא התייחס ליוסף הצדיק וציין כי למרות שעשה השתדלות, הביקורת הייתה על כך שחסר בדבריו הביטוי של "בעזרת השם". לדברי הרב, גם בפעולות טבעיות, ההצלחה הסופית היא בידי שמיים, אך חובתנו לעשות.

בסיום, הרב הביא דוגמה מקריעת ים סוף - הקב"ה אמר למשה "הרם את מטך" - יש לעשות מעשה אנושי כדי שהנס יתרחש. באופן דומה, בסיפור השונמית, היא הייתה צריכה להתחיל למזוג שמן כדי שהברכה תשרה. לכן, תמיד חייב האדם לעשות מעשה, לבטוח ולהתפלל לשם.

הרב קבע כי רונן היה המאזין הקרוב ביותר לתשובה הנכונה.

ציטוט מרכזי של הרב רצון הרוסי:

"כשחז"ל אומרים אין סומכין על הנס, הכוונה שאסור לאדם לשבת בחוסר מעס ולסמוך על הנס. לא רק כמו שאמר המשיב הראשון שלא להכניס עצמו לנס... אלא גם במקום שביטוחים שהקדוש ברוך הוא עושה ניסים... אסור לאדם להכניס עצמו לתוך הנס אבל זה משהו אחר... אנחנו מדברים לעולם לעולם האדם צריך לפעול אין הקדוש ברוך הוא עוזר אלא למי שעוזר לעצמו.