"לא הבנתי על מה חתמתי", האם תועיל טענה זו ע"מ להיפטר מהתחייבות החותם על ההסכם?

ושא מרכזי: תוקף חתימה על מסמך או הסכם כאשר החותם טוען שלא הבין את תוכנו.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. עיקרון האחריות של החותם: הדובר פותח בשאלה הלכתית בנוגע לאדם החתום על שטר חוב ומתכחש לו בטענה שלא הבין את תוכנו המורכב והמקצועי, כולל מונחים זרים. הדובר מבהיר כי על פי ההלכה, כפי שמובא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן מל"ה סעיף ג'), חתימתו של אדם מחייבת אותו גם אם השטר כתוב בשפה זרה והוא טוען שלא ידע לקרוא, כל עוד יש עדים שחתם:

• ציטוט: "הודעה בחתם ידו והשטר בגופן של הגויים והדבר ברור שאינו יודע לקרות ויש עדים שחתם עד שלא קראו עד שלא קראו מכל מקום מתחייב הוא בכל שכתוב בו."
• הסבר: האחריות מוטלת על החותם לוודא שהוא מבין את תוכן המסמך לפני החתימה. אם חתם בלי לברר ולתרגם, זו בעיה שלו והוא קיבל על עצמו את הסיכון.
• ציטוט: "נטא לעצמנו שאדם חתום על הסכם או על שטר שכתוב בסינית החתימה היא חתימה שלו והוא לא מתכחש אליה אבל הוא אומר אני לא מבין ולא יודע לקרוא סיני ויש עדים שהוא חתם על השטר הזה אזי הוא מתחייב מכוח אותו שטר מכוח הסכם כי הוא צריך לקחת בחשבון שעליו לפרש לדרוש תרגום בפרתום. ואם חתם בלא תרגום מבלי שבארו לו, אז הזה בעיה שלו. לא היה צריך לחתום לפני שהוא מברר את הדברים. ואם עשה כן זה הסיכון שלו וקיבל על עצמו את הסיכון."

1. מקרה דומה בנישואין (כתובה): הדובר מביא מקרה נוסף מתחום הנישואין, בו הבעל טוען שלא הבין את תנאי הכתובה בעת החתימה בגלל האופוריה והשמחה, או בגלל שהחזן קרא את הכתובה בארמית שהוא לא מבין. גם במקרה זה, טענתו לא תישמע:

• ציטוט: "מי שטעם על כתובת אשתו שהיה עם הארץ ולא הבין כשקרא חזן הכתובה והתנאים אין שומעים לו אומר מרן כלומר אומר אני הייתי שרוי באופוריה צילמו אותי והייתי מצחצח ומשע והכל וחשבתי שכל זה רק שמחה אני גם לא מבין ארמית והעיקר החזן גלגל את זה וכל לה שמה מה אתם רוצים חתמתי על סכום גדול אבל אני לא ידעתי על מה אני חותם מהמשמעות של הדברים האלה אומר מרן אין שומעין לו אלא חובתו הוא לברר מה בדיוק כוחותם וחובת המחתים אותו להסביר לו ואנו מניחים שהדברים האלה נעשו ולכן על פני הדברים הוא התחייב במ שהוא התחייב למרות שאנחנו ביטוחים במעט אחוזים ש כל השפה הערמית ההיא לא נהירה לו וכל הדקדוקים הם לא הוא יודע בספק אולי אם הם המורי שחתים אותו אם הוא בקי בכל אותם דקדוקים."
• הסבר: על האדם לוודא שהוא מבין את התחייבויותיו לפני החתימה, ובמקרה של הכתובה, עליו לברר את התנאים. למרות שהמחתים (כגון הרב או עורך הדין) אמורים להסביר, האחריות הסופית מוטלת על החותם.

1. החובה לברר גם פרטים קטנים (דקדוקים): הדובר מדגיש שהחתימה מחייבת גם ביחס לפרטים הקטנים והדקדוקים שבמסמך. לא ניתן לטעון שהאדם לא שם לב לפרט מסוים או סמך על אחרים (כגון עורך דין או רב):

• ציטוט: "והוא הדין בשאר דקדוקים שיש דקדק מןשטר לא דווקא בשטר כתובה בכל שטר בשטר ולא אמרינם דהייה גברא לא דקדק כל כך או כמו שנתבאר בסמוך כלומר אתה שמח על עורך דין או שמחת על הרב או שמחת על מישהו זה עניך אבל סוף סוף חתמת והוא וכן אתה מחוייב אפילו בדקדוקים שיש באותו מסמך."
• הסבר: אי-הבנה או אי-תשומת לב לפרטים אינה פוטרת מאחריות.

1. דוגמה מעולם הנדל"ן (תקנון בית משותף וסוכה): הדובר מביא דוגמה עכשווית של אדם הקונה דירה בבית משותף. בדרך כלל, ההסכם קובע שהתקנון המצוי מחייב את כל הדיירים. אם הדייר לא טרח לקרוא ולהבין את התקנון, הוא יהיה מחויב לו. דוגמה ספציפית ניתנת לגבי הקמת סוכה במרפסת. אם הדייר לא עיגן את זכותו להקים סוכה בהסכם, ולא בדק את התקנון, הוא עלול להימנע מכך בגלל פגיעה בחזות הבניין:

• ציטוט: "הנה למשל ניתן דוגמה היום מי שקונה דירה בבית משותף ובמיוחד היום שיש כל כך הרבה מגדלים בדרך כלל בהסכמים נאמר שהתקנון המצוי הוא מחייב את כל הדיירים והרי בתקנון המצוי ועד הבית הוא גם אחראי לרכוש המשותף וגם להחזקתו ואם כן ברגע שאתה חותם על הסכם ויש סעיף בהסכם שהתקנון המצוי הוא המחייב. אתה צריך לדעת מה הוא התקנון המצוי כדי לדעת איזה אלו השלכות יהיו לך. ומן הרגע שלא לא צרחת לקרוא וחתמת זהב שלך. זו הבעיה שלך זה העניין שאתה הוא זה שהכנסת את עצמך לסיכון ולקחת על עצמך סיכון ממוני."
• הסבר: על הקונה לבדוק את כל המסמכים הנלווים להסכם, כגון התקנון, ולהבין את המשמעויות שלהם לפני החתימה. אי-בירור מראש הוא באחריותו.

1. חשיבות עיגון צרכים מיוחדים בהסכם: הדובר מדגיש את הצורך של אנשים דתיים לעגן את צרכיהם המיוחדים (כגון הקמת סוכה, מעלית שבת, דלת לא אלקטרונית, תאורה בשבת בחדר המדרגות) באופן מפורש בהסכם. אם לא יעשו זאת, לא יוכלו לדרוש זאת לאחר מכן, והם יהיו צודקים מבחינה משפטית (אם כי לא בהכרח דתית) אם ימנעו מהם את הדברים הללו:

• ציטוט: "ולכן בא דייר אשר רוצה להכין לו תשתית פרויזורית לסוכה כי בכל אותו מגדל אין אפילו תשתית לסוכה אצל לאף אחד אז הוא קנה איזשהיא תשתית לסוכה שהוא מחבר אותה למרפסת באופן זמני לסוכות והוא ואשתו א יושבים שם בשביל לצאת בחובה במצוות סוכה ואחרי סוכה הוא מוציא את זה משם. באים הדיירים ואומרים זה פוגע בחזות הדירה, בחזות הבניין. וכל דבר שהוא פוגע בחזות הבניין, הם יכולים ערער, הם יכולים להתנגד לכך. ואם כן נשללה ממנו גם זכות של הסוכה מאחר והוא לא טרח לעגן את זה בהסכם. וכיצד מעגנים זאת בהסכם א' שב הסכם שלו החברה המשווקת או החברה הקבלנית תכתוב במפורש שיש לו זכות לעשות כן ושהיא תכפוף את כל ההסכמים של כל הדיירים שזה כפוף לאותה זכות בדיוק כמו שמצמידים מגרש חניה או הצמדות שונות נגג אז כך אותו דבר גם כאן החברה הבונה החברה הקבלנית בכל הסכם של שאר הדיירים מידע אותה שזה כפוף להסכם עם פלוני אלמוני ביחס לסוכה או ביחס למעלית שבת או ביחס לדלתות שיהיו לא רק דלתות אלקטרוניות אלא גם שיו דלת נוספת לא אלקטרונית אלא מכנית וכן ביחס להעלת חשמל בשבת דהיינו בחדר המדרגות שנורה תדלק כל כל השבת אם הוא לא יעגן את זה בהסכמים אין לו מה לחפש באותה באותו בניין כי פשוט הוא לא יכלו להן את חייו הדתיים בדברים מאוד מאוד אלמנטריים והם יהיו צודקים לא במובן הדתי אלא במובן המשפטי."
• הסבר: יש להיות פרואקטיביים ולכלול בהסכם את כל התנאים והזכויות החשובים לנו.

1. סיכום ואזהרה: הדובר מסיים באזהרה לכל אדם להיות זהיר בעת חתימה על מסמך, לקרוא ולהתייחס לכל סעיף, ולא להסתמך על טענה של "לא ידעתי".

• ציטוט: "צריכים להיות זהירים צריך להכין את זה מראש לא יוכל לומר לא ידעתי קרא את כל ההסכם ותתייחס לכל סעיף וסעיף בהתאם."

מסקנה: קובץ השמע מדגיש את האחריות המשפטית המוטלת על כל אדם החותם על מסמך או הסכם, גם אם אינו מבין את תוכנו בשל שפה זרה, מונחים מקצועיים או חוסר תשומת לב. על החותם לוודא שהוא מבין את כל פרטי המסמך לפני החתימה, ואם יש לו צרכים מיוחדים, עליו לעגן אותם באופן מפורש בהסכם. אי-עמידה בכך עלולה להוביל לתוצאות משפטיות מחייבות, גם אם החותם טוען שלא הבין על מה חתם