מבואה צרה (פרוזדור) המוליכה אל פתח הבית, האם חייבת במזוזה?

עיקרי הדברים ונקודות חשובות:

1. עשרת התנאים של רבנו לחיוב מזוזה: הדובר פותח בהצגת עשרת התנאים שקבע רבנו לחיוב מזוזה בבית דירה. תנאים אלו כוללים:

• ארבע אמות על ארבע אמות או יותר.
• שתי מזוזות, משקוף ותקרה.
• דלתות.
• גובה השער עשרה טפחים או יותר.
• בית חול (לא קודש).
• עשוי לדירת אדם, לדירת כבוד ולדירת קבע. הדובר מדגיש כי אם אחד מתנאים אלו לא מתקיים, אין חיוב במזוזה.

1. "אז כאמור אם אחד מעשרה התנאים האלה לא מתקיים אין חיוב במזוזה. ואחד מעשרה תנאים האלה כאמור זה ארבע עמות על ארבע עמות."
2. חיוב מזוזה בשערים המובילים לבית דירה חייב: למרות ששערים המובילים לבית דירה לא בהכרח מקיימים את עשרת התנאים, הם חייבים במזוזה אם הבית אליו הם מובילים מקיים את כל התנאים.
3. "ואם יש בית דירה כזו שנתמלאו בה כל עשרת התנאים אזי כל השערים המביאים לאותה בדירה חייבים במזוזה אף על פי שאין בהם את העשרה תנאים האלה שרה אחת מהעשרה תנאים האלה ותהיה לו תקרה והרי שערי חצרות שערי מבואות חייבים במזוזה כי הם מביאים אל אותה בדירה שחייבת"
4. דוגמאות לשערים חייבים: הדובר מביא כדוגמה שערי חצרות, שערי מבואות ואפילו שערי ערים המוקפות חומה, אשר חייבים במזוזה למרות שלעיתים אין להם תקרה, מכיוון שהם מובילים לדירות החייבות במזוזה.
5. "ולמרות הכל הועיל והם מביאים מוליכים מהם מגיעים אל בית הדיור הזה שיש בו את 10עשרה תנאים. לכן חייבים כיוצא בדבר הנה יש לנו דוגמה מעניינת... שערי חצרות שערי מבואות חייבים במזוזה כי הם מביאים אל אותה בדירה שחייבת ולמרות שאין להם תקרה לאותם שערי חצרות, שערי ערים, שערי מבואות, אין להם תקרה. ולמרות הכל הועיל והם מביאים מוליכים מהם מגיעים אל בית הדיור הזה שיש בו את 10עשרה תנאים. לכן חייבים"
6. החרגות - מקומות שאינם מיועדים לדירה: הדובר מציין מקומות הפטורים ממזוזה כיוון שאינם מיועדים לדירה של כבוד, כגון בית התבן, בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות, בית שער של אחסדרה/מרפסת/גינה ודיר.
7. "בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות פטורים במזוזה שנימר ביתך ביתך מיוחד לך פרט לאלו... בית שער אחסדרה ומרפסת, כלומר בית שער של אח סדרה, של מרפסת והגינה והדיר פטורים מזוזה מפני שאינן עשויים לדירה."
8. חיוב מזוזה בפתחים פנימיים בין בתים חייבים: אפילו עשרה בתים הפתוחים זה לזה, אם הפנימי חייב במזוזה, כולם חייבים כי הם מובילים זה לזה.
9. "וכן הלאה אומר רבנו אפילו 10שה בתים זה פתוח זה לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולם חייבים במזוזה כי כולם מביאים אחד אל השני אחד לשני כמו ברכבת"
10. המבואה הנידונה: הדובר חוזר לשאלה המקורית ומציין כי מבואה עם מזוזות ומשקוף ודלת, אף שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות, דומה לחדר. כיוון שהיא מובילה לבית דירה שמקיים את עשרת התנאים, לשיטת רבנו היא חייבת במזוזה.
11. "ומכאן הדבר פשוט שהמבואה הזו אינה אלא כמו חדר כי יש בה מזוזה מימין מזוזה משמאל שקוף מלמעלה בדלת והרבה פעמים היא אפילו מקורה אלא שאין בה ארבעה על ארבעה... אבל כל שהיא מביאה המקום שחייבים לפי כל התנאים המקום העיקרי הזי כמה מבואה חייבים בה"
12. קושיא מהלכה אחרת: הדובר מעלה קושיא לכאורה על בסיס זה מהלכות העוסקות בבית הכסא, בית המרחץ, בית הטבילה ובית הבורסקי, אשר פטורים ממזוזה כיוון שאינם עשויים לדירת כבוד, וכן סוכת החג וספינה שהם דירות ארעיות.
13. דיון בסוכת יוצרים חיצונית ופנימית: הדובר מביא דיון על שתי סוכות של יוצרים (עושי כלי חרס), כאשר החיצונית פטורה ממזוזה כי אינה קבועה, והפנימית חייבת כי היא יותר קבועה. נשאלת השאלה מדוע החיצונית לא חייבת כיוון שהיא מובילה לפנימית. התשובה היא "ערי", כלומר ארעית, ולכן אינה חייבת. מכאן עולה שאם המבואה בנויה היטב וקבועה, אף שאין בה את התנאים מצד עצמה, אך היא מובילה לדירת קבע, היא חייבת.
14. "משמע שאם היינו עוסקים במבואה שהיא לא ערי אלא בנויה היטב קבוהה אף שאין בה את התנאים מצד עצמה אבל מחר והיא מביאה לדירת קבע והיא עצמה בנויה בקביעות אז היא חייבת זו שיטת רבנו"
15. דעת השולחן ערוך והפתחי תשובה: הדובר מציין שבשולחן ערוך נפסק שבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור. אולם, הפתחי תשובה מביא את דעת "חמודי דניאל" שבית דירה דווקא צריך ארבע אמות על ארבע אמות, אך בית שער, מרפסת וגינה חייבים אפילו אם אין בהם מידה זו, וכן חדרים קטנים בתוך בית גדול המשמשים לאחסון.
16. "נראה דווקא בית דירה צריך דווקא שיהיה ארבע עמות על ארבע עמות אבל בית שער ומרפסת וגינה אפילו לת בהו ארבע על ארבע חייבים ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים וחייבים במזוזה כלומר שחמודה דניאל בבית חי תשובה הולך בעקבות זאת אומר כל שיש לנו חדר קטן שאין בו ארבעה על ארבעה או מבואה שאין בה ארבעה על ארבעה שמביאים לחדר קבוע שיש בו ארבעה על ארבעה ששם עיקר הדיור חזי גם המבואה גם החדרים הקטנים חייבים וכאמור נראה לנו שזוהי שיטת רבנו וכך חייבים"
17. דעת ילקוט יוסף: הדובר מציג את דעת ילקוט יוסף החולק ופוסק שחדר קטן שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות ומוביל לחדרים גדולים, אין לקבוע בו מזוזה בברכה, ואם רוצה להחמיר - יניח בלי ברכה. ילקוט יוסף נסמך על דעת "קניית סופרים" הסובר שבית שער גרע מבית ופטור כשאין בו ארבע על ארבע, ועל "שאלות ותשובות מהרשם".
18. "לעומת זאת בילקות יוסף כבר כדרכו בקודש כתב את הדברים הבאים אה בסוף השמחות בעמוד שכז סעיף כב כתב חדר קטן שאין בו כדי לרבי הארבע עמות על ארבע עמות וממנו נכנסים לחדרים גדולים אין לקבוע שם מזוזה בברכה ואם ירצה להחמיר יניח שם מזוזה בלי ברכה מדוע פסק כך הוא מודע הרי לחמודי דניאל כיוון שיש מחלוקת דהיינו נמצא מי שחולק על חמודי דניאל ואומר קנעת סופרים כתב דבית שער גרע מבית הוא פטור כשאין בו ארבע על ארבע אבל לעומת זאת שאלות תשובות מהרשם העל הפתחי תשובה אז כיוון שנמצא נמצאה מחלוקת בעניין זה כדרכו בקודש הילקות יוסף אמר לקבוע בלי ברכה"
19. מסקנה (לשיטת הדובר): הדובר מסיים באמירה שלשיטת רבנו נראה שהדברים ברורים ומבואה כזו חייבת במזוזה אפילו בברכה, לאור העובדה שהיא בנויה בקביעות ומובילה לבית דירה שמקיים את כל תנאי החיוב.
20. "אבל כאמור לשיטת רבנו נראים הדברים ברורים שמבואה כזו חייבת במזוזה אפילו בברכה רבי חנן"

בסך הכל, הקטע מציג דיון הלכתי מעמיק בשאלת חיוב מזוזה במבואה שאין בה את מידת ארבע אמות על ארבע אמות, תוך התבססות על שיטת הרמב"ם, דעות חולקות ומסקנה המטה את הכף לחיוב במקרה הנידון