שבת שלאחר ר"ה, האם מותר ביום שישי לעשות מלאכות לכבוד שבת?

תמצית מסמך תדרוך: דיון בהלכות עירובי תבשילין והכנה משבת ליום טוב

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מהטקסט המצורף, העוסק בהלכות עירובי תבשילין וההיתרים הנובעים מהם, במיוחד בהקשר של הכנה מיום טוב לשבת.

השאלה המרכזית:

הטקסט פותח בשאלה מעשית: כאשר ראש השנה חל בימים חמישי, רביעי ושישי, ומיד לאחריו שבת, האם מותר לבצע פעולות מסוימות ביום שישי (יום טוב) לצורך השבת, כגון שטיפת רצפה, הדחת כלים וסידור מיטות, בהתחשב בעובדה שנעשה עירובי תבשילין בערב יום טוב?

תשובה ראשונית ונימוקה:

התשובה הראשונית שמוצגת היא: סידור מיטות - כן, הדחת כלים - כן, שטיפת רצפה - לא.

השאלה המתעוררת מיד היא מדוע שטיפת הרצפה אסורה, הרי לכאורה, לאחר עשיית עירובי תבשילין ואמירת הנוסח "בהדן עירובו בעירוב זה ישר לנו ולנפו ולעבד מוסים את כל זה ולמעבד כל מימד לשבוכן הרי אנחנו אומרים ולעשות כל צרכנו", משמע לכאורה שכל המלאכות מותרות לצורך שבת. הטקסט מצטט בהקשר זה את המשנה ברורה (סימן תק"ז, אור החיים סעיף קטן ל).

דחיית ההבנה המרחיבה של "ולעשות כל צרכנו":

הכותב מביא דעה (המיוחסת לחפץ חיים, בעל המשנה ברורה) השוללת את ההבנה הגורפת לפיה עירובי תבשילין מתיר את כל המלאכות לצורך שבת. הוא מציג שאלות רטוריות כדי להמחיש זאת:

• "הגע בעצמך אם לא נשאר לו ירק לכבוד שבת, האם מותר לו ביום טוב, דהיינו ביום שישי, לצאת לגינתו ולכתוף ירק לחבות שבת? בוודאי שלא."
• "אם לא נשאר לו הם האם מותר לו לטחון את החיטים בשביל שיהיה לו קמח ובשביל שילו לחבות שבת בוודאי שלא."

מכאן מסיק הכותב כי "אי אפשר ואסור לומר שעל ידי עירובין, עירובי תבשילים מותרים כל המלאכות."

מהו אם כן תפקיד עירובי תבשילין?

התשובה היא שעירובי תבשילין מתירים לעשות את הדברים המותרים לעשותם ביום טוב לכבוד יום טוב, כדי שאפשר יהיה לעשותם לכבוד שבת, ולא יהיה אסור הדבר משום הכנה מיום טוב לשבת (כפי שאסור להכין מיום טוב לחול).

"עירובי תבשילים מתירים לעשות את הדברים המותרים לעשותן ביום טוב לכבוד יום טוב אז על ידי ערבי תבשילים מתירים לעשות את אותם דברים המותרים לעשותם ביום טוב לכבוד יום טוב לעשות אותם לחוות שבת ולא לאסור את עשייתם בגלל שהוא מכין מיום טוב לשבת כמו שאסור להכין מיום טוב לחול אבל חלילה חלילה לחשוב שעל ידי שמותר להחי שעל ידי הרבה תבשילים מותר כבר לעשות כל המלאכות לחבות שבת לרבותישה קצירה תחינה שטיפת רצפה אין דבר כזה רק מה שמותר לעשות ביום טוב לכבוד יום טוב אדעירוב בתבשילין אנו מתירים לעשות לכבוד שבת קודש"

יישום הלכה זו על השאלות המקוריות:

• סידור מיטות: מותר ביום טוב לכבוד יום טוב, ולכן מותר גם לכבוד שבת על ידי עירובי תבשילין.
• הדחת כלים: מותר ביום טוב לכבוד יום טוב (אם יש צורך), ולכן מותר גם לכבוד שבת על ידי עירובי תבשילין.
• שטיפת רצפה: אסורה גם בשבת וגם ביום טוב עצמו, ולכן עירובי תבשילין אינו יכול להתירה גם לצורך שבת. "לכן בוודאי ובודאי גם עירובי תבשלין וגם אם יאמר לעשות קוצרחנה אסור לשטוף רצפה מיום טוב לשבת". מותר רק "לנקות כמה שאפשר מגב קצת ולא עם מגב לעשות את הדחת כל הרצפה זהער פה דברים נקודתיים דהיינו כתם פה כתם שם אבל לא הדחת כל הרצפה כי אנחנו מדברים סוף סוף ברצפה מרוספת".

דעה נוספת בנוגע להכנה מיום טוב לשבת:

הטקסט מציין כי לא כולם הולכים בשיטת רבנו (שמותר מהתורה לבשל ביום טוב לצורך שבת). יש הסוברים ש"הכנה רבה אסורה דאורייתא ואסור מן התורה להכין מיום טוב לשבת מדין תורה על דדים אלא למה מותר לנו על דאר בתבשילים זה אסור מהתורה להכין ביום טוב בשבת כיוון שיכול כל האדם לבשל מיום טוב בכמויות דעם מקללה אורחים ולכן אם אדם בשל למחרת היום אזי אם יקראהל אורחים אם היו מקלעים לאורחים היה משתמש באותו תבשיל ביום טוב אז זה מוריד לו בעוצמת האיסור והועיל".

לפי דעה זו, ההיתר לבשל מיום טוב לשבת על ידי עירובי תבשילין מבוסס על העיקרון של "הואיל ויש לו אורחים", כלומר, מכיוון שהבישול שנעשה יכול היה לשמש גם את אורחי יום טוב, האיסור להכין לשבת פוחת.

ההבדל בין השיטות:

הנפקא מינה בין שיטת רבנו לשיטה השנייה מתבטאת במצב בו סמוך לכניסת השבת כבר לא ניתן לומר "הואיל ויש לו אורחים". לפי השיטה השנייה, במצב כזה אסור לבשל אף על פי שנעשה עירובי תבשילין, כי אין את הבסיס של "הואיל". לעומת זאת, לפי שיטת רבנו, שמותר לבשל מיום טוב לשבת מעיקר הדין (ורק בגלל גזירת חכמים הותרה ההכנה על ידי עירובי תבשילין), מותר להכין את צורכי השבת גם סמוך לכניסת השבת.

חזרה על תפקיד עירובי תבשילין:

הכותב מדגיש שוב כי עירובי תבשילין מתיר רק את מה שמותר לעשות ביום טוב עצמו, לעשותו גם לצורך שבת, ואין הוא מתיר מלאכות שאסורות גם ביום טוב (כמו שטיפת רצפה או הבערת אש לצורך בישול, שאסורה גם ביום טוב עצמו למרות שמותר לבשל). האמירה "ולמעבד כל צרכנה" אינה יוצרת היתרים חדשים אלא מתייחסת להיתרים הקיימים של יום טוב.

מסקנה סופית:

עירובי תבשילין מתיר הכנה מיום טוב לשבת רק בדברים שמותרים ביום טוב עצמו. סידור מיטות והדחת כלים מותרים ביום טוב ולכן מותרים גם לשבת על ידי עירובי תבשילין. שטיפת רצפה אסורה גם ביום טוב ולכן אסורה גם לשבת, ועירובי תבשילין אינו מתירה. מותר רק ניקוי נקודתי של כתמים. הנוסח "ולמעבד כל צרכנה" אינו מרחיב את ההיתרים מעבר למותר ביום טוב.