הרמב"ם לא התייחס למצב שכזה ולא מנה אותו עם שאר האיסורים, מהי א"כ דעתו בנסיבות אלו?
"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", האם יש נסיבות שרצוי להסתיר את שם האומר?
מהם האיסורים שעלול לעבור עליהם מי ש"גונב" רעיונות הלכתיים וחידושי תורה של אחרים?
תגיות
15/06/11 י"ג סיון התשע"א
המקור עוסק בשאלה האם מותר לאדם להציג דעה הלכתית של רבו הלא מפורסם או את דעתו שלו כאילו נאמרו על ידי רב גדול ומוכר. התשובה היא שזה אסור משום שקר והונאה, וגם משבש את האפשרות לדון ולשקול דברים בצורה מעמיקה. הדובר משווה זאת להשגת גבול רוחנית, כפי שמובא במדרש לגבי החלפת דברי חכמים. למרות שיש מקרים בהם מותר להסתיר את שם האומר כדי למנוע דעות קדומות, ייחוס דברים לשם אחר נחשב אסור וכלול באיסורים קיימים של הונאה ושקר.
קובץ שמע - מלא
נקודות מרכזיות:
- איסור מוחלט של הצגת דעה בשם אחר: התשובה לשאלה היא "לא". הדובר מדגיש כי הצגת דעה של רב לא מפורסם או של עצמו כאילו נאמרה על ידי רב גדול ומפורסם היא אסורה.
- ציטוט: "והתשובה לא."
- נימוקים לאיסור:שקר והונאה: הסיבה הראשונה היא שמדובר בשקר והונאה. האדם מטעה את השומעים לחשוב שהדברים נאמרו על ידי מישהו אחר.
- ציטוט: "א' יש כאן בזה שקר והונאה."
- שיבוש אפשרות הדיון והשיקול: הצגה כוזבת של מקור הדעה משבשת את האפשרות לדון ולשקול את הדברים באופן ענייני ומעמיק. אנשים עלולים להתייחס לדעה באופן שונה בהתאם לזהות האומר.
- ציטוט: "ב' יש בזה שיבוש האפשרויות לדון ולשקול בחובד ראש."
- השפעת זהות האומר: למרות שהעיקרון הנכון הוא "אין שומע לא לעומר אלא למאמר", בפועל אנשים רבים מתייחסים לדברים על פי זהות האומר ("העומר") ולא על פי תוכן הדברים ("המאמר"). לכן, שינוי זהות האומר מטעה את הציבור.
- ציטוט: "נכון מאוד שאין שומע לא לעומר אלא למאמר. אבל בעוונותינו המרובים לא כולם הולכים לאורו של כלל אמיתי זה והרבה פעמים דנים על פי העומר ולא על פי המאמר. ולכן כל זמן שהבריות כך מתנהלים ואפילו בטעות אסור לי לשבש אותם."
- שיבוש כללי פסיקת הלכה: קיימים כללים לפסיקת הלכה במצבי ספק. שינוי זהות האומר עלול לשבש את הכללים הללו ולהוביל לפסיקה שגויה.
- ציטוט: "זאת ועוד יש פעמים שיש כללים איך לפסוק את ההלכה במצב של ספק ועל ידי שמשנים מי אמר מה עלולים לגרום לשיבוש בכללי הכראת הלכה."
- הרחבה באמצעות פסוק "לא תשיג גבול רעך": הדובר מקשר את האיסור לפסוק "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים" (דברים יט, יד).
- הבנה פשוטה: הפסוק מתייחס להזזת גבולות פיזיים של נחלות בארץ ישראל.
- דרשה מהספרי: חכמים דרשו מהפסוק גם איסור של "השגת גבול רוחנית", דהיינו שינוי דברי חכמים והצגת דברי רבי אליעזר בשם רבי יהושע ולהיפך. מעשה זה נחשב לעבירה על לא תעשה.
- ציטוט: "אל תשאג גבול עולם מנין למחליף דברי רבי אליעזר ודברי רבי יהושע ודברי רבי יהושע ודברי רבי אליעזר לומר על טהור טמא ועל טמא טהור שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תשיג גבול רעך גבול עולם מנען עד כאן."
- הבנת המלבי"ם: המלבי"ם רואה בכך השגת גבול רוחנית של "תחום השגותיו" של כל חכם.
- הבנת הגר"א: הגר"א רואה באיסור זה משום "בלבול מערכת ההלכות", כמו החלפת דעות בין בית שמאי ובית הלל.
- היעדר המדרש בדברי רבנו (כנראה הרמב"ם): הדובר מציין שאפשר שהרמב"ם לא הביא את המדרש הזה מכיוון שהוא ראה באיסור זה כבר כלול באיסורים קיימים כמו שקר והונאה, ולא כאיסור נפרד של השגת גבול רוחנית. ייתכן שהמדרש נועד לחזק את האיסורים הקיימים.
- חשיבות אמירת דברים בשם אומרם: הדובר מדגיש את החשיבות העצומה של אמירת דברים בשם אומרם, דבר המביא גאולה לעולם ("כל האומר דבר בשם אומרו מביגול העולם").
- היתר להסתיר את שם האומר במקרים מסוימים: ישנם מקרים בהם מותר להסתיר את שם האומר, לא לשקר ולומר בשם מישהו אחר, אלא רק לא לציין את השם, זאת כדי למנוע דעות קדומות של השומעים (חיוביות או שליליות) שישפיעו על קבלת הדברים או כדי למנוע לשון הרע.
- ציטוט: "אומנם אנחנו צריכים לדעת שיש פעמים שמותר לנו להסתיר את שם העומר, לא לומר את זה בשם מישהו אחר, אבל להסתיר את שם האומר. אם אנו יודעים שהשומעים יש להם מלכתחילה דעה קדומה על העומר, בין חיובית גדולה ובין שלילית גדולה."
- איסור גניבת רעיונות תורה: כמו כן, אסור לאדם לגנוב רעיונות תורה מרבנים אחרים או דברים שכבר נכתבו ולהציג אותם כשלו. גם איסור זה נכלל באיסורי שקר והונאה.
- דחיית ניסיון להתיר גניבת דברי תורה: הדובר מזכיר שהיו שרצו להתיר גניבת דברי תורה בהסתמך על הפסוק "אל תבוזו לגנב כי יגנוב", אך הוא מציין שהיתר זה בעייתי.
- זהירות ויראת שמיים: הדובר מסכם בצורך זהירות רבה ויראת שמיים כדי להימנע מהצגת דברים שאינם שלו כאילו הם שלו, במטרה ליצור רושם של חוכמה וגדלות.
במילים אחרות, קטע השמע מזהיר מפני:
- ייחוס דעות לאחרים באופן כוזב.
- שימוש בשם של רב מפורסם כדי לקדם דעות שאינן שלו או של רבו.
- גניבת רעיונות תורה והצגתם כשלו.
המסר המרכזי הוא הצורך באמינות, יושרה אינטלקטואלית ויראת שמיים בעולם ההלכה ובהעברת דברי תורה. יש לומר דברים בשם אומרם ולשמור על גבולות הרוחניים של כל חכם
Question1
האם מותר לאדם להציג את דעתו ההלכתית של רבו שאינו מפורסם כדעתו של רב גדול ומפורסם?
Answer1
לא, הדבר אסור משום שהוא מהווה שקר והונאה. בנוסף, פעולה כזו משבשת את האפשרות לדון ולשקול דברים באופן מעמיק וענייני, שכן אנשים עלולים להתייחס לדעה על פי זהות האומר ולא על פי תוכן הדברים עצמם. אמנם הכלל הוא שאין שומעים ל"עומר" אלא ל"מאמר" (תוכן הדברים), אך לצערנו, לא תמיד אנשים נוהגים כך.
Question2
האם מותר לאדם להציג את דעתו שלו, שאינו בטוח בה, כאילו היא נאמרה על ידי רב גדול ומקובל כדי שתתקבל?
Answer2
לא, גם פעולה זו אסורה משום שהיא שקר והונאה. יתרה מכך, היא עלולה לשבש את כללי הכרעת ההלכה במצבים של ספק. על ידי שינוי זהות האומר, ניתן לגרום לשיבוש בסדר הדברים ובאופן קבלת ההחלטות ההלכתיות.
Question3
מה הקשר בין איסור אמירת דברים בשם לא אומרם לאיסור "לא תשיג גבול רעך"?
Answer3
חכמי ישראל למדו מהפסוק "לא תשיג גבול רעך" לא רק על איסור השגת גבול פיזי בנחלות, אלא גם על איסור השגת גבול רוחני. הצגת דברי חכם אחד בשם חכם אחר נחשבת להשגת גבול רוחנית, כאילו מעביר את תחומי השפעתו הרוחנית של האחד לשני.
Question4
כיצד מפרש הספרי את האיסור להחליף דברי חכמים זה בזה?
Answer4
הספרי מפרש שהמחליף דברי רבי אליעזר בדברי רבי יהושע ולהיפך, עובר על לא תעשה של "לא תשיג גבול רעך", ורואה בכך השגת גבול עולם. הכוונה היא לשיבוש המערכות ההלכתיות הקבועות, כמו החלפת דעות בין בית שמאי ובית הלל.
Question5
מדוע הרמב"ם לא הזכיר במפורש איסור זה בספריו?
Answer5
ישנן מספר אפשרויות לכך. ייתכן שהרמב"ם ראה בכך איסור מוסרי הכלול באיסורי שקר והונאה, ולכן לא ראה צורך באיסור נפרד נוסף. אפשר גם שהמדרש על השגת גבול רוחנית נועד לחזק את האיסורים הקיימים ולא ליצור איסור חדש.
Question 6
האם מותר להסתיר את שם האומר של דברי תורה?
Answer6
כן, ישנם מקרים בהם מותר להסתיר את שם האומר, אך אסור לייחס את הדברים לאדם אחר. הדבר מותר כאשר יש חשש שהשומעים יפסלו או יקבלו את הדעה מראש רק בגלל זהות האומר, ולא מתוך שיקול ענייני של תוכן הדברים. זאת כדי להימנע מגרימת מכשול או לשון הרע.
Question 7
האם אסור להשתמש ברעיונות תורה של רבנים אחרים ולומר אותם בשם עצמך?
Answer7
כן, גם פעולה זו אסורה והיא נכללת באיסורי הונאה ושקר. מעבר לכך, יש הרואים בכך מעין גניבה רוחנית, שכן מייחסים לעצמם יצירה אינטלקטואלית של אחרים.
Question 8
מהי החשיבות של אמירת דברים בשם אומרם על פי המקורות?
Answer 8
אמירת דברים בשם אומרם היא עניין של יושר אינטלקטואלי ומוסרי. היא מונעת שקר והונאה, מאפשרת דיון אמיתי וענייני על דברי תורה, ושומרת על הסדר והבהירות במערכות ההלכתיות. כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
Full text
שאל השואל ואמר האם מותר לו להציג את הדעה ההלכתית של רבו שהוא לא רב מפורסם אבל הוא תלמיד חכמים הוא מורה הוראה אבל איננו מפורסם להציג את דעת רבו בדעה של אישיות רבנית גדולה ומפורסמת אף שאותה אישות רבנית לא אמרה כך לא אמרה אחרת או האם מותר לו להציג את דעתו שלו אשר הוא חושש שמה אולי היא לא תתקבל ומציג אותה כאילו היא הייתה בשל רב גדול שדבריו בדרך כלל מקובלים וסומכים עליהם. והתשובה לא. א' יש כאן בזה שקר והונאה. ב' יש בזה שיבוש האפשרויות לדון ולשקול בחובד ראש. נכון מאוד שאין שומע לא לעומר אלא למאמר. אבל בעוונותינו המרובים לא כולם הולכים לאורו של כלל אמיתי זה והרבה פעמים דנים על פי העומר ולא על פי המאמר. ולכן כל זמן שהבריות כך מתנהלים ואפילו בטעות אסור לי לשבש אותם. זאת ועוד יש פעמים שיש כללים איך לפסוק את ההלכה במצב של ספק ועל ידי שמשנים מי אמר מה עלולים לגרום לשיבוש בכללי הכראת הלכה אנחנו מוצאים בתורה בפרשת שופטים לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר השם אלוהיך נותן לך לרשתה פש שפשוטם פשוטו של מקרא זה מכוון למשיגי גבול מבחינת נשית קרקעית בארץ הקודש שהאדם אשר משיג גבול ומשתלט על אדמות שלא שייכות לו עובר מלבד על גזרה גם על לא תשיג בורעך אשר גבלו ראשונים אשר תנחל בארץ אשר השם אלוהיך נותן לך שח וזהו דין מיוחד בארץ הקודש למרות שמה ליהם מלעתם מה לי השגת גבול בחוץ הארץ מלי השגת גבול בארץ בכל מקרה זה אסור מדין גזל אבל בארץ הקודש אשאנחנו חייבים להתנהג ברמת קדושה יותר גבוהה אז יש בזה עוד לו לא תשיג גבוראך אשר גבלו ראשונים בנחרתך אשר תנחל בארץ זהו פשוטו של מקרא ואלה הם הדינים הבסיסיים שלמדו מפסוק זה אבל חכמי ישראל בספרה זה לא סתם במדרשי אגדה אלא ספרי הוא מדרש מדרש הלכה נכון שיש גם בספרי אגדה אבל לדע שבדרך כלל הוא מדרש הלכה והנה אנחנו מוצאים בספרי על על שופטים נאמר אל תשאג גבול עולם מנין למחליף דברי רבי אליעזר ודברי רבי יהושע ודברי רבי יהושע ודברי רבי אליעזר לומר על טהור טמא ועל טמא טהור שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תשיג גבול רעך גבול עולם מנען עד כאן אז הנה ככן מן הספרי משמע שמעבר לאיסור של השגת גבול נכסית יש מה שנקרא השגת גבול רוחנית בכך שהוא מציג את דברי רבי אליעזר בשם רבי יהושע או דברי רבי יהושע בשם רבי אליעזר וזה דבר שהוא אסור ומפרש התורה והמצווה של המלבין על ספרי שרבי אליעזר ובית שמאי תורתם והלכותיהם הם קבועים בעולם העליון לא בעולם הזה ועל זה אמר לא תספיק גבול עולם להחליף תורת עולם בעולם אחר ויש לומר שסמכו שני הדרושים על מה שנכפל זה גם במשלה וצמחו בדרך הסמחתא על הקובר אה על המוכר קבר אבותיו וכולי. על כל פנים אה המלבין כאילו אומר לכל חכם יש גבול שמיימי גבול עולם מבחינת טיח טחום השגותיו או ענייניו הרוחניים ואין להשיג את הגבול. זאת אומרת הגות א המלבים מתייחס לזה בטורה סגת גבול רוחנית אבל אז לכאורה למה הוא מדבר על רבי אליעזר לשם רבי יהושע ורבי יהושע בשם רבי אליעזר הרי הוא יכל לומר שאסור לאדם להשתמש בדעות של אחרים ו זאת אומרת ולומר זה בשמו או שלא יאמר דברים שלו בשם דברים של גאוני עולם כדי לקדם את הדברים שלו ואז לכאורה זה נכנס לגדר של השגת גבול רוחנית. אומר התורה פנימה בהקשר הזה הוא אומר אה הגרא גורס כאן הפסוק לא תשיג גבול עולם ולדעת אותו הספרי כאן משום דיירים משום השגת גבול ובאור העניין נראה משום דל כל תנה או אמורה קבעה הגמרא כללים בהלכות. כלומר, בעוד שהמלבים התייחס לעצם ההשגה, השגת הגבול הנכסית הרוחנית, יש כאילו תחומים שמימיים על כל מה שיש לכל אדם ואדם. כאן הוא מתייחס אל הפן שהוא מהווה כאילו בלבול מער של ההלכות כמו בית שמאי ובית הלל הלכה כמו בית הלל וכןברא רבי יוחנן רשלקיש רבי אליעזר רבי יהושע וכדומה ואם כן זה המחליף דברי בית שמאי לבית הלל ודברי בית הלל בית שמאי וקובע לבי זה הלכה כבית הלל שהם באמת דברי בית שמאי אם כן הוא משיג גבול עולם שנקבעו בהלכות עולם כלומר הוא משבש את המערכות ההלכתיות בגלל זה יוצא איפה ש בעצם אסור לאדם להחליף א שם בשם. כיוון אם באנו מדין השגת גבול רוחנית נחסית כמו שהמלבים אומר אם באנו מדין הבלבול והתעיה בהכראות ההלכה בין כך ובין כך רבנו לא מנע את זה בכלל הדינים אפשר שרבנו רואה בזה שני דברים א' דברים מוסריים או דברים שבל הכי אסורים על ידי יסורים אחרים כי אם למשל אדם מציג את דעתו בשם דעת הרב יוסף הרי זה הונאה זה הצגה לא נכונה של דברים זה כבר לו בפני עצמו מה לעניינים רוחניים מה לענינים לא רוחניים. הרי זה עניין של שקר וזה לא בפני עצמו. אין צורך בלא תשיג כלב נוסף אלא הוא כבר כלול בתוך הייסורים הקיימים. ואולי זה הסיבה שרבנו לא הביא את המדרש הזה. כי יכול להיות שהמדרש הזה לא התכוון לומר שיש בזה באמת גדר ש של השגת גבול, אלא לחזק יותר את הייסורים הקיימים, גניבה, שקר, לחזק את זה עוד גם בדרוש של השגת גבול עולם, השגת גבול רוחנית. הדברים האלה רבותיי מלמדים אותנו עד כמה אנחנו צריכים להיזהר ולומר דברים בשם אומרם. כל האומר דבר בשם אומרו מביגול העולם. אומנם אנחנו צריכים לדעת שיש פעמים שמותר לנו להסתיר את שם העומר, לא לומר את זה בשם מישהו אחר, אבל להסתיר את שם האומר. אם אנו יודעים שהשומעים יש להם מלכתחילה דעה קדומה על העומר, בין חיובית גדולה ובין שלילית גדולה. שלילית כי אנחנו נגרום להם לעבירה להבק לשון הרע וזה גם היא הלכה מפורשת של אצור לגרום ללשון הרע על זה שאתה מספר שבחו של מי שאתה מעריך אותו ואחרים לא מעריכים אותו זה כבר הלכה שנפסיקה אבל כאמור צריך להיזהר לומר את הדברים בשם אומרם אבל המקסימום שניתן להתיר לא לומר את שם האומר כדי לא לגרום לבני אדם טועים ומתעים לפסול או לחייב רק בגלל שם העומר. זה כן מותר שדי להגיד את שם האומר אבל להציג את זה בשם של מישהו אחר כאמור זה דבר אסור מכל בחינה שהיא כמו שכבר אמרנו כיוצא בדבר אסור לאדם לגנוב רעיונות של דברי תורה מרבנים גדולים או דברים שכבר נחתבו ולומר את זה בשם עצמו. שוב, אין הדברים האלה כתובים בדברי רבנו, כי שוב, זה כלול בייסורים הכלליים. זה הונאה, זה שקר, זה פגום מבחינה מוסרית לא דווקא הלכתית של מתעטף בהצטלה לא לא. בצטלה לא לא. ברור שיש כאלה שבעקבות המלבים רואים בזה גם כן איזה מין גניבה נכסית. חנית בעולמות העליונים אתה כאילו גונב מרעיונות של בן אדם ואתה מציג את זה בשמך אבל אם נתעלם מההיבת הזה של המלבים יש מה שנקרא א' שקר הונאה אלה ייסורים כללים קיימים ב' וזה הנקודה החשובה בנוסף לדברים הקודמים שאמרנו זה שהוא מתעטף בטלית שאינה שלו הוא מתראה הוא מתחזה כאילו כמייצר רעיונות כבר אך לומר רעיונות כאלה וכולי וכולי לכן בוודאי שיש איסור שבן אדם לא יקח דברי תורה חידושי תורה ויאמר אותם בשם אחרים יכול להיות יכול להיות שמותר לו לומר את הרעיונות בלי לומר מי אמר אותם אבל לא ליצור והוא צריך זהירות ויראת שמיים יראת שמיים מסורה לבו של האדם והקדוש ברוך הוא בחן כן לא ליצור מעין השעה שאומרים וואי איזה גדול זה איזה חכם גדול זה איזה רעיונות הוא אומר איזה פה מפיק מרגליות הוא זה והם והם לא שלו זאת אומרת אם יש לו יסוד להניח שהם יטלו את הרעיונות בו עצמו אוך מי שמציג את עצמו כבר הכה לומר רעיונות כאלה שוב חזרנו להונאה למצג לראת השם שמסורה ללבוש אדם שהקדוש ברוך הוא בחן כלות ולב נכון היו שרצו להתיר דברים כאלה ודרשו זאת על הפסוק אל תבוזו לגנב כי יגנוב עוד כלומר יש פעמים שמותר לגנוב לגנוב דברי תורה וכולי אבל ההתר הזה הוא בעייתי הוא הגיע גם לתחומי הלכה אחרים שלא כאן המקום לפרתם יכול להיות שאנחנו נקדיש להם הלכה יומית אחרת אבל לגבי השאלה שנשאלה זו נראית לנו התשובה ח