המשתייך לעדת יהודי תימן, האם רשאי להתחתן בל"ג לעומר?

מקור: קטעים מקובץ השמע "110522hy.mp3" (תמלול חלקי)

נושא מרכזי: הסרת ספקות ומתן היתר לחתן מבני העדה התימנית להתחתן ביום ל"ג בעומר, תוך התייחסות למנהגי הספרדים והאשכנזים ולדעות פוסקי הלכה תימניים.

נקודות עיקריות:

1. סקירת מנהגי העדות השונות בימי הספירה:

• ספרדים: נמנעים מנישואין מתחילת הספירה עד ל"ד בעומר. ביום ל"ד מתחתנים, ובשעת דוחק יש המתירים גם בליל ל"ד. באופן עקרוני, זהו המנהג המגובש, אך קיימים מנהגים שונים גם בקרב הספרדים.
• אשכנזים: נמנעים מנישואין עד ל"ג בעומר. ביום ל"ג עצמו, ביום ולא בלילה, נוהגים להתחתן. יש הנוהגים להתחתן רק לאחר תום יום ל"ג, כאילו יום ל"ג מהווה "פסק זמן" שבו מותר להתחתן. גם בקרב האשכנזים קיימים מנהגים שונים.

1. "המנהג הספרדי הוא מיום התחלת הספירה עד יום לד בעומר עד אז לא נוהגים להתחתן ביום לד בעומר ביום לא בלי לד אלא ביום אז מתחתנים... זה המנהג פחות או יותר שהתגבש בקרב הספרדים למרות שכאמור גם שם יש מנהגים שונים לא זאת המנהג שעד כמה שניתן לתאר אותו בקרב יהודי אשכנז כי גם שם יש מנהגים שונים הוא שעד לג נוהגים להתחתן ביום לג ביום לא בלילה ביום נוהגים להתחתן אבל שוב חוזר ונאור המנהג שלו התחתן עם תום יום לג כאילו יום לג יש איזשהו פסק זמן ש ש מתירים להתחתן בו."
2. מנהג יהודי תימן בנושא נישואין בימי הספירה:

• אין כל זכר במקורות הלכתיים או במנהג המקובל לכך שאבותינו התימנים נהגו שלא להתחתן בימי הספירה.
• בעוד שקיימת התייחסות למנהג תספורת שונה (הסתפרות בכל ערב שבת), בנושא הנישואין לא נמצאה כל מניעה.
• החשש להימנע מנישואין בימי הספירה בקרב חלק מהעם התימני נתפס כנובע מהשפעת החומרה של השולחן ערוך, ולא ממקור הלכתי תימני עצמאי.

1. "כבר א ידוע שבנושא תספורת מילנו גדול למריץ בשאלות ותשובות פעולת צדיק חלק ב סימן עו אשר קבע שהמנהג שלו הסתפר חדר לת בטעות... לעומת זאת בעניין הנישואים א דווקא הם חששו ולא נישאו למרות שאין זכר למנהג הזה בשום תקלה מתקלל יהודי תימן. בשום תקלל מתקלל יהודי תימן אין זכר לכך שאבותינו נהגו שלא להתחתן בימים הללו בימי הספירה. זאת אומרת כאילו תמצא לומר זה מנהג הידוע בהמון העם אבל שאין לו מקור הלכתי או מעין הלכתי כמו בסידור."
2. דעת "מעריץ" (הרב יחיא יצחק-הלוי) בנושא:

• הרב מביא שאלה בנוגע לאיסור אישה במעומר כשלא קיים פריה ורביה ומשיב כי אם השולחן ערוך החמיר בנוגע לנשוי, הרי שלבחור, למי שאין לו מי שישמשנו או למי שלא קיים פריה ורביה - הדבר מותר לחלוטין, אפילו באבל תוך 30 יום, וקל וחומר בספירה שאינה מדינה אלא מנהג.
• הרב מדגיש כי האיסור אינו יסודו בדיני אבלות, אלא מחשש ופחד ממידת הדין המתוחה, ומנהגים כאלה יסודם אצל המון העם.
• הכלל המנחה במקרים אלה הוא "מנדא כפיד כבדנן בעדה מנדא כפיד לא כפדינן בעדה" (במקום שנוהגים לחשוש בקהילה מסוימת, יש להתחשב; במקום שלא נוהגים לחשוש, אין צורך לחשוש).
• הרב מעודד הקלה במנהג במקרה שיש סיבה לכך.

1. "אם השולחן ערוך החמיר היינו למישהו נשוי אמנם אם עדיין בחור או שאין לו מי שישמשנו או שלא קיים פריה ורבייה הדבר פשוט ש שמותר גמור הוא בה אפילו באבל תוך 30 מותר בכל אלו כל שכן ב מהעומר דלא מדינה אלא מנהג או שיש סיבה כגונדה שרה... כל המנהגים האלה אין יסודם בדיני אבלות כי אם בדיני אבלות זה אבלות ישנה היא שנה והרי אפילו אבלות חדשה מותר בתוך 30 מותר אבלות חדשה כל שכן באבלות ישנה אם זה מדינה אבלות אלא אומר מריץ פשוט המנהגים האלה לא יסודם באבלות אלא מחשש מבחינת פוחדים ממידת הדין המתוחה שאלה לא סימן טוב להתחתן בהם בדרך כלל מנהגים כאלה יסודם אצל המון העם חוששים אולי היום הזה לא מתאים אולי התקופה הזו לא מתאימה אולי ככה אולי לא ככה ולכן כיוון שזהו היסוד למנהג הרי הכלל המוביל בעניינים אלה מנדכפיד כבדנן בעדה מנדא כפיד לא כפדינן בעדה."
2. התייחסות לדעת מו"ר דוד משרקי:

• בדרך כלל מו"ר דוד משרקי משמיט את הגהות הרמ"א, אך דווקא בעניין זה (סימן תצג סעיף א') הוא מצטט את הרמ"א המתיר נישואין בל"ג בעומר.
• יש הסוברים כי חכמי תימן הבינו שמנהגי האיסור בימי הספירה הגיעו בהשפעת השולחן ערוך, ולכן לא התנגדו להם באופן גורף, אך גם לא תמכו בהם באופן מוחלט.

1. "מה גם שאפילו מורידי דוד משרגי שבדרך כלל הוא משמיט את ההגהות הרמה והנה דווקא בעניין זה בסימן תצג סעיף א' הוא מצטט תרמה מי הוא מלק בעומר ואלך הכל שרה כלומר ביום לג ביום לד כמו הספרדים אלא ביום לג הוא השאיר את זה למה כי נראה שחכמי תימן הבינו שכל המנהגים האלה באו בהשפעת השולחן ערוך הרבנים לא בדיוק נתנו תימוכין לכך אבל גם לא יצאו נגד זה כי העם חושב שמי יודע מה ולכן כל אלה שהייתה להם להתיר התירו."
2. היתר לחתן תימני להתחתן בל"ג בעומר:

• לאור העובדה שאין מקור למנהג איסור נישואין בימי הספירה בקרב יהודי תימן, ובפרט לא ביום ל"ג בעומר, מותר לחתן תימני להתחתן ביום זה.
• ההיתר תקף במיוחד עבור חתן שלא קיים מצוות פריה ורביה, אך גם עבור אלמן או גרוש שכבר קיים מצווה זו ואין לו מי שישמשנו.
• גם במקרה שקיים פריה ורביה ויש מי שישמשנו, אם החתן והכלה בוטחים בה' ואינם חוששים מסימן רע, אין מניעה להתחתן בל"ג בעומר, כפי שעולה מדברי המעריץ.

1. "לכן אושר אמרנו שחתן שלו קיים פריה ברביה ודאי שמותר להוביום לג בעומר חתן תמני מה גם שאפילו מורידי דוד משרגי... הוא מצטט תרמה מי הוא מלק בעומר ואלך הכל שרה כלומר ביום לג... לכן הוא אשר אמר שבאמת אין מקום לאסור לחתן שלא קיים פריברי על תימני להתחתן ביום לג בעומר בגלל שהספרדים מתחתנים רק ביום לד בעומר גם א איך קוראים אה החתן שכבר קיים מצווה פריה ורבייה ותימני ואין לו מי שישמשנו שוב ההתר ברור אצל אצל מהריץ גם אם הוא קיים פריה ברב ויש לו מישהו שמשנו והרב מסוח איתם לפי טומם והם שואלים את הרב בסגנון כזה תגיד הרב זה נכון שזה אסור להתחתן בימים האלה כבר לפי הקונטציה יודעים שהאם יש משהו שמחייב אותי מכריח אותי או לא והרב שאל אותם אתם חושבים מסימן רע שאם חס וחלילה מתחתנים בימים האלה הדבר יפגע ב כם לא בזלזול שאל אותם ברצינות אומרים מה פתאום מה מה קרה אנחנו בטחים הקדוש ברוך הוא אם ככה התיר גם לכאלה זהו הקו העולה בת אל מי שמדקדק בדברי מחריץ ומי שמבין מה עומד מאחורי הגעה שאותה שלב מורידה וד משרקי כן והתחשב גם בעניין התספורת כל הדברים האלה מראים בדרך ההוראה כפי שהתבנו אותה כעת רבי חניה בקשה."

מסקנה: על בסיס דברי המקור, אין כל מניעה הלכתית לחתן מבני העדה התימנית להתחתן ביום ל"ג בעומר, בין אם קיים מצוות פריה ורביה ובין אם לאו, ובפרט כאשר קיימים צרכים או סיבות המצדיקות הקלה במנהג. המנהג להימנע מנישואין בימי הספירה לא היה מקובל בקרב יהודי תימן, והוא נובע בעיקר מהשפעת מנהגי עדות אחרות