מעוברות ומניקות, האם חייבות בצום י"ז בתמוז?

שאלה שואלת ואמרה שהיא בהריון ובשלב מתקדם והשאלה היא האם היום 17 בתמוז היא צריכה לצום או לא צריכה לצום והתשובה היא איננה צריכה לצום אמנם מצאנו מחלוקת בין מרן ובין הרמה שמרן אומר בסימן תקנ"ד סעיף ה שמעוברות ומניקות מטענות בתשעה באב כדרך שמטענות משלימות ביום הכיפורים אבל בשלושה צומות האחרים פטורות מלטענות ואילו הרמה בסימן תקנ אומר שעוברות ומניקות שמצטערות הרבה אין טענות. כלומר, רק אם הם מצטערות הרבה, עדיין אינן מטענות. אבל אם אינן מצטערות הרבה, הם מטענות. ואז באנו למחלוקת בין הרמה ובין מרע. ובאמת קודם אנו צריכים לברר ומהיא שיטת הרמב"ם. שיטת הרמב"ם כדרכו בקודש היא שיטה תלמודית. ומרן באמת הלך בשיטת רבנו בעניין הזה כי בתלמוד נאמר דרש רבא עוברות ומניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב כדרך שמטענות ומשלמות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור כלומר הנה רבא אומר שעוברות ניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב כדרך שמטענות ומשלימות ביום הכיפורים. משמע שהיה ברור ומובן מאליו שעוברות ומניקות אינם חייבות בשאר הצומות. 17 תמוז עשירים תבת צום גדליה בוודאי ודאי לא תענית אסתר. כל אלה הם פטורות לחלוטין גם אם אינם מצטערות כי אין כאן שום תנאי אם הם מצטערות או לא מצטערות. אלא חכמי ישראל שגזרו סומות לא גזרו על עוברות ומליקות. ורבנו כדרכו בקודש הוא מעתיק את לשון הגמרא בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה יו' כתב רבנו עוברות ומניקות מטענות ומשלמות בתשעה באב ובכן משמע שרק בתשעה באב אבל בשאר הצומות הן כלל אוכל לא חייבות מבלי לבוא לבחון הם הם מצטערות או לא מצטערות. חיזוק לשיטה הזו אנו רואים גם בתעניות על הגשמים. בתעניות הראשונות יש הן תעניות מעלות השחר עד הצאת הכוכבים והאנשים לא שותפות בכך העורות העברות מניקות לא שותפות בכך תעניות שניות זה כל זה מוסדר בפרק שלישי הלכות תעניות את התעניות השניות רואים ועדיין לא ירדו גשמים אז חכמי ישראל גוזרים צום מערב עד ערב ו בשלוש תעניות אלו השניות כל העם האסורים בעשיית מלאכה ביום ומותרים בלילה ואסורין ברחיצת כל גוף וחמין אבל פניו ידיו ורגליו מותר לפי כך נועלים את המרחצאות ואסורים בשיחה ואם נעביר את הזומה מותר ואסורים בתשמיש המיטה ובנחילת הסנדל בעיר אבל בדרך מותר לנעול כלומר בתעניות השניות שזה מערב עד ערב הם כמעט ברמה של שעבאב שהריהם אסורים ברחיצה בשיחה בנעילת הסנדל בתשמיש המיטה אבל עדיין מתירים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אז זה כמעט כמו תשעה באב ועדיין הנשים העוברות ממליקות אין חייבות ורק בתעניות השלישיות עברו אלו ולא נהנו אומר רבנו בפרק שלישי יכול תעניות בדין גוזרים שבע תעניות אחרות על הציבור שני וחמישי ושני וחמישי ושני וחמישי ושני ובואלו השבע בלבד עוברות ומניקות מטענות אבל בשאר התעניות אין עוברות ומניקות מטענות ואף על פי שאינן מטענות, אין מענגין עצמן בפינוקין, אלא אוכלות ושותות כדי קיום הבלד. כלומר, הדגש הוא גדול מאוד שרק באלו הם מטענות, אבל לא בשאר התעניות. וגם כשאלו לא מטענות אז אין להם היתר להתענג בפינוקין, אלא לדעת שרק האכילה והשתי היה לצורך קיום אבל לא לצורך פינוק. בין כך ובין כך הוראנו לדעת שבשעה שחמי ישראל מחייבים צומות, בין אם זה לצורך החורבן, בין אם זה מחמת תעניות גשמים, לא במהרה הם כוללים את העוברות והמניקות בכלל המחוייבים לצום. ולכן ההלכות האלה הם מראות שיטה. אז זה לא עניין שצריך לחפש להם פטור אלא הם לא חייבו מעולם בשאר הצומות רק בתשעה באב וביום הכיפורים. יתרה מזו, האם מותר להן להחמיר על עצמן ולצום? הרב יוסף אומר ובצדק שאסורות הן להחמיר על עצמן. ובאמת לכאורה ישאל השואל למה כאן לא מפעילים את הכלל כל המחמיר תבוא על הברכה והתשובה אומר רבנו ירוחם הרי הבלד מצטער ומצאנו שביום הכיפורים עם האמא שבהריון היא בריאה באופן ברור אין ספק בבריאותה היא יכולה להחזיק עמד בצום מערב עד ערב של יום הכיפורים והרופאים קובעים לאמור שהבלד סתכן כגון נתן דוגמה אם היא בחודש השמיני והיא צמה הצום מזרז לידה ואז אם הלידה יותר מדי מוקדמת עלולד להסתכן או כל סיכון אחר למרות שאיסור אכילה הוא שתייה ביום הכיפורים הוא מדאורייתא והוא בעונש כרת. למרות הכל מחייבים את האמא לאכול ולשתות למרות שהיא בריאה בגלל הצלט העובר. למרות שעדיין לא יצא לו אור עולם. אפילו ברמתו כעובר עוברת לכאורה האמא באיסור דאורייתא כדי להציל את הבלולד. ואם כן הדבר פשוט שאם הבלד מצטער ואין צל שספק שבעדר אכילה ושתייה אף שהאמא שבהריון היא בריאה ויכולה להחזיק מעמד זה לא אומר שהוא לא מצטער כי הוא ולד הוא עבר רך הוא זקוק לכל לכל תוספת מזון ולכל תוספת שתייה ולכן הוע והוא מצטער אין האישה שבהריון רשאית לצער את הבלד ומשום כך אינן רשעיות להחמיר בצומות כאלה על עצמן כאן המקום להעיר ולומר ש בתשעה באב שעשו אותו כמו יום הכיפורים או ביום הכיפורים אם מדובר ב הריון מתקדם מאוד. תניח כמה ימים לפני הלידה, לא פער גדול כמה ימים לפני הלידה אזי אנו מורים שתצומנה כמובן אם אין לנו חו דעת רפואית מקצועית העוסרת לחלוטין את הצום אם הרופא או הרופאה אינם אומרים דבר בעניין הזה אנחנו מורים לצום כדי שהצום גם יזרז את הלידה אז שהעובר מצטער אבל זהו צער שנועד לגרום לקידום הלידה כדי שהיא יהיה לה קל בהלידה קיבלה בכ היא צריכה כבר ללדת זה עניין של ימים או לי יורד אבל לגרום לכך ללידה מאוד מוקדמת זה סכנה בשביל הבלד וזה אסור אבל כאמור לזרז לידה שהיא כמעט בקרבת יום הלדה. אז אנחנו לא נמנעים בלומר לאנשים בריון שהם יכולות שהם יכולות לצום כי אחי זה מזרז להם את הלידה. בזהירות ההוראה הזו היא בזהירות לא ניתן דבר שמובן מאליו אבל בצומות כאלה שבלכי פתורה לא שייך לומר תחמיר על עצמה כדי לזרז את הלידה. למה? כי כיוון שהיא בכלל בכלל לא חייבת, לא כמו ששאב, בוודאי וודאי שביום הכיפורים, ברמה העקרונית היא חייבת. רק צריך לראות אם יש נסיבות אישיות מיוחדות הפותרות אותה, אבל ברמה העקרונית חייבת. אז הוא ובנסיבות האלה של שאר צומות היא בכלל לא חייבת, אין לי שום סיבה. לבוא להמליץ לה לח לה לח להחמיר שתצום במקום שהיא בכלל פטורה לא חיוב אותה כדי לזרז את הלידה אלא בדיוק הפוך בנסיבות כאלה נשאיר את הכל בידי הקדוש ברוך הוא באופן טבעי למדאי ואין מקום בכלל להחמיר בנסיבות כאלה כך יוצא איפה ולסיכום נשים בהריון לפי שיטת רבנו ומרן לחלוטין משלוש משלושה צומות 17 תמוז צום גדליה ועציר תבת ואין לומר א תענית אסתר אבל אה כאמור לא זו בלבד שהן פטורות אסורות הן להחמיר על עצמן כוכמוכן למרות שהם יהיו סמוך ללידה בכמה ימים לא נמליץ על על חומרה לצום כדי לזרז את הלידה כי עםחר בין פטורות אין שייך לדבר על חומרה אלא להשאיר את זה בידה הקדוש ברוך הוא קיבל אחי הזמן עוד לא הגיע ממש אלא נשאיר את זה בידי בורא עולם והקדוש ברוך הוא יסייע כל מי שצריך ללדת ללדת בבריאותה ובבריאות העובר לאושרה ולאשר כל בני המשפחה רבי חנ